קו רקיע
יש אישה שהועם זוהרה , נבלעה בקו הרקיע , כבר לא נשמע קולה כקול עינבל המכה בתוף. יש ימים בהם אני שוקע , ברגע של זכרון דלוח , וטעות בידי לחשבו כגעגוע לא אחפוץ על זה לנוח. ויש שכווי הקורא בקול , נוכח אור ראשון , עת אביט בך נגוהות מבעד לערפילי הבוקר מקרון אחרון של רכבת אופל.
יש אישה שהועם זוהרה , נבלעה בקו הרקיע , כבר לא נשמע קולה כקול עינבל המכה בתוף. יש ימים בהם אני שוקע , ברגע של זכרון דלוח , וטעות בידי לחשבו כגעגוע לא אחפוץ על זה לנוח. ויש שכווי הקורא בקול , נוכח אור ראשון , עת אביט בך נגוהות מבעד לערפילי הבוקר מקרון אחרון של רכבת אופל.