קורס בקארטה..

[אינטגרל]

קורס בקארטה..

שלום לכולם ! סליחה על הבורות, אבל מה ההבדל בין קורס מאמנים לקורס מדריכים (בנוגע לקארטה)? (לדוגמא לזה המתקיים בוינגייט) אם מה אפשר להדריך קבוצה? תודה מראש

 

[גיא קרב מגע]

מדריך - מאמן

ההבדל בכסף ובזמן שנדרש ממך. על פי ניתוח משפטי של חוק הספורט באמנויות לחימה אין שום משמעות למושגי מדריך או מאמן. בנוסך מעולם לא נתקלתי במעסיק פרטי או ממלכתי המוכן לשלם יותר למאמן מאשר למדריך - זה פשוט לא מעניין אותם. לדעתי הצנועה - עשה את המינימום כדי שתוכך ךעבוד על פי חוק, אל תעמיס על עצמך את שהמשימה של שיפור מצבו הכלכלי של וינגייט.

 

[סלבו לוי]

גיא, אני חושב שאתה טועה

ראשית, ההכשרה שעובר מאמן, היא הרבה יותר גדולה מאשר מדריך, והדבר מתבטא בתחומים נוספים (אנטומיה, פזיולוגיה וכדומה). שנית, ומבלי להיכנס לכל ה"פוליטיקה" שבדבר, קורס מאמנים נותן יותר הסמכה (מבחינת לימוד וסמכויות בכלל).

 

[budoka]

לגבי ההבדלים

במסגרת וינגייט, קורס מאמנים מיועד למאמני קבוצות ספורט. פיסיולוגיה ואנטומיה לומדים כבר בקורס מדריכים, אם כי לא מאד לעומק. קורס מאמנים עוסק במרכיבים שאנחנו כאנשי אמנויות לחימה לא מתעסקים בהם, אלא אם מדובר בג´ודו או קראטה תחרותיים. הרי זאת אחת הסיבות שד"ר קלוגר מקים אלטרנטיבה למכון וינגייט בכל הקשור להסמכה להוראה באמנויות הלחימה. הנושא הבעייתי היחיד עם קורס מדריכים לעומת קורס מאמנים בתחום שלנו נובע מחוק הספורט, שקובע שבוגר ק. מדריכים רשאי ללמד עד לחגורה כחולה. אבל מכיוון שאת החוק הזה ניסחו כל-כך רע, אין בעיה לעקוף אותו.

 

[אינטגרל]

עד חגורה כחולה?!! אז בסה"כ אי אפשר

ללמד קבצוה של יותר מתקדמים. מה מוזר גם, אבל אין בשיטה שלנו בכלל חגורות כחולות.

 

[amir_aikido]

וזו בדיוק הנקודה

אם אין חחגורה כחולה בשיטה, אז אף דרגה היא לא יותר בכירה ממנה ... וניתן ללמד גם קבוצות מתחילים עם הסמכה של קורס מדריכים בלבד. אמיר

 

[גיא קרב מגע]

לסלבו וזוטי

סלבו, אין בהסמכת המאמן מתן "סמכות" יתר. מהיכן לקחתה זאת? מי שמעוניין ללמוד מדעי החיים (אנטומיה, פיזיולוגיה וכו´) יכול להשתלם הרבה יותר רציני בבתי הספר השונים למדעי החיים או בקורסי מד"א המתקדמים. קורסי המאמנים הם עוד דרך להוציא כסף מהסטודנט התמים. בנושא חוק הספורט - הסמכתך כמדריך משמש על פי חוק תנאי בסיסי לעיסוק בהדרכת פעילות גופנית - מאין "רשיון נהיגה". על פי הגדרות החוק מספיק קורס מדריכים, וכל עניין ההגבלה לחגורה כחולה זה לא מוגדר ברור- בחלק מהשיטות אין בכלל חגורות או חגורה כחולה וזה פותר אותך מהנקודה המגבילה הזאת. אגב - אין רשות עקיפה או בקרה למי מוסמך ומי לא, אם תעבוד במכון פרטי בכלל אין בעיה ואם תעבוד במתנ"ס או במרכז קהילתי שם בהחלט ידרשו מהמדריך הסמכה. הבעיה האישית למדריך זה רק במידה ומי מהחניכים נפצע, ובמידה ויש תלונה או תביעה משפטית הוא "יאכל אותה בגדול".

