קטן פי שניים?

[chello20]

קטן פי שניים?

שלום,
האם תקני לכתוב 'המספר קטן פי שניים'? (כלומר, תקני כמו 'גדול פי שניים').
אני לא רואה הרבה אפשרויות אחרות, קטן בחצי או במחצית נשמע לי לא רלוונטי, ואני לא מוצא משום מה התייחסות לזה באתר האקדמיה. בטח יש, אני סתם לא מגיע לזה.
תודה רבה!
אולי קטן חלקי שניים

 

[trilliane]

לדעתי כן

אני חושבת ש"פי" אינו בדיוק "כפול" אלא "ביחס", "בהתאם ל" או במילים אחרות (אבל באותה מילה) – לפי.
&nbsp
לא כתבת את ההקשר ולא את הניסוח המדויק, אבל בעיקרון אפשר לכתוב "המספר הוא חצי/מחצית מ..." כי זו המשמעות של היחס 1/2.

 

[Assiduous]

נצל"ש: מה בין פה למספרים והכפלות או חילוקים?

הרי "פי" (ככתוב בתורה) הוא צורת הנסמך של פֶּה (ככתוב במילון ספיר וכידוע). מה ההסבר?
&nbsp

 

[trilliane]

כתבתי את השערתי; וזה הציטוט:

"כִּי אֶת-הַבְּכֹר בֶּן-הַשְּׂנוּאָה יַכִּיר לָתֶת לוֹ פִּי שְׁנַיִם בְּכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא לוֹ ..." (דברים כא יז)

 

[Assiduous]

כתבת השערה בלי הסבר סמנטי

 

[trilliane]

להפך, כתבתי רק הסבר סמנטי...

 

[Assiduous]

אם ההסבר הזה נקרא סמנטי אז מה מכונה ההסבר של הניק "אבל השם"?

 

[trilliane]

הסבר אחר...

לכל אחד מאיתנו השערה שונה

הוא מייחס לפה הקשר של אוכל, אני מייחסת לו הקשר של דיבור (לדבריו של פלוני = לפי דברי פלוני = לפי פלוני = בהתאם לדבריו של ... = ביחס לדבריו ... כלומר יחס, התאמה).

 

[Assiduous]

עדיין לא ברור

האם את מתכוונת לומר ש"פי" זו בסך הכל וריאציה של המילה "לפי"?
&nbsp
(כלומר "לתת לו פי שניים" =לתת לו לפי שניים)

 

[trilliane]

לא וריאציה, אותו הקשר – בהתאם ל, כלומר באותו יחס

(הרי גם למילה "יחס" יש יותר ממשמעות אחת).
זו לא וריאציה של המילה "לפי", זו אותה מילה! (פי). 'לפי' = לְ+פי.

 

[Assiduous]

אם זו אותה מילה, אז מדוע לאחת יש ל' היחס ולשניה אין?

 

[אבל השם שרציתי תפו]

זה כמו שיש לפני, מפני ועל פני -מילת היחס (מ,ל, על)

קובעת יחסים בין גורמים, זמנים ומקומות, אבל הבסיס "פני" הוא אותו בסיס.

 

[trilliane]

התשובה בגוף השאלה: זו אותה מילה, רק עם או בלי אות יחס...

 

[Assiduous]

כיצד? אם הסמנטיקה נשארת זהה עם או בלי אות היחס

אז מה המטרה בקיום שתי צורות כאלה במקרה הזה?

 

[trilliane]

מי אמר שהסמנטיקה נשארת זהה? יש כאן יותר מגון משמעות אחד

הרי למילה אחת יכולה להיות יותר ממשמעות אחת (פוליסמיה), וכמו כן הוספת מילות יחס בהחלט יכולה לשנות את (תחזיק חזק) היחס... אני לא מצליחה להבין מה מפריע לך דווקא כאן פתאום. גם הוספת לְ למילה "בריאות" יוצרת הקשר אחר ("לבריאות") ועדיין אני לא חושבת שמישהו חושב שאלה "מילים שונות".

