חארטה
יש פרקים שצריך ללמוד לבד (לפחות בהנחייה רגילה) אך הם מעטים. ובכל אופן, הרי שספר הקורס אמנם עב כרס בטירוף (מזכיר ספרי פסיכומטרי, רחמנא ליצלן), אך די להבין באופן כללי ביותר העקרונות המוזכרים בו, והשאר - חירטוט לשמו (וכל המרבה הרי זה משובח, יאמר ידידנו ההומאני). בקורס הוצאתי שמונים ומשהו בלי להשקיע יותר מדי. הרעיון הוא לבוא למבחן, בסופו של דבר, עם ראש פתוח - ולדעת שזה מסוג המבחנים בהם (בין היתר) הכמות קובעת (כמובן שדווקא במבחנים כאלה קיים קושי להצטיין-בשל היעדר הבטחון בנוגע לנכונות התשובות, אך מצד שני - מעבר בציון סביר יכול להתבצע די בקלות יחסית לקורסים כמותיים). בהצלחה!