 

[דוד כפרי]

אם אני מבין נכון, ההבדל העיקרי בין

"מדריך" ל"מאמן" מבחינה מעשית, הוא שמאמן יכול להעביר קורס מדריכים - אם וינגייט מוכנים להעסיק אותו לשם כך. אם יש הבדלים נוספים, אשמח לשמוע עליהם...

 

[גיא קרב מגע]

לא מדויק

אין כלל שכל מאמן יכול להעביר קורסי מדריכים (מעולם לא הייתה החלטה כזאת) מהיכן שמעתה זאת ? יש מסמך במשרד המדע והספורט, (הראו לי אותה פעם בישבה שלנו -לאנשי קרב מגע) ממדריך קורסים דורשים נסיון של שנים בהכשרת מדריכים, תואר אקדמי וראיונות אישיים ? - זה פשוט מסמך כדי שוינגייט יוכלו להחליט כל החלטה שעולה על דעתם, מבלי לתת דין וחשבון.

 

[דוד כפרי]

לפני כמה שנים, כשדיברו אצלנו על

קורס המדריכים, הועלתה הצעה שאחד מאיתנו יעשה קורס מאמנים ויעביר את הקורס אצלנו, במקום ללכת לוינגייט - כלומר, הקורס יועבר אצלנו "מטעם" וינגייט. משם הבנתי מה שהבנתי, כנראה (כרגיל?) לא נכון. לגבי וינגייט, אין ויכוח - כשיש לך מונופול, אתה עושה מה שבא לך. ומדכא כל תחרות - עיין ערך מיקרוסופט, נאפסטאר ומה לא...

 

[גינגי חאן]

קצת סדר בחוק הספורט, ברצינות,

על כל האמור לעיל חלה חובת הסתייגות, איני משפטן ויכול להיות שישי עימי הטעות בפירוש ליש לחוק הספורט. קראו את חוק הספורט והתייעצו במשפטן מוסמך. אז ככה: פעם ישבו חכמים, וגם לא, וחשבו כיצד ניתן לקבוע סטנדרט בישראל להדרכת אומנויות לחימה. אז דבר ראשון הם קבעו חוקים מבדילים לאומנויות לחימה: 1.יש אומנויות לחימה מזרחיות שמחייבות תעודת דרגה "בין לאומית" 2. יש אומנויות לחימה ישראליות, שכמובן אי אפשר להשיג בהן תעודה בין לאומית אז ראשי השיטות בארץ קובעים ובוחנים לתעודה כבר אז נקבעו, וקובעו בסלע רק:קרב מגע ישראלי, שי הון(אחלה שיטה מצפון הארץ של משפחת פייגה), דניס הישרדות, גדי קמפו ג´יטסו וקרב מגן של אלי אביגזר. אז מי שרוצה להדריך צריך דבר ראשון תעודה או מר"מ, או מ"ארגון בין לאומי" אח"כ קבע החוק (שמי ששרטט אותו ישב גם -הפתעה הפתעה- בוועד המנהל של מכון ווינגייט) שרק מכון ווינגייט יכול להעביר קורסי מדריכים. בגלל שהחלק הראשון והשני קצת מריחים משלטון טורקי אז גב´ דר בן חמו בראשות משהו שאני חושב שקוראים לו מדרשת אמריקה ישראל הגישה בג"צ וזכתה ולכן גם עוד גוף רשאי להעביר קורסי מאמנים. קצר הזמן שיהיו עוד גופים שיוכלו להעביר כאלה קורסים. קצר הזמן שיהיו עוד גופים שיוכלו לתת תעודות הסמכה לשחורה כאן בארץ ולא רק המקורבים או בעלי "התעודות הבין לאומיות". כדי להדריך בארץ חייבים תעודת קורס מדריכים ממלכתית ותעודת חגורה שחורה. קורס מדריכים מקנה אפשרות להדריך עד חגורה כחולה או גיל שש עשרה קורס מאמנים מקנה אפשרות להדריך כל גיל קורס מאמנים בכירים מקנה licence to kill

מדריך יכול להדריך מעל גיל שש עשרה למרות התעודה המוגבלת אם הוא נמצא תחת "ההשגחה" של מאמן בכיר או מאמן היכול "להאציל" מסמכותו האלוהית. למה זה? כי כך באמת אפשר להשגיח על הרמה של ההדרכה כי כך יכול מכון ווינגייט לחדש את קופתו המדולדלת (להזכירנו, החוק נכתב במכוון למכון!) למה זה לא עובד לגמרי? כי כסף הכניע שיקולים אחרים כי חלק מהבכירים כאן בארץ קצת מבולבלים באשר ל נורמות של הלימוד (הם מקצועיים מאוד, אנושיים מאוד אבל מבולבלים) על כל האמור לעיל חלה חובת הסתייגות, איני משפטן ויכול להיות שישי עימי הטעות בפירוש ליש לחוק הספורט. קראו את חוק הספורט והתייעצו במשפטן מוסמך.