 

[Assiduous]

תכל'ס את צודקת בזה

יחד עם זאת, אני עדיין מנסה להבין את הקשר בין פה ודיבור, למנה כפולה. "לתת לו פי שניים".

 

[trilliane]

כי הקשר אינו ישיר, זה תהליך... כך מתגלגלות משמעויות

ההשערה שלי היא במקור "לפי" או "על פי" התייחס ישירות לדברים שאדם אמר, אבל בהמשך (וכך גם כיום) זה כבר לא חייב להיות רק הדיבור, הרי אין כל בעיה לומר משפט כמו "לפי/על פי זווית השמש בשמים, השעה עכשיו שתיים". האם לשמש יש פה או דברים? מובן שלא; המשמעות התגלגלה הלאה. בהתחלה "על פי" בהתאמה לדבריו של אדם שבקעו מפיו, בהמשך בהתאמה לדברים אחרים. ומהי התאמה (או התאם) אם לא (גם) יחס? אני לא חושבת שזו "מנה" בהקשר ישיר לאוכל אלא בהקשר לכמות ייחוס, כי הרעיון הוא יחס, התאמה. "פי שניים" = ביחס כפול, בהתאמה לשניים.

"וַיַּעֲשׂוּ-כֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן לָהֶם יוֹסֵף עֲגָלוֹת עַל-פִּי פַרְעֹה וַיִּתֵּן לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ" (בראשית מה, כא)
"וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל-הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַּגֶּד-לוֹ עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת-אֲחִיכֶם" (בראשית מג ז)
"וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-מֹשֶׁה כְּתָב-לְךָ אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כִּי עַל-פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כָּרַתִּי אִתְּךָ בְּרִית וְאֶת-יִשְׂרָאֵל" (שמות לד כז)
"לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת בְּכָל-חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל-פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל-פִּי שְׁלֹשָׁה-עֵדִים יָקוּם דָּבָר" (דברים יט טו)
"עַל-פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל-פִּי עֵד אֶחָד" (דברים יז ו)
"וְעָשִׂיתָ עַל-פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן-הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ; עַל-פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל-הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר-יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן-הַדָּבָר אֲשֶׁר-יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל" (דברים יז י, יא)
"וּלְפִי הֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הָאֹהֶל וְאַחֲרֵי-כֵן יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבִמְקוֹם אֲשֶׁר יִשְׁכָּן-שָׁם הֶעָנָן שָׁם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; עַל-פִּי יְהוָה יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל-פִּי יְהוָה יַחֲנוּ כָּל-יְמֵי אֲשֶׁר יִשְׁכֹּן הֶעָנָן עַל-הַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ" (במדבר ט, יז-יח)
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל-פִּי דַרְכּוֹ גַּם כִּי-יַזְקִין לֹא-יָסוּר מִמֶּנָּה" (משלי כב ו)
"כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל-הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל-הַזָּקָן זְקַן-אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל-פִּי מִדּוֹתָיו" (תהלים קלג ב)

שים לב שבחלק מההקשרים ההתאמה היא מידתית, כמותית, יחסית; מקרי?

