מפזרת צלילים ברוח
New member
קטע שמעיק עלי
אמנם אני לא בטוחה שזה נכון לשתף בו כאן, אבל אני בכל זאת עושה את זה. לפני מספר חודשים חגגתי את יום הולדתי ה-30, יומולדת משמעותי וכל החרטא. בפועל זה היה יום ההולדת הכי מבאס שהיה לי. לחגוג לא חגגתי, את החגיגה הגדולה שתכננתי נאלצתי לבטל אחרי אכזבה שנחלתי מחברות, ולחגוג באיחור של שבועיים ויותר לא נראה לי מתאים. בקטע הזה האשמתי בעיקר את עצמי שבחרתי את החברות האלו ולא קלטתי לפני זה כמה שהן... מעפנות, למרות שרמזים לא היה חסר. מה שנוסף על כך ואכזב אותי היה האכזבה מהמשפחה, או ליתר דיוק מסבא וסבתא. ליומולדת 30 קיבלתי סך הכל שתי מתנות: האחת מחברה והשניה מהדודים, בני הדודים (שניהם בוגרים קרובים לגילי) ומסבא וסבתא. 6 אנשים קרובים העניקו לי ליומולדת 30 מתנה משותפת שנקנתה במבצע מיוחד ועלתה בהערכה גסה 100 ש"ח. לשם השוואה, החברה שנתנה לי מתנה שילמה עליה סכום יותר גבוה ובימי ההולדת של מעניקי המתנה - כל אחד בנפרד, בדרך כלל קניתי לבדי מתנה שקרובה לסכום הכולל שהם הציעו. זה אולי נשמע רע מצידי וקטנוני, אבל יש כאן משהו מעבר. את המתנה קנתה בת דודה שלי בשם כל החבורה והייתה לה כוונה טובה ואם המתנה הייתה מגיעה רק מהמשפחה שלה לא הייתי אומרת כלום, פגע בי הקטע של סבא וסבתא. בשנים האחרונות הם קיצצו מאוד במתנות יום הולדת (ברמה כזאת שבשנים האחרונות לא קיבלתי כלום) וגיליתי הבנה, הם במצב כלכלי לא משהו אחרי שנאלצו לתמוך בדוד אחר שלי שעשה טעויות כלכליות איומות. הפעם אני לא מגלה הבנה משתי סיבות: האחת: זה פאקינג יומולדת 30, הם יכלו לקנות לי מתנה אפילו סמלית במקום להצטרף למתנה של בת דודה שלי שאני לא אתפלא לגלות שגם לא השתתפו בה פיזית. השנייה: חודש לפני היומולדת שלי דוד שלי בכה להם שהוא צריך כסף דחוף, הם נתנו לו סכום מכובד ביותר, וובסוף הוא השתמש בו לממן לו ולאשתו חופשה ארוכה ויקרה מאוד. אז אם הם יכלו לעשות את זה ועוד לא לדרוש ממנו את הכסף בחזרה אחרי שגילו מה עשה איתו (מדובר באדם שקרוב לגיל 50!) הם יכלו גם לקנות לי מתנה ליומולדת, או לחילופין - להוריד מהסכום שנתנו לו (ומדובר פה על כמה אלפים טובים) כמה עשרות ש"ח ולקנות לי מתנה. כפי שכתבתי, כבר היו שנים שלא קיבלתי מהם שום מתנה וגיליתי לזה הבנה, ולדעתי לא לקבל מתנה בכלל עדיף על פני מצב כזה. עכשיו יום ההולדת של סבתא שלי מתקרב, אני עדיין נושאת את העלבון ובכל זאת מוזר לי פתאום לא לקנות לה מתנה ליומולדת (אני היחידה מכל הנכדים שכל שנה קונה להם מתנה למיטב ידיעתי, האחרים מסתפקים בעוגה/בלונים או אמירת מזל טוב) ואני מרגישה שזה להתחשבן.
