בדיוק.אין לך לפעמים את התחושה הזאת
כשאת צופה בחדשות או באיזה מבזק מיוחד בטלוויזיה, כשתמיד, לא חשוב על איזה דברים נוראיים מדווחים, אילו כתבות מראים לנו על דברים שקיימים כאן- ממש מעבר לדלת ביתנו- אונס, רצח, התעללות במשפחה, מלחמה, טרור, ועוד זוועות, תמיד "יוצאים לפרסומות".. תמיד הפרסומת מילקי נוטפת הסקס הזאת שמקפצת לך מול המסך עם סנדי-אקי ההיא או כל שטות אחרת שגורמת לך לחשוב- שום דבר לא משתנה הא? בלגאנים וזוועות, והעולם- שותק. (או מפזם את השיר של מילקי). תחושה של תסכול.. לי השורה הזאת הייתה ממש ברורה מהרגע ששמעתי אותה, אני נתקלת בתחושה הזאת הרבה.