קיבוץ נדבות

[טלי12345]

קיבוץ נדבות../images/Emo3.gif

שלום חלק גדול מהבעיות שאנו נתקלים בהורות הן בעיות של "לא נעים" . התנהגות הילד לא עולה בקנה אחד עם הנימוס החברתי. אני מאד אמביוולנטית לגבי בעיות כאלו, הרי לא מדובר בסכנה, אבל עדיין גורם חההורה תחושה לא טובה. אחת הבעיות מהסוג הזה היא העובדה שבני בגינה ,כל פעם שהוא מאתר מישהו עם אוכל, הוא מתיישב לידו ומבקש. הדבר קורה אפילו אם הבאתי אוכל דומה מהבית. היום למשל באתי עם חברה לגינה והבאתי לחמניות קטנות וכמה סוגי פירות. היא הביאה עימה חטיפים(

) והבן שלי בעל התאבון הבריא זלל לילדה שלה כמעט הכל. אחרי שביקשתי ממנו להשאיר קצת לילדה(צרחות עד לב השמיים), המשיך להסתובב בגינה ולבקש עוד ועוד אוכל, כשהוא מתעלם ממה שהבאתי איתי. בקיצור, מקבץ נדבות ולא מסתפק בטעימה בלבד, אלא זולל כמויות. מה עושים?

 

[רונתי]

יש לי בדיוק אותה בעיה

אם מישהוא מביא חטיף יותר "שווה" משל הקטן הוא חג סביבו עד שהכל עובר לרשותו והוא כבר בן שלוש!!! אז פשוט נכנעתי ואני קונה לגינה מה שהוא אוהב וכאוטו גלידה מגיע אני קונה להם אפילו שעוד מעט ארוחת ערב (בקיץ הוא מגיע בשש ורבע).

 

[שירה של נועם]

למה בארץ תמיד מביאים אוכל לגינה?

מעולם לא ראיתי את התופעה הזאת בגינות בחו"ל, שם גרנו עד לא מכבר. ממש מוזר העניין הזה. הרי לא מבלים בגינה כל היום, נכון? אז למה צריך לאכול שם? אי אפשר בבית, לפני או אחרי הבילוי בגינה? מישהו יכול להסביר לי את התופעה הזאת?

 

[תּמר]

אני לוקחת לעתים רחוקות

כאשר אני הולכת לגינה בזמן שהיתה אמורה להתקיים ארוחה. ואז זה כמובן כריכים או אוכל בסגנון.

 

[MichalGal]

גם בחו"ל מביאים אוכל לגינה

זה לא רק בארץ. בארה"ב עוד הגדילו לעשות, ובחלק מהגינות שמו שולחנות פיקניק קטנים, שיהיה נוח לאכול.

 

[justmom]

כי בקיץ, כשיורדים עם הילדים אחה"צ

ונשארים איתם עד מאוחר, חוזרים הביתה עם ילדים אכולים ומוכנים לאמבטיה-צוצוח-מיטה. אנחנו הולכים בקיץ לים עם ארוחת-ערב-פיקניק, נשארים עד אחרי השקיעה, אוכלים וחוזרים הביתה ישר למקלחת ומיטה. למה זה נראה לך לא בסדר? כל סבתא פולנייה תגיד לך שאוויר צח מפתח תיאבון גם אצל זאטוטים סרבני-אוכל מובהקים

 

[ליליה והגמדים]

אני מעולם לא לקחתי אוכל לגינה ../images/Emo12.gif

 

[שירה של נועם]

את 3 השנים הראשונות של נועם ביליתי

(טוב ביליתי זאת מילה מוגזמת...) בגני השעשועים באמסטרדם. מעולם לא נתקלתי בתופעת החטיפים והאוכל הזאת. אם משחקים-לא אוכלים. לא חטיפים וגם כמעט לא שום דבר אחר. כשהגענו לארץ קבעתי עם חברות בגינה. מה רבה היתה הפתעתי כשנוכחתי לראות שמדובר בתופעה: בכל פעם שהיינו מתיישבות, הן היו שולפות מהתיקים את הבמבות/דובונים/צ'יריוס האלה, ומתחילות עם הכיבודים. מודה: לא היה לי נעים שלי אין במה לכבד, אבל בכלל לא עלה בדעתי שאם הולכים לגינה, צריך גם להצטייד באוכל. זה לא שהעברנו שם חצי יום וצריך לדאוג לבעיית הרעב שיתעורר. אחר כך פתרתי את הבעיה: הפסקתי ללכת לגני שעשועים

 

[שירה של נועם]

וסליחה שלקחתי את השרשור דווקא

למחוזות האלה. השאלה המקורית עסקה בנושא אחר, ואני רק תפסתי טרמפ על תופעה זרה לי (וגם קצת בלתי נעימה במובנים מסוימים). תמשיכו בדיון המקורי...

 

[2lee]

מה כל כך לא נעים בזה?

המנטליות בארץ שונה מאמסטרדם??שם אנשים מתביישים לאכול??מה קרה בכייף אפשר לנשנש ואפילו להביא סנדוויצים לארוחת ערב פקניק בגינה מה הבעיה???

