קוראים לה תקווה
היא באה לבקר אותי בימים בהם קצוות הגוף קפאו היא מבקשת להיכנס עמוסת סלים נושאת את גופה הכבד המגושם בשביל המעוקל שפונה אל בית רעפים אדום ודלת ברזל ואני מתבוננת רגע בבית הקטן שלי מחפשת עבורה קורת גג בין כותלי הבית השבורים מסתובבת בין דלתות עבותות חסינות חלקן פרוצות חלקן נפתחות רק ממגע חלקן נפתחות רק ממשב רוח של גופי העובר ממולן חלקן חושפות רק חריץ חלקן חורקות ורק במאמץ ,בהטיית מלוא משקל גופי הן מסכימות להיפתח חלקן ישארו סגורות עוד שנים ארוכות חלקן אני כבר לא מוצאת וכנראה כבר לא אדע אותן שוב מגלה שיש במחסן בבוידעם בפינה מוסתרת מקום צר בשבילה היא אף פעם לא מאוכזבת היא באה להתמלא גם כשריק היא באה להתרוקן גם כשמלא צפוף עד אפס מקום תמיד כשהיא באה לבקר בימים בהם קצוות הגוף קפאו היא תמצא מקום לגופה הכואב תניח את הסל שפיסות חיים שזורות בו בארון נעול תישל נעליה ,תפשט בגדיה הבלויים תרחץ את גופה תחת מיים רותחים במקלחת יחידה תטהר עור ,תשפשף עד זוב דם ומים ואודם ישטפו יטפטפו על רצפת המקלחת היחידה תמרק שיער,תבריש שיערה הארוך תצא ערומה וכשהשמיים יתקדרו והחושך ימלא כל חלל ופינה וגוונים של צהוב ולבן יבלטו בעלטה הסוגרת תשכב על גבה על מיטה עמוסה תבקש להתייחד איתי עם גופי ונשמה טועה (תוהה) היא תמיד מנסה בלילה הראשון היא יודעת שאבוא אלטף שערה ברכות אריח שיערה השטוף אנשק עיניים דומעות היא יודעת שאני רק באה להיזכר לנשום ההרגשה הטעם והריח ואח"כ אשלח אותה ממני בזעם וכאב גדול אטיח גופה על הרצפה אבעט ברגלים כושלות אכה באגרופים אסלק אותה ממני והיא ,יודעת סירוב ודחייה שכמותה תעטוף גופה שמיכה עבה תביט בעיניים רכות מקבלות מתמסרות תחייך את חיוכה השקט תעלה מעלה מדרגה אחר מדרגה מעלה אל הבוידעם אל פינה קטנה פנויה היא תסתגר שם כל היום היא תיפול פרקדן על הקרקע שתחתיה על גג הרעפים שמעלי תשא תפילה קוראים לה תקווה היא באה לבקר ------------------------------------------------------ ותודה לזה שה"אל" ניצב בסופו - שהאיר ושינה ותודה לכן שם שבזכותכן העזתי להתגלות
היא באה לבקר אותי בימים בהם קצוות הגוף קפאו היא מבקשת להיכנס עמוסת סלים נושאת את גופה הכבד המגושם בשביל המעוקל שפונה אל בית רעפים אדום ודלת ברזל ואני מתבוננת רגע בבית הקטן שלי מחפשת עבורה קורת גג בין כותלי הבית השבורים מסתובבת בין דלתות עבותות חסינות חלקן פרוצות חלקן נפתחות רק ממגע חלקן נפתחות רק ממשב רוח של גופי העובר ממולן חלקן חושפות רק חריץ חלקן חורקות ורק במאמץ ,בהטיית מלוא משקל גופי הן מסכימות להיפתח חלקן ישארו סגורות עוד שנים ארוכות חלקן אני כבר לא מוצאת וכנראה כבר לא אדע אותן שוב מגלה שיש במחסן בבוידעם בפינה מוסתרת מקום צר בשבילה היא אף פעם לא מאוכזבת היא באה להתמלא גם כשריק היא באה להתרוקן גם כשמלא צפוף עד אפס מקום תמיד כשהיא באה לבקר בימים בהם קצוות הגוף קפאו היא תמצא מקום לגופה הכואב תניח את הסל שפיסות חיים שזורות בו בארון נעול תישל נעליה ,תפשט בגדיה הבלויים תרחץ את גופה תחת מיים רותחים במקלחת יחידה תטהר עור ,תשפשף עד זוב דם ומים ואודם ישטפו יטפטפו על רצפת המקלחת היחידה תמרק שיער,תבריש שיערה הארוך תצא ערומה וכשהשמיים יתקדרו והחושך ימלא כל חלל ופינה וגוונים של צהוב ולבן יבלטו בעלטה הסוגרת תשכב על גבה על מיטה עמוסה תבקש להתייחד איתי עם גופי ונשמה טועה (תוהה) היא תמיד מנסה בלילה הראשון היא יודעת שאבוא אלטף שערה ברכות אריח שיערה השטוף אנשק עיניים דומעות היא יודעת שאני רק באה להיזכר לנשום ההרגשה הטעם והריח ואח"כ אשלח אותה ממני בזעם וכאב גדול אטיח גופה על הרצפה אבעט ברגלים כושלות אכה באגרופים אסלק אותה ממני והיא ,יודעת סירוב ודחייה שכמותה תעטוף גופה שמיכה עבה תביט בעיניים רכות מקבלות מתמסרות תחייך את חיוכה השקט תעלה מעלה מדרגה אחר מדרגה מעלה אל הבוידעם אל פינה קטנה פנויה היא תסתגר שם כל היום היא תיפול פרקדן על הקרקע שתחתיה על גג הרעפים שמעלי תשא תפילה קוראים לה תקווה היא באה לבקר ------------------------------------------------------ ותודה לזה שה"אל" ניצב בסופו - שהאיר ושינה ותודה לכן שם שבזכותכן העזתי להתגלות
