כתבה מעולה של צפי סער בענין
אמהות , אבהות, גבריות-נשיות, מוקדי כוח ואינטרסים רבים.
אני מצטט רק את הפתיחה, אני ידוע שאלה שלא מנויים על הארץ, בין אם הניירי או הדיגיטלי אולי לא יוכלו לקרוא, חבל.
מי שזוכה לקרוא, אני רוצה להוסיף שחיי כאב לילדים במערכת החינוך היו קשים מאוד, כיוון שהיתה התערבות רצינית בזמן שלקחתי לגידול ילדיי, הרבה כעסים - אתה גבר, אבל כהרגלי, לא הגעתי לשום מקום מעמדית [תפקידי ניהול משמעותיים ] וזה עד היום מוכיח את צדקתו.
"
גלריה סגנון חיים
יום האשה הבינלאומי || האם נסכים למסור את ילדינו לגידולם הבלעדי בידי הגברים?
הנחת היסוד: אימהות היא חלק מתפישת הזהות הנשית. העמדה הפמיניסטית: אף שהאימהוּת משמשת כמקור כוח, היא מגבילה את הנשים. אופציה שמעולם לא נבדקה: נשים ימסרו את הילדים לטיפולם הבלעדי של גברים. נשאלת השאלה: האם זה באמת יכול לקרות ואיזו מין ציוויליזציה תצמח ממבנה כזה?
צפי סער 06.03.2014 18:0031הוסף תגובה
ופסקת הפתיחה:
כבר בשש וחצי בבוקר היא יוצאת אל תחנת הרכבת בדרך לעבודתה בחברת היי־טק. בשש בערב היא חוזרת הביתה, אצה בהולה אל שני ילדיה הקטנים. לא שהם הוזנחו בשעות האלה: טיפל בהם היטב אביהם, בן זוגה, שלקח אותם מהגן ודאג לכל מחסורם. ובכל זאת, היא אכולה רגשות אשמה. באזור אחר בארץ חזר לאחרונה אב טרי לעבודה כמה שבועות אחרי לידת בתו הבכורה. אף שעבודתו מעניינת והוא זוכה להערכה – הוא לא מבין מה הוא עושה שם, במשרד, במקום להיות היכן שהוא אמור להיות, לדבריו: בבית עם בתו התינוקת ואשתו. שני הצעירים הללו אינם טיפוסיים: רוב האמהות והאבות שונים מהם. הם מייצגים שינוי מסוים – לא גורף - בחלוקת התפקידים המסורתית....