בהמשך לציטוטים הנ"ל (שחיפשתי בעצמי) פתחתי גם את "מילון העברית המקראית" (מנחם צבי קדרי) בערך "פה" (עמ' 847–848) ואני מביאה כאן את הדברים הרלוונטיים (לא הכול כי זה ממש ארוך וזמני מוגבל). כפי שתוכל לראות, הוא מתחיל כמובן מהמשמעות המילולית מקורית ועובר למשמעויות המטאפוריות:
1. חלק מחלקי הגוף, החלל הנמשך מן הספתיים ועד הלוע: [...]
א) של אדם, הוא האיבר שאדם אוכל ושותה בו: [...]
ב) של בעלי חיים; [...]
ג) של מכשיר חד: [...]
ד) של מקום; של מערה: [...] של שאול: [...]
2. פתח; של באר: [...] של אמתחת: [...] של כותונת [...] [ועוד]
3. מנה, חלק; בא בצירוף "פי שניים" [שכבר ציטטתי בתגובה קודמת]
4. כמילת יחס מורכבת, בצמידות למילת יחס אחרת:
א) כפי = בהתאם ל-: "לְהָסֵב מַלְכוּת שָׁאוּל אֵלָיו כְּפִי יי" (דברי הימים א, יב כד) – בהתאם לצו ה'; "אִישׁ כְּפִי אָכְלוֹ" (שמות טז כא) – יחסית, בהתאם לכושר אכילתו; "כְּפִי שָׁנָיו" (ויקרא כה, נב) – יחסית למספר השנים; "כְּפִי עֲבֹדָתוֹ" (במדבר ז, ה) – בהתאם למשא שלו; "הֵן-אֲנִי כְפִיךָ לָאֵל" (איוב לג, ו) – כמוני כמוך (מבחינת הכוח) בהשוואה לאל; [...]
ב) לפי = בהתאם; בצירופים: "לְפִי הַטָּף" (בראשית מז, יב) – בהתאם למספר ילדיו של כל אחד ואחד; "לְפִי אָכְלוֹ" (שמות יב ד); "לְפִי רֹב הַשָּׁנִים" (ויקרא כה, טז); "לְפִי זַרְעוֹ" (ויקרא

 

[trilliane]

אויה!

תפוז חתך לי את ההודעה וההמשך לא נשמר לי

אני מתנצלת אך אין לי כרגע פנאי לשחזר את כולה (זו הייתה עבודה רבה מלכתחילה...

) ולכן רק אציין שבהמשך הוא מבין את 'על פי' (אותו הקשר וגם אותם ציטוטים שכבר הבאתי בעצמי, פחות או יותר) ואת 'אל פי' (כמו 'על פי'; אני מניחה שזו טעות העתקה / שגיאת כתיב, כפי שקורה לא מעט כיום, כבר אז התערערו הגרוניות ומוצאים החלפות במקרא בין עי"ן לאל"ף).
&nbsp
שים לב שהמילון מציג את מצאי המשמעויות ולא את ההתגלגלות הסמנטית, אבל אני חושבת שכשמתבוננים במכלול היא די מתבקשת.
&nbsp
בהזדמנות זו אציין שאם טרם קראת (ולפי שאלותיך יש לי תחושה שטרם קראת...) את ספרו המשובח של גיא דויטשר "גלגולי לשון" – מומלץ מומלץ מומלץ (לפי השאלות שאתה שואל כאן זו "קריאת חובה" עבורך

). לא תתחרט!

 

[Assiduous]

מצטער

מי כמוני יכול להבין את זה. פוסט (או חלקו) שנמחק לאחר עמל ומחשבה זה באמת לא נעים. זה קרה לי בעבר ואחר כך שחזרתי ממש בקצרה את הפוסט או התשובה שלי ללא הערכת אף אחד. אבל אפילו לא הזכרתי את זה.
&nbsp
זה נכון, ההתבוננות במכלול באמת חושפת את ההיגיון בדברייך.
&nbsp
לגבי גלגולי לשון באמת נתת לי פוש עכשיו, אבל אני רחוק מהשגת הספר הזה אא"כ אזמין מאמזון או משהו כזה. גם מבחינת לוח זמנים אני די דחוק ויש לי דברים קודמים לקרוא. אני מאמין שאגיע גם לספר הזה מתישהו. עד אז תצטרכי לסבול את שאלותיי כנראה מתנצל מראש

 

[trilliane]

למה להזמין מאמזון?

אתה לא חי בישראל?

אם ביקור בספרייה (יש גם בספריות של מוסדות אקדמיים) / בחנות הספרים הקרובה לא רלוונטי אלא רק סניף הדואר, אפשר גם להזמין מחנויות ספרים מקוונות וישלחו לך (לסטימצקי ולצומת ספרים יש אתרים, וגם לרוב הוצאות הספרים).