אמנם אני לא בטוחה שזה נכון לשתף בו כאן, אבל אני בכל זאת עושה את זה. לפני מספר חודשים חגגתי את יום הולדתי ה-30, יומולדת משמעותי וכל החרטא. בפועל זה היה יום ההולדת הכי מבאס שהיה לי. לחגוג לא חגגתי, את החגיגה הגדולה שתכננתי נאלצתי לבטל אחרי אכזבה שנחלתי מחברות, ולחגוג באיחור של שבועיים ויותר לא נראה לי מתאים. בקטע הזה האשמתי בעיקר את עצמי שבחרתי את החברות האלו ולא קלטתי לפני זה כמה שהן... מעפנות, למרות שרמזים לא היה חסר. מה שנוסף על כך ואכזב אותי היה האכזבה מהמשפחה, או ליתר דיוק מסבא וסבתא. ליומולדת 30 קיבלתי סך הכל שתי מתנות: האחת מחברה והשניה מהדודים, בני הדודים (שניהם בוגרים קרובים לגילי) ומסבא וסבתא. 6 אנשים קרובים העניקו לי ליומולדת 30 מתנה משותפת שנקנתה במבצע מיוחד ועלתה בהערכה גסה 100 ש"ח. לשם השוואה, החברה שנתנה לי מתנה שילמה עליה סכום יותר גבוה ובימי ההולדת של מעניקי המתנה - כל אחד בנפרד, בדרך כלל קניתי לבדי מתנה שקרובה לסכום הכולל שהם הציעו. זה אולי נשמע רע מצידי וקטנוני, אבל יש כאן משהו מעבר. את המתנה קנתה בת דודה שלי בשם כל החבורה והייתה לה כוונה טובה ואם המתנה הייתה מגיעה רק מהמשפחה שלה לא הייתי אומרת כלום, פגע בי הקטע של סבא וסבתא. בשנים האחרונות הם קיצצו מאוד במתנות יום הולדת (ברמה כזאת שבשנים האחרונות לא קיבלתי כלום) וגיליתי הבנה, הם במצב כלכלי לא משהו אחרי שנאלצו לתמוך בדוד אחר שלי שעשה טעויות כלכליות איומות. הפעם אני לא מגלה הבנה משתי סיבות: האחת: זה פאקינג יומולדת 30, הם יכלו לקנות לי מתנה אפילו סמלית במקום להצטרף למתנה של בת דודה שלי שאני לא אתפלא לגלות שגם לא השתתפו בה פיזית. השנייה: חודש לפני היומולדת שלי דוד שלי בכה להם שהוא צריך כסף דחוף, הם נתנו לו סכום מכובד ביותר, וובסוף הוא השתמש בו לממן לו ולאשתו חופשה ארוכה ויקרה מאוד. אז אם הם יכלו לעשות את זה ועוד לא לדרוש ממנו את הכסף בחזרה אחרי שגילו מה עשה איתו (מדובר באדם שקרוב לגיל 50!) הם יכלו גם לקנות לי מתנה ליומולדת, או לחילופין - להוריד מהסכום שנתנו לו (ומדובר פה על כמה אלפים טובים) כמה עשרות ש"ח ולקנות לי מתנה. כפי שכתבתי, כבר היו שנים שלא קיבלתי מהם שום מתנה וגיליתי לזה הבנה, ולדעתי לא לקבל מתנה בכלל עדיף על פני מצב כזה. עכשיו יום ההולדת של סבתא שלי מתקרב, אני עדיין נושאת את העלבון ובכל זאת מוזר לי פתאום לא לקנות לה מתנה ליומולדת (אני היחידה מכל הנכדים שכל שנה קונה להם מתנה למיטב ידיעתי, האחרים מסתפקים בעוגה/בלונים או אמירת מזל טוב) ואני מרגישה שזה להתחשבן.
אל תתני לעצמך להימשך למקום הזה, להיפך תתני באהבה ובלי לעשות חשבונות של מה קיבלת וכמה, את תראי שתקבלי בחזרה באותו רוחב לב (וזה לא חייב לבוא דווקא מהמשפחה). תרחיבי את עצמך ואת מי שסביבך, זה יגרום לך הרגשה הרבה יותר טובה ונעימה 
