פה את טועה ובגדול !!!!!
וזו בדיוק הבעיה של כולנו. את מניחה שבשביל טיפולי צריך רמה בסיסית של רכיבה. אז לא! א. בשביל טיפולי צריך רמה טובה של רכיבה, מעל הבסיס, כי את צריכה תמיד להיות שתי רמות מעל התלמיד שלך, טיפולי או ספורטיבי. ב. דווקא בשביל מדריך טיפולי הייתי דורשת קורס קשה יותר, שבודק גם רמת רכיבה וגם הורסמנשיפ טוב. כי האחריות שלהם יכולה להיות הרבה יותר כבדה. ג. מכיון שהרבה מהנגשים לקורסים הטיפוליים חושבים כמוך, הם דופקים את הענף ולפעמים עושים צחוק מהמקצוע. קחי לדוגמא מורה לנהיגה. את היית רוצה לנהוג אצל מישהו שיש לו מינימום נסיון על הכביש, ועשה קורס חאפרי? או כזה שיש לו נסיון לא רק בנהיגה על כביש בתנאים אופטימליים? אלא יודע להגיב היטב במקרה שרכב מחליק, או יש בעיה אחרת? ועשה לא רק הכשרת מורי נהיגה, אלא גם קורסי החלקה, והעשרה אחרים ? זה מה שאת צריכה לחשוב. הקורס הקשה, דורש ממך יותר ברכיבה, אבל בדר"כ על שאת מגיעה לרמה הזו את נתקלת בסוסים שלפעמים יותר קשים (כי הגעת לרמה יותר גבוהה, או נאלצת להיות יותר מדויקת מבעבר), נתקלת ביותר סיטואציות בטיחותיות, ועוד כל מיני דברים, שאולי את לא חושבת עליהם עכשיו, אבל בהחלט חשובות לפני ותוך כדי ובשביל מעבר של קורס. עכשיו, עוד נקודה. מדריך "טיפולי" טוב, יודע ללמד את הילדים רכיבה נכונה, ולהשתמש ברכיבה בשביל הטיפול (והיה פה בדיוק דיון ע-נ-ק על זה) במקום רק להשתמש בסוס ככלי, ולשחק כל היום בחישוקים. וככל שרמת הרכיבה והידע שלך יהיו יותר גבוהים (ותתאימי לקורסים עם הדרישות הגבוהות), את תגלי שגם הרבה יותר קל להדריך, וגם את יכולה להרגיש הרבה יותר בטוחה עם עצמך. לא יודעת אם הדרכת אי פעם, אבל כל תלמיד שאני מעלה על סוס, תמיד יש דאגה, ותמיד יש חשש. כי זו חיה מדהימה, אבל שניה אחת, חוסר ריכוז אחד, או (וזה קורה הרבה) חוסר ידע של מדריך איך להגיב בצורה הטובה ביותר לסיטואציה מסויימת (וזה בד"כ מחוסר נסיון), יכול להגמר רק מאוד. סורי. אני ממש לא מגזימה. אני מציאותית. גם מתוך התחום וגם מחוצה לו. אני, בתור הורה הדיוט, בא לחוה מסודרת ובטוח שהכל סבבה, שכל המדריכים הם ברמה, ועם תעודה, ונכון, זו צריכה להיות האחריות של החווה, אבל כמות החאפרים, והמדריכים שבאמת לא הייתי נותנת להם אף ילד, גם של אויבים שלי, היא ממש גדולה. לצערנו הקרוסים האלה רוצים לעשות כסף, ולכן הדרישות יורדות, והבורות עולה.