דמיין לך חוט מתוח שעליו מותקנות גולות במרחקים
זהים זה מזה... בצד אחד החוט קשור לקיר, ובצד השני אתה מחזיק אותו ביד ומשמש כמנוע... נניח שאתה מזיז את היד מעלה מטה בקצב מהיר.. מהיר ביחס להתפשטת התנועה לאורך המוט עד הקיר... אם תתבונן בכל מסה, התנועה שהיא תבצע היא מעלה מטה בלבד....תנועת המסות "מקוטבת" בכיוון y בלבד.. זהו "קיטוב" ליניארי. עתה דמיין שאתה מסובב את קצה החוט שביידך מהר - שוב - מהר ביחס לזמן שלוקח לתנועה להתקדם לקצה השני {הקיר}. עתה, כל מסה עושה תנועה סיבובית בצירים xy {ציר z הוא הציר שמתלכד עם החוט כשהוא מתוח}... המסה שקרובה למסה שכרגע דננו בה, גם מבצעת תנועה מעגלית, אך בפיגור זמן ביחס לראשונה.. וכך הלאה..זהו קיטוב מעגלי.... עכשיו במקום מסות, דמיין שהן מייצגות וקטור שמחבר את המקום הרגעי של המסה, למקום המסה לו לא הייתה תנועה כלל {מצבו הסטטי של החוט}. הוקטור הזה גדל וקטן ללא שינוי כיוון בתסריט הראשון שתיארתי - זהו קיטוב קווי או ליניארי.... במקרה השני, קצה הוקטור מבצע תנועה מעגלית, והוקטור הקשור למסה הסמוכה מבצע גם תנועה כזו אך קצת בפיגור זמן.. זהו קיטוב מעגלי... הוקטורים שתיארתי יכולים למשל לייצג את השדה השחמלי לאורך נקודות שונות על החוט במצבו הסטטי.... מקווה שהובן.