 

[Zeev Foux]

קצת בלגן באמור לעיל

לפני כשנתיים-שלוש התארגנה בארץ קבוצה של מורים ותלמידים, עבדכם הנאמן בינם, תחת העמותה לאומנויות לחימה סיניות רכות/פנימיות, ונגשה לוונגייט במטרה לעבור קורס. "מאה אחוז" אמרו בוונגייט - "אבל אנחנו לא יודעים טאי צ´י או אמנויות לחימה סיניות פנימיות..." לאחר דיוק קצר, סוכם שאבי מוריה (היחיד מהעמותש כבר היתה לו תעודה, ומורה מוצלח מאד גם בלעדיה) ירכז את הקורס, שאותו יעבירו מורי העמותה (שהיו גם התלמידים בקורס- להזכיר), ושמבחינת ווינגייט אנחנו מחוייבים לשלושים שעות (מתוך המאה וחמישים) של נושאים מסויימים, וכן מבחני כניסה וסיום. גם את שלושים השעות (עזרה ראשונה, אנטומיה/פיזיולוגיה, מתודיקה ותורת האימון) לא אילצו אותנו לקחת בווינגייט, אלא הסכימו שנמצא גופים/אנשים, המקובלים על המוסד מבחינה מקצועית, יעבירו אותם. בסופו של דבר העברנו תשלום של 95 שקלים לאדם (אם אני לא טועה) לוויגייט עבור התעודה, ובכל שאר אלפי השקלים שילמנו לנותני השירותים ולמרצים השונים. ולמה אני מספר כל זאת - מכיוון שהתברר לי שגם אם עבר החוק המטופש הזה, היו אנשים בווינגייט (ובראשם רוני קלוגר ואיזידור פלג, מחליפו), שהבינו את האבסורד, ואיפשרו גמישות מכסימלית! אפילו לרגע אחד לא הבחנתי באיזו "תאוות בצע" מצד כל גורם בווינגייט, להיפך! ומאז אני לא משמיץ את ווינגייט, רק את החוק! זאב

 

[גינגי חאן]

תן לי להבין , ברצינות

אם לך ולקבוצה נבחרת של מדריכים בעלי "דיבור" היה מזל, ואם לך ולאותה קבוצה הסכימו להוריד את הסכום הלא הגיוני בעד התעודה, ואם רוני קלוגר ואיזידור פלג הם, ברצינות, מעל לכל חשש וחשד, אנשים מקצועיים לעילא. אם כל התנאים האלה (חוץ מהאחרון שהוא נתון כללי) התממשו רק לכם, אז זה ברור שבגלל שהתמזל מזלכם אתה לא משמיץ את וינגייט. רק אל תצפה שקבוצות של מתאמנים לא מקושרים יודו לחוק ולמכון ווינגייט בכל פעם שהמכון מחייב עוד איזו השלמה בכסף או שכולנו נודה למכון על ש"העלה את הרמה". הייתה כאן הזדמנות חד פעמית להעלות את רמת המדריכים בארץ. ועוד, הקריטריונים שהמכון הסכים לקיים את קורס המדריכים שלכם תמוהים. זה כמו שאוניברסיטת תל אביב הייתה מסכימה שאעביר קורס פרמדיקים אצלי במשרד בגלל שעברתי קורס מדריכי חובשים והצלתי חיי אדם. אין קשר בין הרמה של אבי, שהיא גבוהה ביותר, לבין העובדה שהייתה כאן התנהגות לא עיקבית ולכן לא מקצועית. כמו הדוגמה שלך יש עוד כמה וכמה דוגמאות של קורסים וכולן לא מוסיפות לקרנו של המכון ושל חוק הספורט. בכבוד רב לך ולאנשים השונים המשתמעים כאן, אבל לא בכבוד לשיטה הממסדית שעוד נצטער עליה הרבה

 

[Zeev Foux]

