על כלי ה-125-150 אתה חייב לתת פולגז הרבה
פעמים, כי פשוט אין לך ברירה אחרת. אם אתה רוצה לזנק ברמזור לפני המכוניות, או לרכב בכביש המהיר בקצב סביר, אתה פשוט חייב לסובב את המצערת עד הסוף וזה מה שהרוב עושים. אם אתה משתמש בקטנוע רק לנסיעות רגועות בשכונה ולא "קורע" אותו בשום צורה, רוב הסיכויים שהוא ישרוד הרבה יותר זמן וק"מ מקטנוע זהה שעובד קשה. כל כלי רכב. קח לדוגמא את הג'וירייד 150 וה-200. הם חולקים את אותם מכלולי מנוע (יתקנו אותי המכונאים אם אני טועה), אבל לדגם הגדול יש עוד 20 וקצת סמ"ק, והוא מייצר עוד 2 כ"ס (אאל"ט). איזה מהם יחזיק מעמד יותר זמן בשימוש זהה? (פול-גז כל הזמן). ה-200 יסע קצת יותר מהר ויותר חזק, וייגמר קצת יותר מהר. כשאני חושב על זה עכשיו, אולי זו אחת הסיבות לנפח 172 סמ"ק, ולא 200 סמ"ק אמיתיים. כנראה שעם 200CC אמיתיים, מכלולי ה-150 המקוריים לא היו עומדים בעומס, ויוצרים קטנוע לא אמין בצורה בוטה מדי. ב-86' הביאו סן-יאנג לארץ את ראשוני הקטנועים. LEAD125 דו"פ. קטנוע מאוד מוצלח ואמין. היה לי כזה. שנה או שנתיים אח"כ הובא דגם ה-150, שהיה זהה ל125 בכל, חוץ מהמנוע המוגדל. כישלון חרוץ, מנועים קורסים ונתפסים. בקיצור: קטסטרופה. כולה עוד 25 סמ"ק. וספאים ותיקים יישבעו לך שהוספה האמיתית היא ה-150. שהיא אמינה בהרבה מדגם ה-200, שלא לדבר על פלופים כמו ה"קוזה" שהגיר הקצר יותר שלה גרם למנוע להסתובב מהר יותר ולהיתפס. עם ה-וספה 150 באמת היית יכול ליסוע כל היום בפול-גז. לא היה מזיז לה. עם ה-200 קצת פחות. עם הקוזה בכלל לא. בסה"כ אותו מנוע ומכלולים, עם שינויי נפח או גיר קטנים, והבדל ניכר באמינות ובעמידות. אני חושב שזה עונה גם על השאלה החדשה שפתחת לגבי שיפור ה-150. בכל מקרה, הרווח בביצועים שתשיג בשיפור כזה הוא מזערי לעומת ההשקעה. אם תגיד שהלך מנוע, ויש לך אפשרות להכניס מנוע 172 במקום המקורי, ניחא, אם נתעלם לרגע מההיבט החוקי, אבל ככה סתם בשביל השיפור? לדעתי זה מיותר.