קורס באו"פ

גיל14

New member
קורס באו"פ

אם אני ארצה לקחת קורס באו"פ בסמסטר הקרוב, של תחילת השנה, איזה קורס כדאי לי לקחת? הנושא שמעניין אותי במתמטיקה כרגע הוא חדו"א, אבל אני אשמח ללמוד גם על קומבינטוריקה שלקחו לנו מהבגרות, או על תורת הקבוצות. הבסיס שיש לי הוא מה שלמדתי בבר אילן עד עכשיו - נגזרת ושימושיה, נגיעה קלה שבקלות ובלתי מספקת בגבולות, וכל מיני הרחבות בנאליות לנושא. לעשות אינטגרל אני גם יודע, זה לא כל-כך מסובך לעשות הפוך לנגזרת (חוץ מבמקרים מסויימים...) אני מחפש משהו פחות בנאלי, משהו שדורש קצת חשיבה, משהו שהוא באמת מתמטיקה ולא סתם פתיחת סוגריים. למישהו יש ניסיון, המלצות, משהו?
 

בגינס

New member
תגובה...

ראשית כל שום קורס של האו"פ לא יעסוק ב"פתיחת סוגריים". כל הקורסים מעניינים בפני עצמם. אני לא לומד באו"פ אבל בלימודי אני נעזר הרבה בספרים שלה. אם אתה אוהב חדו"א כדאי לך לקחת את הקורס "חשבון אינפיניטסימלי 1". הקורס כמובן לא יהיה טכני כמו בבית הספר. לקומבינטוריקה ולתורת הקבוצות תוכל לקחת את הקורס "מתמטיקה דיסקרטית". בכל מקרה תיצטרך לקחת קורסים לפי סדר מסויים, כי חלק מהקורסים מסתמכים על קודמיהם, וחלקם דורשים קצת בשלות וניסיון במתמטיקה אקדמאית. שים לב שיש גם פורום "אוניברסיטה פתוחה" ושם בוודאי יוכלו לתת לך הרבה יותר מידע. בכל מקרה - בהצלחה.
 

ahp

New member
למה לקחת קורס באו"פ??

מה זה עוזר לך? זה מוסיף המון עומס. אני מבין שאתה בוגר כיתה ח' או ט' ואתה בקורס של בר אילן לבגרות בי'. אם כל כך בוער לך לרוץ לפני כולם אתה יכול (אם אתה בוגר כיתה ח') לעשות את הבגרות בכיתה ט' ולא בי'. אני מכיר מישהו שעשה את זה איכשהו (יותר פרטים- במסר אישי). באופן עקרוני יש את תוכנית ההמשך לתואר- אם אתה רוצה לך לשם- מותר לחכות עוד קצת. אם בכל זאת אתה רוצה לקחת משהו שיקל עליך אחר כך: מתמטיקה בדידה הוא קורס מעניין למדי. יש בו גם קבוצות, גם קומבינטוריקה, ועוד כל מיני נושאים. (עשו מין מישמש של נושאים קצת קשורים ביניהם). אם תעשה אותו יש סיכוי טוב שתהיה פטור ממנו אחר כך בבר אילן, במידה ותעשה את התואר. אשנב למתמטיקה הוא גם קורס די מעניין. יש בו קבוצות, אקסיומות, פונקציות, גיאומטריה ועוד נושאים טריוויאליים. אם תיקח אותו ותעשה את התוכנית של התואר- כנראה שלא יתייחסו לזה שעשית אותו (חבר שלי עשה את זה ולא ספרו לו את הקורס; חוץ מזה שאין בבר אילן קורס מקביל, למיטב ידיעתי) אלגברה לינארית הוא קורס די קשה ביחס לאחרים. יחשיבו לך אותו (אני מכיר מישהי שעשתה אותו). הוא עוסק במרחבים וקטוריים (בלשון של הבגרות בערך- וקטורים), מטריצות, והקשר ביניהם. לכל אלה לא צריך שום ידע מוקדם ואפשר לעשות אותם בלי בגרות או משהו כזה. לגבי חדו"א- אני יודע שיש קורס כזה (נראה לי בשלושה חלקים) אבל אני לא מכיר מישהו שעשה אותו. אין לי מושג אם צריך ידע מוקדם (אני מניח שלא; זה קורס בסיסי למדי).
 
גיל, אם עוד לא ראית את התרגילון

שכבר היצעתי בפורום מספר פעמים, אז הוא יכול לספק לך קצת (ממש קצת) "חשיבה". פתור את שתי המשוואות הבאות (בנפרד):
1. x^x^x^... = 2 2. x^x^x^... = 3​
א. פענח\נסח את החידות ביתר דיוק. ב. פתור את המשוואות. זה (שתי המשוואות הללו), לדעתי, תרגיל לא רע בנושא שהזכרתָ, שלדעתך "קצת משעמם".
הערה: לפתרון המשוואות אין צורך בידע מעמיק מעבר לנגזרת ושימושיה הרגילים, ואין צורך בטריקים מיוחדים. רק זהירות...
 