גיגני

1. אם זה מזל או לא - איני יודע. 2. אני יודע שגם בתי ספר אחרים "מצליחים" להוציא תנאים דומים מווינגייט. 4. למכון ווינגייט, לחוק הספורט ואפילו למורה שלך אין אפשרות להעלות את הרמה שלך כמדריך, ובטח לא את רמת כלל ציבור המדריכים בארץ - אך ורק לכל מדריך ומדריך בצורה אישית שמורה אפשרות והזדמנות זו. 18. אני ממש מזלזל בחוק הספורט, ברעיון העומד בבסיסו, ובדרך בה בוחר ממסד הספורט ליישמו; זהו חוק טיפשי ומיותר! (בכל הקשור לאומנויות לחימה - אין לי שום ידע לגבי תחומים אחרים). אבל, אני מנסה להראות שישנה גם דרך להפיק יותר מחובה זו(וגם לשלם פחות ). 3. בעיני, התנהגות לא עקבית אינה מעלה ואינה מורידה מקרנו של חוק הספורט ו/או כל גוף שהוא. למעשה אני אפילו אוהב התנהגות לא עקבית....!

 

[גינגי חאן]

סעיף 4, ברצינות ברצינות ברצינות

זאב כתב: "4. למכון ווינגייט, לחוק הספורט ואפילו למורה שלך אין אפשרות להעלות את הרמה שלך כמדריך, ובטח לא את רמת כלל ציבור המדריכים בארץ - אך ורק לכל מדריך ומדריך בצורה אישית שמורה אפשרות והזדמנות זו." אתה בוודאי צוחק, כמובן שיש רמות שונות של רפואה למשל אבל כל הרופאות והרופאים מחויבים למינימום שנבדק. אם יש חריגות הן חריגות ולא נורמה - ברפואה. כמובן שגם למכון ווינגייט, גם לחוק הספורט וברור שלמורה שלי יש אפשרויות רבות להעלות את הרמה שלי כמדריך. אבל אם יש בלבול באשר לתוכן של כזה צעד יפה (וזה באמת ניסיון יפה) זו כבר בעיה מסדר גודל אחר. אז נכון שאתה זאב, ואני, מה לעשות, ג´ינג´י חאן. ונכון שאתה מתרגל את אומנות הלחימה שלך, ואני, מה לעשות, ק.צ.מ.מ.מ אבל אתה אולי לא מבין עד כמה אתה משלם על הבלגן מפני ש: אתה זה אני ואני זה אתה, ושנינו יחד אותו אומלל מג´ו ג´יטסו שחושב שרק השיטה שלו טובה. אם מישהוא מופיע בטלוויזיה וחותך אבטיח עם חרב ואח"כ אוכל זכוכית וקורא לזה אומנות לחימה, זה אני ואתה שעשינו את זה. אם מישהו מקשקש לתלמידיו תורת חיים אגרסיבית ואלימה, זה אני ואתה שעשינו את זה. כמובן אפשר לעשות יעני שבלול ולהגיד שפונקושי לא ממש התעניין בקונג פו ולכן למה שאני ואתה נתעניין בקרב מגע. למה צריך להיות אכפת? על זה אין לי תשובה מיידית אבל אם אתה אדם שהוא לא שבלול אז בטח אתה לא צריך תשובה. זו רק הפרספקטיבה שלי בכבוד רב

 

[דוד כפרי]

מסכים ולא

מסכים מאוד עם הטענה שכעוסקים באמנויות לחימה, יש לנו מידה של אחריות לרמה ולצורה של התחום בארץ. כשבעיתונות מוצגים שרלטנים כמקצוענים, הם פוגעים בכולנו. כשבעיתונות מוצגים הטובים בינינו כאנשים חיוביים התורמים לחברה, הם תורמים לכולנו. הבעיה שלי היא עם דרגת המינימום הנדרש. ברפואה, ברוב מדינות העולם יודעים "מה זה רפואה", מה צריך לדעת בשביל לעסוק בתחום, כמה זמן צריך ללמו, וכו´. כשנכתבה פקודת הרופאים בארץ, היא נכתבה תוך התייעצות עם רופאים מומחים ומוכרים, ולא היו כאלה שאמרו: "אפשר לתת לאחות לבצע ניתוח לב פתוח". באמנויות הלחימה, כמו באמנויות הריפוי, יש מגוון עצום של שיטות וסגנונות. כשעברתי את קורס המדריכים של וינגייט, עברתי למעשה קורס למדריכי קראטה, שהיה מאוד מענין אבל לא נתן לי כלום בתור מדריך טאי-צ´י. הנקודה היא שבוינגייט (אז) לא היה אף-אחד שהיה מסוגל להעביר קורס מדריכי טאי-צ´י (אולי גם היום אין, אני לא מעודכן). גם אילו היה, לא בטוח שבתי-ספר שונים היו מקבלים אותו כמדריך. ברפואה המערבית, יש הסכמה כללית בין העוסקים בתחום על הסטנדרטים המקצועיים הנדרשים מרופא, על התיאוריה והפרקטיקה שהוא אמור לדעת, על משך הזמן של הלימודים ועל מינימום הציונים שמתחתיו לא יהיה אדם בישראל "רופא". באמנויות הלחימה (והריפוי, אבל זה

