ו... (ההמשך שנקטע)
..."היא יודעת שאני רק באה להיזכר לנשום ההרגשה הטעם והריח ואח"כ אשלח אותה ממני בזעם וכאב גדול אטיח גופה על הרצפה אבעט ברגלים כושלות אכה באגרופים אסלק אותה ממני..." ויש ימים כי תשלח ויש ימים כי תשכח אבל תמיד נשארת לה פינה בליבך אל תעזבי אותה לבד לזמן רב פן זיכרה יתעמעם קחי אותה אמצי אל קירבך הפכי אותה לחלק ממך לחלק שלא יזרק וידחף בכוח, עם זעם הכאב היא בטוח תשמח לחכות מבלי להתיאש. יפה כתיבתך, ונוגעת, ומרגשת וכואבת, ו...כמה מאכזבת לעיתים, רואה מהצד, שלבעוט לא ישפר התחושה אבל לעיתים קשה לעמוד בפיתוי רק לה עוד נותרה האפשרות לספוג בשקט את אגרופינו שולחת לך עוד תקווה קטנה שתביא חיוך לנשמה.
..."היא יודעת שאני רק באה להיזכר לנשום ההרגשה הטעם והריח ואח"כ אשלח אותה ממני בזעם וכאב גדול אטיח גופה על הרצפה אבעט ברגלים כושלות אכה באגרופים אסלק אותה ממני..." ויש ימים כי תשלח ויש ימים כי תשכח אבל תמיד נשארת לה פינה בליבך אל תעזבי אותה לבד לזמן רב פן זיכרה יתעמעם קחי אותה אמצי אל קירבך הפכי אותה לחלק ממך לחלק שלא יזרק וידחף בכוח, עם זעם הכאב היא בטוח תשמח לחכות מבלי להתיאש. יפה כתיבתך, ונוגעת, ומרגשת וכואבת, ו...כמה מאכזבת לעיתים, רואה מהצד, שלבעוט לא ישפר התחושה אבל לעיתים קשה לעמוד בפיתוי רק לה עוד נותרה האפשרות לספוג בשקט את אגרופינו שולחת לך עוד תקווה קטנה שתביא חיוך לנשמה.