גיל14

New member
האם במקרה...

הפתרון לראשון הוא שורש ריבועי של שתיים, והפתרון לשני הוא שורש שלישי של שלוש?
 
זה אכן אני ../images/Emo13.gif

אבל זה לא לגמרי שלילי מפני ששורש 2 הוא פתרון של המשוואה הראשונה ושורש שלישי של 3 הואפתרון של המשוואה השניה. יכול להיות שפספסנו עוד פתרונות, אבל הפתרונות שלא פספסנו נראים לי נכונים. לפחות זה מה שאומר לי חשבון גבולות.
 
תנסה לבדוק (בערך) במחשב, ותיווכח

שהתשובה אינה נכונה, כלומר החמצת טעות תאורטית. מעניין שלא ראית קודם את החידה הזאת, כי כבר היצגתי אותה מספר פעמים, כולל הפתרון המלא. ולהלן משוואה שלישית:
x^x^x^... = 4​
איזו תוצאה יוצאת כאן?
 
כן צודק ../images/Emo3.gif

ונראה לי שהשגיאה היא סה"כ דבר בסיסי של חטיבת ביניים - קוראים לזה סדר פעולות חשבון
 

גיל14

New member
בעזרתה האדיבה של דירייב

הצבתי x^x^x = 2, וx^x^x^x^x = 2, ועוד כמה מהסוג האלה, ואותו דבר לשלוש, ונראה שהערך של X הולך ומתקרב לשורש שני של 2, ושורש שלישי של 3 במקרה השני.
x^x^x^x^x... = 3 log_3_(x^x^x^x^x..) = log_3_(3) x^x^x^x...log_3_(x) = 1 3log_3_x = 1 log_3_x = 1/3 x = 3^(1/3)​
ואותו כנ"ל ל2. ולא הייתי צריך להשתמש בנגזרת בכלל. :) (ד"א, טלמון, יש לך אולי אייסיקיו או משהו בסגנון?)
 
אבל גם אני הגעתי..

לאותן תשובות באמצועת חשבון גבולות (הגדרת שתי המשוואות בתור גבולות של סדרה עם כלל נסיגה).
 
צריך לפעול בזהירות על מנת להגיע

לתשובות נכונות. כֻּלם מוזמנים לכתוב תכניונת קטנה לבדיקת ההתכנסות...
 

גיל14

New member
אני מוותר

יש לי הרגשה שאני הולך בדרך המאוד לא נכונה בנושא...אז תגיד לי פשוט את התשובה והדרך לראשון.
 