) אין סטנדרט, כי לכל שיטה סטנדרטים משלה. עד שלא יציע מישהו פתרון ממשי לבעיה, קורס מדריכים למינהו (ולא משנה איזה מוסד יעביר אותו) יהיה עלה-התאנה שהמדינה והמדריכים מכסים בו את עיני הציבור. בתחום הרפואה הסינית נעשה בימים אלה מאמץ להסדיר את הנושא, אבל אין לדעת מה יקרה עם שאר תחומי הרפואה האלטרנטיבית - המוכרים יותר או פחות. מי יגיד לרב בישראל שאסור לו לתת ייעוץ וטיפול רפואי על-פי ספרי הרמב"ם? מדוע שלמדריך קרב-מגע צה"לי אסור יהיה להדריך באזרחות? מה "רמת המינימום" בפושינג-הנדס למדריכי טאי-צ´י? כשיהיו תשובות מוסכמות לדברים האלה, יוכל מכון וינגייט (או כל מוסד אחר) להעלות את רמת ההדרכה בארץ. עד אז...

 

[amir_aikido]

לנו היה ניסיון הפוך ../images/Emo10.gif

רצינו להעביר קורס דומה לקורינדו אייקידו, על בסיס אותו הרעיון - יש מאמן: שלמה דויד (אפילו בעל תעודת מאמןבכיר של וינגייט אם אני לא מתבלבל והדריך קורסים שלהם בעבר הרחוק), עזרה ראשונה ממילא מועבר ע"י מד"א, חומר נוסף בביולוגיה פיזיקה וכו´ - יש מספיק חניכים בקורס עם ידע בנושא שהעבירו שיעורים ורצינו להשלים את הקורס דרך וינגייט ולהוציא את התעודה... וינגייט דרשו תשלום של אלפי שקלים לקורס, למרות שהם למעשה נדרשו רק לבחון בו והיינו מוכנים גם לעבור אצלהם את השעות בתחומים הנדרשים (למרות שכבר דאגנו להן ממקורות אחרים). אני יודע שהאישור שהמכללה האמריקאית הוציאה היה לתחום של מדריכי כושר כלליים ולא לתחום של מדריכי אמנויות לחימה וכיוון שאם כבר תעודה "רשמית" אז מטרתה היחידה היא כיסוי תחת, אנחנו ממתינים היום שרוני קלוגר יקבל אישור לפתוח מסגרת הדרכה ואז שלמה מתוכנן להיות חלק מהצוות ונסדר קורס הדרכה מחדש. כך שיש גם ניסיון אחר עם וינגייט. אמיר

 

[דלית - delete]

והנסיון שלנו...

את רוני קלוגר שהעביר אז את הקורס פגשנו פעם אחת בדיוק. כל שאר החומר הועבר ע"י תלמידים/מדריכים פנימיים בעלי הידע המקצועי המתאים. תמורת התענוג הזה שילמנו בדיוק מחצית מהסכום הרשמי - הכל לוינגייט, היכן שלא דרכה כף רגלנו כלל. אבל לזכותם יאמר שבערך חודש אח"כ הם עוד שלחו הודעות על השתלמויות שניתן לעשות אצלם (אפילו שאלתי על כך אי אז ביואל, אבל וואלה הרגו את הארכיבים שם). ועד היום, מקריאה חוזרת ונשנית של החוק, אני לא יודע אם הוא חל על טאי צ´י או לא. השם שמופיע שם זה טאי-צ´אי. מישהו יודע מה זה? זה מבוטא אחרת לגמרי, ובכל מקרה השם המלא של אמנות הלחימה הוא טאי צ´י צ´ואן, לא? כמו כן, זה משוייך לתחום החוגים התחרותיים בתחום הספורט. האם תחרויות הן חלק נפוץ ואינטגרלי בטאי צ´י?

 

[דוד כפרי]

סעיף 50:

"50. קראטה, קרב מגע וכל אמנויות הלחימה לסוגיהן." אכלנו אותה

 

[orii]

הארכיון של IOL

הארכיון ואללה רק החביאו אותו לא מחקו.