קוראת וחושבת
כמה זה עצוב לחיות בבית ובחברה שבהם חשיבה עצמאית היתה דבר רע ואפילו אסור. עם כל התלונות שיש לי לבית בו גדלתי, לפחות נתנו לי להחליט במה אני מאמינה, ואיך אני רוצה להאמין, ואיך אני רוצה לחיות. וכיבדו את ההחלטה שלי. אני חושבת שזה עוול לא לעשות הפרדה בין אלוהים לבין רבנות. חילול ה´ של ממש. אני חושבת שאפשר להיות אדם מאמין בלי ללבוש תלבושת אחידה ולחשוב מחשבות אחידות ולהתנהג התנהגות אחידה. אני אוהבת את האלוהים שלי, ומאמינה שהוא אוהב אותי ככה, כמו שאני. האלוהים שלי נותן משקל למוסריות, לטוב לב, לאהבה וכבוד הדדי, ולא לציות עיוור ללא שאלות. אני אביא לכם פעם כמה דברים שכתבה בטי ג. אידי בספר "embraced by the light".
כמה זה עצוב לחיות בבית ובחברה שבהם חשיבה עצמאית היתה דבר רע ואפילו אסור. עם כל התלונות שיש לי לבית בו גדלתי, לפחות נתנו לי להחליט במה אני מאמינה, ואיך אני רוצה להאמין, ואיך אני רוצה לחיות. וכיבדו את ההחלטה שלי. אני חושבת שזה עוול לא לעשות הפרדה בין אלוהים לבין רבנות. חילול ה´ של ממש. אני חושבת שאפשר להיות אדם מאמין בלי ללבוש תלבושת אחידה ולחשוב מחשבות אחידות ולהתנהג התנהגות אחידה. אני אוהבת את האלוהים שלי, ומאמינה שהוא אוהב אותי ככה, כמו שאני. האלוהים שלי נותן משקל למוסריות, לטוב לב, לאהבה וכבוד הדדי, ולא לציות עיוור ללא שאלות. אני אביא לכם פעם כמה דברים שכתבה בטי ג. אידי בספר "embraced by the light".