אני לא עובד על אף אחד
ראשית, אני מאד מקווה בשבילך שאם ביום מן הימים יידרש מישהו לבצע בך אינטובציה, הוא יעשה זאת לאחר שביצע את הנ"ל על משהו שקצת יותר דומה לאדם (נניח, על גופה של אדם שבין כה וכה כבר מת) מאשר על איזה כלב מסכן שהגיע מכלבייה עירונית. במאות בתי-ספר לרפואה בארה"ב ובאירופה כבר הפסיקו מזמן לבצע ATLS בכלבים ואין שום סיבה שדווקא אצלנו המנהג המטופש הזה ימשיך כשאפילו רופאים בכירים מודים שהוא מיותר. שנית, אני לא מנסה לעבוד על אף אחד. אני מוכן לפרט בפנייך מדוע אין לעניות דעתי כל תוחלת בניסויים המתבצעים בקופים במסגרת חקר מחלות ניוון עצבי במוח כגון מחלת פרקינסון, אך לא אם מה שיצא מזה הוא נאומים מכלילים על חשיבות השימוש העקרוני בבעלי-חיים לצרכים רפואיים, הולך? בתור מתאבן אומר בינתיים רק שבניגוד למחלות אחרות, איש לא יכחיש שאין לנו מושג כיצד נגרמת מחלת פרקינסון ומובן מאליו שאין לנו מושג כיצד לגרום אותה לבעלי-חיים אחרים. המקסימום שאנו עושים (וזה נעשה גם היום בקומה השביעית של הדסה עין-כרם) הוא לייצר תסמינים של המחלה אצל קופים באמצעות הרעלתם ואז לבצע ניסויים קשים שמטרתם לטפל באותם תסמינים. זה לא טיפול בפרקינסון, ומהתעסקות עיקשת בסימפטומים לא תצא בחיים תרופה לפרקינסון. מקסימום - עוד מאמר חסר כל חשיבות יישומית. לעניין אלפי בעלי-החיים הזרוקים ברחובות, אין צורך לומר שהעובדה שקיימת תופעה כזאת אינה מצדיקה שום תופעה אחרת של התעללות בבעלי-חיים, אם זה בניסויים מדעיים ואם זה בנסיבות אחרות. הטיעון הזה נשמע קצת כמו הנאשם שטוען בבית המשפט שהוא לא מבין למה מאשימים אותו ברצח אשתו כשכל כך הרבה אנשים נהרגים בינתיים בתאונות דרכים. שתי התופעות רעות, שתיהן דורשות התייחסות ובשתיהן מטפלים אנשים טובים, אבל אסור להתעלם מרעה חולה אחת רק מפני שרעה חולה אחרת קיימת בהיקף גדול יותר. ודבר אחרון: לגבי הדיסקציות, אין לי שום טענות אליך באופן אישי. את לא אשמה שהמוסד בו את לומדת לא מציב בפנייך אלטרנטיבות לדיסקציה בבעלי-חיים ולכן אין לך מושג מה קורה במדינות נאורות יותר בתחום הזה. ידעת למשל שלמעלה משמונים אחוז מהאוניברסיטאות בארה"ב כבר החליפו את הדיסקציות בסימולטורים? מה, כולם מטומטמים ורק אצלנו יודעים מה טוב? לידיעתך, מערכות ההדמייה הללו נותנות את היכולת לבצע פרוצדורות שונות בבעלי-חיים בתנאים שונים ובתסריטים שונים, כמובן בתלת-מימד ובאמינות מירבית למקור. תשווי עבודה יחידנית לאורך זמן מול מערכת ממוחשבת שיכולה לדמות למשל כל שלב בהריון של אותו בעל-חיים (לא מדובר רק בחולדות) ואפילו מצבי טראומה ספציפיים לפי דרישה, למצב בישראל בו ארבעה או שישה סטודנטים לביולוגיה גוהרים מעל חולדה אחת כי אין תקציב ליותר, ומה הם כבר לומדים מזה. את החלופות שאני מדבר עליהן קונים פעם אחת ומשתמשים בהן בלי הגבלה ובלי להוציא עוד אגורה, אבל הקיבעון והאטימות השאירו אותן בינתיים מחוץ לכתלי רוב המוסדות האקדמיים בישראל. את באמת לא אשמה, אולי אין לך מושג על מה אני מדבר בכלל, אבל אם תבדקי קצת מה קורה בעולם תראי שישראל מתגלה כמדינה די מפגרת בכל מה שנוגע לחלופות בהוראה. הטענה היחידה שנשמעת לפעמים נגד החלופות האלה, אגב, היא שהסטודנטים לא זוכים "ללכלך את הידיים בדם" כשהם משתמשים בהן. אני לא יודע מי קבע שסטודנט שנה ראשונה או שניה בביולוגיה צריך בכלל ללכלך את הידיים בדם, אבל אם יש ביניכם אנשים שוחרי-דם כאלה, כל מה שצריך לעשות הוא לארגן להם ביקור מודרך (כולל סיוע פעיל) אצל איזה וטרינר שמבצע ניתוחים בבעלי-חיים בין כה וכה. שם תראו ביום אחד יותר דם ממה שתראו בכל שנות התואר הראשון שלכם, וזה יקרה בלי העול הנפשי שניסויים בבעלי-חיים גורמים לכל אדם מוסרי ושפוי.