 

[ליליה והגמדים]

זה חלק מתרבות גוף בעייתית

שמוטמעת בנו מגיל אפס, הצורך הזה ב"כיבוד" והאוכל כחותמת האיכות של הבילוי בגינה....או מרכיב תחרותי (לי יש במבה ולך ביסלי) או שיתופי (מאידך)...או בכלל פאקטור. אנחנו מבלים ואוכלים והולכים לגינה ואוכלים ורצים אחרי הילד/ה בים עם פירות. וגדלים מעבר למידות הבריאות שלנו בבגרותנו...

 

[irisgh]

חולניקים מתביישים שיראו אותם אוכלים

 

[justmom]

תלוי באיזה חו"ל - זה תלוי-תרבות.

אם נקודת ההתייחסות שלך היא צפון אירופה וצפון אמריקה - אז כן, street eating, שאכילה בפארקים היא חלק ממנה, באמת לא מקובלת. בארצות מזרח תיכוניות וים תיכוניות זה דבר מקובל מאוד, ודווקא פן מאוד נחמד של התרבות. ביוון משפחות שלמות אוכלות סופלאקי בגנים ובחוף, ואף אחד לא רואה בזה משהו יוצא דופן. גם בדרום איטליה אפשר לראות משפחות שלמות אוכלות ארוחת צהריים או ערב על החוף. לעניות דעתי, בצפון אירופה לפחות זה במידה רבה פועל יוצא של האקלים, שלא ממש מעודד שהות ממושכת בחוץ. בתרבות הצפון אמריקנית אולי לא מקובל לאכול בחוץ, אבל מצד שני, צריך להתקשר שבוע מראש ולקבוע playdate, בעוד שהמנהג החביב אצלנו, שבו ילדים מסדרים עצמם ביקורים אצל חבריהם בהתראה של חמש דקות נחשב שם לברבריות גמורה. לא הצלחתי להבין מה כל-כך מרתיע באכילה בחוץ - כשמבלים אחה"צ קיצי שלם בפארק רו בים, הרבה יותר נוח לקחת את ארוחת הערב ולשלב אותה בבילוי.

 

[לאה_מ]

אני בדרך כלל לא לוקחת אוכל לגינה

(ומסתפקת בידיעה שכשהאוטו גלידה יבוא, גם הילדים שלי ירצו קרטיב

), אבל אם מתכוונים ללכת למשך זמן ארוך, לדעתי זה נחמד מאד לקחת את ארוחת הערב לגינה, ואני דוקא לא מתכוונת לחטיפים וממתקים, אלא לפירות, כריכים, ירקות וכד'.

 

[לאה_מ]

האמת? אני לא חושבת שזה נורא.

נכון, קצת לא נעים לך שהוא "מקבץ נדבות", אבל הרי הוא לא מודע לבעיה של הכללים החברתיים שיש לך. אם את מביאה בעצמך אוכל, אני לא רואה שום בעיה פשוט לפתוח את כל האוכל ולכבד אחרים. כך גם אם הבן שלך לא אוכל את זה, הילדים האחרים יוכלו להתכבד, בדיוק כפי שהוא מתכבד באוכל שלהם. לא היה מפריע לי אם ילד "זר" היה מבקש ממני לכבד אותו באוכל, ואם זה היה מפריע לי, הייתי אומרת לו שמספיק.

 

[טלי12345]

העניין הוא שהוא מסתער

וממש "מחסל" לילדים אחרים. למה אני מביאה אוכל? הוא מגיע רעב מהגן וגם כולם אוכלים שם. זה מפתח תאבון

 

[לאה_מ]

אז תציעי מיזמתך לילדים האחרים

להתכבד במה שאתם הבאתם.

 

[טלי12345]

אני תמיד מציעה

ובדרך כלל גם לוקחים. אבל כמו שציינת, הרבה ילדים מנשנשים לאט, והוא מסתער. יש לו יכולת אכילה מכובדת, בארוחה הוא אוכל כמוני ויותר ממני. חשבתי בהתחלה שאולי לא מאכילים אותו מספיק בגן אבל הן טוענות שהוא אוכל יפה ואפילו מקבל תוספת. גם בבית הוא אוכל המון. למשל בשבת בצהריים הוא מחסל שני פולקע בשקט עם תוספת פחממות. את זוכרת לאה שהיינו אצליכם הוא חיסל 4 קערות דגנים וקלמנטינה? מכאן חוסר הנעימות שלי. כשאני לוקחת אותו הוא בוכה ומשתולל. אני עושה את זה בסוף , אבל זה בעייתי אם אני באה עם חברה וגם לא נעים לי לרוץ אחריו ברחבי הגן כל הזמן ולתלוש אותו מאוכל של אנשים.

 

[לאה_מ]

את יודעת מה? אני לא זוכרת.

כלומר, כשאת אומרת את זה, אני באמת נזכרת, אבל כנראה שגם כשזה קרה לא חשבתי שזה יוצא דופן. מה שאני מנסה לומר הוא, שנראה לי שהבעיה היא יותר ב"לא נעים" שלך, ופחות בהתנהגות שלו.

 

[טלי12345]

בעיניך ההתנהגות שלו סבירה?

זתומרת לתת לו להמשיך?