קיטורים חדש:[

RainbowL

New member
הוא נוסע מחר

וכל פעם שמישהו רק מדבר על זה בא לי לבכות אני אתגעגע שאין דברים כאלה... ועוד בגלל השביתה הדפוקה הזאת לא נוכל לנסוע אליו לא בפסח ולא בקיץ.... איזה עצבים.
 

שלחופה2

New member
מרגישה שאני מתפרקת.

אני שנאת את עצמי. את מה שנהייה ממני. נמאס לי להסתכל במראה ולהיגעל מעצמי. נמאס לי להיות אובססיבית ולשקר לעצמי ולכל הסביבה. כבר שנתיים אני חיה עם מסכה תמידית של "הכל בסדר". אבל הכל פשוט רע. יש לי כל כך הרבה בעיות שהכל פשוט מתחבר ומצטבר ואני כבר לא יודעת מה היה קודם ומה קשור למה. רק בשבוע האחרון היו לי 3 התקפות של בכי היסטרי. כזה שאחריו נרדמים ומתעוררים עם כאב ראש. עד עכשיו היו לפחות את שיעורי הריקוד לחכות להם. זה היה משהו שבשבילו שווה לקום בבוקר. עכשיו בגלל הניתוח הזה אסור לי לרקוד עוד 3 שבועות שלמים. זה המון זמן, ואני מפחדת מזה. מפחדת שאני אשתגע לגמרי.
 
...

I went to your house Walked up the stairs I opened your door without ringing the bell I walked down the hall Into your room Where I could smell you And I shouldn't be here, without permission I shouldn't be here Would you forgive me love If I danced in your shower Would you forgive me love If I laid in your bed Would you forgive me love If I stay all afternoon I took off my clothes Put on your robe I went through your drawers And found your cologne Went down to the den Found your CD's And I played your Joni And I shouldn't stay long, you might be home soon I shouldn't stay long Would you forgive me love If I danced in your shower Would you forgive me love If I laid in your bed Would you forgive me love If I stay all afternoon I burned your incense I ran a bath I noticed a letter that sat on your desk It said "Hello love, I love you so love, meet me at midnight" And no, it wasn't my writing I'd better go soon It wasn't my writing So forgive me love If I cry in your shower So forgive me love For the salt in your bed So forgive me love If I cry all afternoon שונאת את ההרגשה הזו. היא פתאום משתלטת, בלי להודיע בכלל. ומה הוא אשם מה יהיה איתי
 

Immortality

New member
נדמה לי שרק אתמול קלטתי שנפרדנו

ואני לא מפסיקה לבכות. פשוט התמוטטות עצבים אטומית, עם כל מה שנופל עליי בזמן האחרון, ועכשיו זה.. החיים שלי נעצרו, אני מרגישה מיותרת...
 
אולי אני טועה

אבל מהמעט שקראתי כאן נראה שהדברים לא הסתדרו ביניכם כל-כך לאחרונה(עד כמה שזה לאחרונה) זה אמנם לא נשמע ריאלי עכשיו כי זה טרי, אבל אולי זה עדיף. החיים שלך לא נעצרו... החיים שלך ממשיכים, וגם אם נדמה לך שלבעדיו זה לא ממש ככה, פשוט תזכרי איך היו החיים שלך לפניו. אני בטוחה שהם לא היו כאלה ריקים ומיותרים, כמו שאת מתארת. תתמקדי עכשיו במה שעושה לך טוב, אל תתקעי על מה שהיה. אמנם זה טוב לבכות ותמיד טוב לפרוק לחצים, אבל סתם חבל להישאר כך... אחרי הפרידה מעידו, מגוחך עד כמה שזה יישמע, ממש עשה לי טוב לצאת עם אחרים. נראה לי שיצאתי עם 5 בנים חודש אחרי... אני לא אומרת שאת צריכה להתנהג מוזר כמוני, אלא רק שדווקא בזמן הזה, שכל-כך לא בא ואין אנרגיות לכלום, תצאי, תבלי ותעשי כל דבר שיגרום לך לנשום קצת אוויר ולראות מעבר... הרגישי טוב. :)
 

Mrs big

New member
קודם כל, העלימו כל זכר שלי מפייסבוק.

אוקיי, זה אולי טיפשי ומראה על תלות במחשב, אבל לא אכפת לי, זה מתסכל! זה ממש לא הוגן, הייתי שם באמצע שיחות עם אנשים, הייתי חברה של כל מיני מאגניבים... פוף. לחזור עכשיו למקושרים ירגיש קצת כמו תבוסה. P: בנוסף, אני מפוצצת בקשקשים אני מכוערת לא התחלתי לעבוד על הפרוג'קט ואני הורסת לא רק לי (אבל לעזאזל, אני פשוט לא יודעת אנגלית) ואני סתם מפתחת ציפיות אף על פי שהוא די הבהיר בעקיפין שכל מה שהוא רוצה זה את הזיון שהוא לא הספיק בחו"ל.
 

MC SammY

New member
וואו כמה שבא לי לצעוק

לא שזה יעזור, כן? דיייי נמאס. כמה אפשר לשמוע ולשתוק להתעצבן ולהבין שאני חיה בתוך זה ואין לי זכות להתלונן כי צריך בעיקר לשתוק, להפנים, להנהן, להשלים. די.
 
ואני דפוקה../images/Emo71.gif

חושבת שהכל מסביבי כ"כ טוב אבל הכל הולך ומתפרק,הולך ומתפורר כולם מסביבי משתנים ואני לא עומדת בקצב הכל משתגע וגם אני נמאס לי מהכל אני רוצה לברוח
 
למעלה