קטע אישי...
גדלתי בבית דתי,ועד גיל 17 הייתי מאוד קרוב אל הדת, ועקב אירוע אישי עזבתי בבת אחת... כעבור שנים,היכרתי בחורה, שבהתחלה,כרגיל היה לא רע... על מעט מהמסורת, איתה היה חשוב לי לשמור, אך לה קשה קצת היה עם זה,אך העדיפה בבטן אצלה,את התחושה לשמור... בהתחלה זרמה עם שיגעונותיי על כשרות וחגים, אך עם הזמן טענה שאני בנושא קצת מגזים... בכל אופן, לטיול סובב עולם יחד יצאנו, במדינות עולם שלישי ו"חורים" ביקרנו... אך דבר אחד חזק מהטיול תמיד בי נותר, איך תמיד ליהודים בכל "אי-שם" יש משהו בכלל לא קר... ה"משהו" הזה נקרא "לב חם", שלא משאיר, בשום מקום, אף יהודי מיותם... אם בתאילנד,באוטובוס, בנסיעה של 10 שעות מתחת לגג, קם מטייל יהודי, ועשה קידוש לכבוד החג... אם באוסטרליה הרחוקה מעין כל בן וכל בת, אירחונו בקהילה היהודית לכבוד שבת... אם באיי קוק הנידחים, ערכו לכבודינו שולחן שבת עם יין ופרחים... שלא נדבר על ארצות הברית, שם בחרנו להיכנס לחופה ולכרות בינינו את הברית... אוקיי,אז כשחזרנו אחרי שנה נשואים, התחלנו פתאום להתווכח על לא מעט נושאים... ובסוף כידוע,ניפרדו דרכינו, אך עדיין חוויות חזקות מהטיול המשותף נחקקו בליבינו... והיום,ערב הימים הנוראים, עולים וצצים בי אותם אירועים... אין כמו העם היהודי באשר הוא נודד, לחזק זה את זה כשאחד מרגיש בודד... אז שימרו על עצמיכם כל אלו שמבלים את החגים אי-שם, ודעו,כי לעולם אינכם לבד שם... פנו ימינה ושמאלה וראו מיד, תמיד יש מעבר לפינה איזה "בית חב"ד"... אל תרגישו רע עם ביקור או אירוח, כי לא סתם דחפה אתכם לשם הרוח... אני יהודים כולנו,כל אחד בדרכו שלו, אך יחד תמיד נהיה חזקים,ולא יקום זה שיוכל לו... שנה טובה ומבורכת לכולכם, חברים יקרים באשר הינכם!!!
גדלתי בבית דתי,ועד גיל 17 הייתי מאוד קרוב אל הדת, ועקב אירוע אישי עזבתי בבת אחת... כעבור שנים,היכרתי בחורה, שבהתחלה,כרגיל היה לא רע... על מעט מהמסורת, איתה היה חשוב לי לשמור, אך לה קשה קצת היה עם זה,אך העדיפה בבטן אצלה,את התחושה לשמור... בהתחלה זרמה עם שיגעונותיי על כשרות וחגים, אך עם הזמן טענה שאני בנושא קצת מגזים... בכל אופן, לטיול סובב עולם יחד יצאנו, במדינות עולם שלישי ו"חורים" ביקרנו... אך דבר אחד חזק מהטיול תמיד בי נותר, איך תמיד ליהודים בכל "אי-שם" יש משהו בכלל לא קר... ה"משהו" הזה נקרא "לב חם", שלא משאיר, בשום מקום, אף יהודי מיותם... אם בתאילנד,באוטובוס, בנסיעה של 10 שעות מתחת לגג, קם מטייל יהודי, ועשה קידוש לכבוד החג... אם באוסטרליה הרחוקה מעין כל בן וכל בת, אירחונו בקהילה היהודית לכבוד שבת... אם באיי קוק הנידחים, ערכו לכבודינו שולחן שבת עם יין ופרחים... שלא נדבר על ארצות הברית, שם בחרנו להיכנס לחופה ולכרות בינינו את הברית... אוקיי,אז כשחזרנו אחרי שנה נשואים, התחלנו פתאום להתווכח על לא מעט נושאים... ובסוף כידוע,ניפרדו דרכינו, אך עדיין חוויות חזקות מהטיול המשותף נחקקו בליבינו... והיום,ערב הימים הנוראים, עולים וצצים בי אותם אירועים... אין כמו העם היהודי באשר הוא נודד, לחזק זה את זה כשאחד מרגיש בודד... אז שימרו על עצמיכם כל אלו שמבלים את החגים אי-שם, ודעו,כי לעולם אינכם לבד שם... פנו ימינה ושמאלה וראו מיד, תמיד יש מעבר לפינה איזה "בית חב"ד"... אל תרגישו רע עם ביקור או אירוח, כי לא סתם דחפה אתכם לשם הרוח... אני יהודים כולנו,כל אחד בדרכו שלו, אך יחד תמיד נהיה חזקים,ולא יקום זה שיוכל לו... שנה טובה ומבורכת לכולכם, חברים יקרים באשר הינכם!!!
שנה טובה.