ובכן, התשובה הכללית אכן שגוייה,

וביתר פירוט התשובה הסופית היא: פתרון המשוואה הראשונה הוא אכן שורש של 2, ואילו למשוואה השניה אין פתרון. הוא אשר אמרתי: זה תרגיל באנליזה (או ב... תלוי איך נקראים הקורסים הבסיסיים שאתם לומדים), כלומר, פשוט צריך לפעול בדיוק, לפי הכללים. ראשית, ננסח ביתר דיוק, מה פירוש "לפתור את המשוואה":
x ^ x ^ x ^ . . . = a ( a > 1 )​
אז ככה. השאלה היא: מהו הערך (או ערכים) הממשי של x, שעבורם הסדרה הבאה:
y_1 = x y_2 = x^x . . . y_(n+1) = x ^ y_n . . .​
מתכנסת, והגבול שלה שווה a. תחילת הפתרון פשוטה מאוד. נניח שעבור x מסויים הסדרה מתכנסת והגבול שלה שווה a. אזי, אכן:
a = x ^ a x = a ^ (1/a)​
בגלל רציפות הפונקציה x^t (כאשר המשתנה t). כלומר, אם יש פתרונות לשתי המשוואות, אזי פתרונות אלה חייבים להיות שורש של 2, ושורש שלישי של 3 בהתאם. או, במילים יותר פשוטות: רק כאשר x שווה שורש של 2 הסדרה יכולה לשאוף ל-2 (a=2), ורק כאשר x שווה שורש שלישי של 3 היא יכולה לשאוף ל-3 (a=3). אז נשאר לנו "רק" לבדוק, אם הן, הסדרות הללו עבור ערכים שונים של a, אכן שואפות ל-a. נסכם עד כאן. נתון מספר a>1 והסדרה הבאה:
y_1 = a ^ (1/a) y_2 = [ a ^ (1/a) ] ^ [ a ^ (1/a) ] . . . y_(n+1) = [ a ^ (1/a) ] ^ y_n . . .​
והשאלה היא: האם סדרה זו מתכנסת? ואם כן, האם הגבול שלה שווה a? תחילת הפתרון. קל מאוד להווכח ולהוכיח שהסדרה עולה מונוטונית, ושהיא חסומה ע"י המספר a. כלומר - הסדרה אכן מתכנסת: יש לה גבול סופי. והוא קטן או שווה a. עכשיו נשארה השאלה "הקטנטונת": האם גבול זה שווה a? נמשיך עוד קצת. ובכן הגבול קיים. נסמן אותו באות b. השאלה: האם b=a ? מהשוויון הבא נקבל:
y_(n+1) = [ a ^ (1/a) ] ^ y_n b = [ a ^ (1/a) ] ^ b b ^ (1/b) = a ^ (1/a) ln(b) / b = ln(a) / a​
ושוב נשארה השאלה "הקטנטנה" האחרונה: האם b=a ? והרי אנחנו כבר יודעים ש-b הוא מספר החייב לקיים את השוויון האחרון! המשך הפתרון. נחקור את הפונקציה:
z = ln(t) / t ( t > 1 )​
קל להיווכח שלפונקציה רציפה זו יש מקסימום יחידי בנקודה t=e. משני הצדדים של נקודה זו, כאשר t שואף ל-1 מימין, וכאשר הוא שואף לאינסוף, הפונקציה שואפת ל-0. משמע, עבור כל מספר t>1 יש מספר "תאוֹם", המעניק לפונקציה אותו ערך כמו t. כל המספרים האפשריים הגדולים מ-1 "מתחלקים לזוגות של מספרים תאוֹמים" - כאשר בשניהם יש לפונקציה אותו הערך. תמיד אחד משני המספרים "התאוֹמים" קטן מ-e, ואילו השני גדול מ-e. היוצא מן הכלל הוא רק המספר e, שהוא "התאוֹם" של עצמו. שרטט גרף (סקיצה) של הפונקציה להמחשת הדבר. נחזור למשוואה:
ln(b) / b = ln(a) / a​
כאשר a זה המספר הנתון לפיו בנינו את הסדרה, ואילו b זה גבול הסדרה. כאשר a=e קיים למשוואה פתרון אחד ויחיד: b=e=a, ובמקרה זה גבול הסדרה אכן שווה a. ועכשיו בעצם מתחיל כל הסיפור. עבור כל a שונה מ-e יש למשוואה שני פתרונות! פתרון אחד הוא אכן וכמובן b=a, והפתרון השני הוא: b שווה ל"תאוֹם" של a. והשאלה על גבול הסדרה נשארה פתוחה... הבה ניזכר, איך נבנתה הסדרה. עכשיו, נציב בהגדרתה במקום a את "התאוֹם" שלו. מה השתנה? לא כלום! פשוט מתקבלת אותה הסדרה! וגם את ההערות שצייַנו לגביה אפשר לתרגם בהתאם: הסדרה חסומה מלמעלה ע"י "התאוֹם" של a. כלומר גבול הסדרה, המספר b, קטן או שווה לאותו "תאוֹם"! עכשיו ברור איז משני הפתרונות של המשוואה
ln(b) / b = ln(a) / a​
עלינו לבחור, כאשר b הוא גבול הסדרה. מכיוון שהוא קטן או שווה הן בהשוואה ל-a והן ל"תאוֹם" שלו, והוא חייב להיות שווה לאחד מהם, הוא פשוט שווה לקטן מהם! אם a<e, אזי b=a (וזה נכון גם עבור a=e), והסדרה אכן שואפת ל-a, ו:
x = a ^ (1/2)​
אכן מהווה פתרון של המשוואה המקורית. אבל כאשר a>e, הסדרה אינה שואפת ל-a, אלא ל"תאוֹם" שלו הקטן מ-e, ולפיכך למשוואה המקורית אין פתרון. דוגמה מצויינת היא משוואה שלישית:
x ^ x ^ x ^ . . . = 4​
הפתרון הפורמלי, שהוא אכן הפתרון ההכרחי של משוואה זו הוא שורש רביעי של 4. אבל... זה שווה בדיוק לשורש ריבועי של 2
כלומר, בהצבת ערך זה בצד השמאלי של המשוואה המקורית, מתקבל פשוט החלק השמאלי בדיוק כמו במשוואה הראשונה! ויוצא שהסדרה שואפת בו זמנית לשני מספרים: ל-2 ול-4
. ואכן 2 ו-4 הם בדיוק "מספרים תאוֹמים"! וכפי שהראינו, הסדרה שואפת לקטן מהם, כלומר ל-2, ולמשוואה החדשה (עם 4 באגף הימני) אין פתרון. כמו לכל מספר אחר גדול מ-e. יש שאלות?
 
תיקון "טעות דפות"

הקטע הבא צריך להיות: אם a<e, אזי b=a (וזה נכון גם עבור a=e), והסדרה אכן שואפת ל-a, ו:
x = a ^ (1/a)​
אכן מהווה פתרון של המשוואה המקורית.
 
למעלה