קופי בר - בפעם ה101...
בשורה התחתונה - היה מעולה!!! אבל אי אפשר בלי "אבל", אז נתחיל. הכל התחיל ביום חמישי ב20:00 בערב. פתאום עלה על דעתי שלא הזמנתי מקום. אצתי רצתי להתקשר למסעדה, אחרי 6 צלצולים ענתה לי מישהי משועממת שצרחה לי באוזן "קופי בררררר"... ביקשתי להזמין מקום לשעה 22:0 והיא השיבה שהיא בודקת. בינתיים שמעתי שלושה (!) שירים במשיבון שהיא שמה ברקע ואז היא חוזרת באותה צרחה של קודם. "נו, בדקת לי?" אני שואלת בחוסר סבלנות. "בדקתי מה?" היא עונה בהשתאות. לא אלאה אתכם בהמשך השיחה אבל היא שוב הלכה לבדוק וחזרה עם תשובה שיש רק ב22:30 ובמקום ללא עישון. אחלה. נסענו. חנינו. הגענו למסעדה שהיתה מ-פ-ו-צ-צ-ת באנשים, מלצרים נעים עם צלחות ומנגבים אגלי זיעה במפית. היה חם ומחניק. את פנינו קיבל אחד שזיהיתי מלהקת צעירי תל אביב (טל, נדמה לי) והושיב אותנו בחוץ (!) בין שני שולחנות מרובי אנשים. היה צפוף ומאכזב. מלצר חמוד חמוד הציע את מנות היום (כל מיני שרצים בצורות שונות, ויתרנו אחר כבוד) ונעלם לאחר שהזמנו מרגריטה פסיפלורה (30 ש"ח) וכוס קולה (סליחה, פפסי 9 ש"ח), מנת לחם הבית (5 ש"ח לאדם, בחשבון חוייבנו ב10 ש"ח על 6 פרוסות וקערית חמאה). את המרגריטה קיבלנו אחרי כ 10 דקות, כשכבר שקלתי לבטל , אבל בסוף קיבלתי אותה והיא היתה מצויינת. מנות הפתחיה היו יקרות מדי לטעמנו (סביב ה35-45 ש"ח) ולא מצאנו משהו מלהיב, אז עברנו לעיקריות. אני הזמנתי פילה בקר עם תרד בחמאה ותפו"א אפויים עם בצל (96 ש"ח). היה מצויין והתענגתי על כל ביס. בעלי הזמין המבורגר עם חסה על לחמניה, גם כן עם תפו"א עם בצל. ההמבורגר היה משובח, עשוי בדיוק כמו שבעלי אוהב (מדיום וול למתעניינים). הבעיתיות בכל הערב היתה השירות הכל כך איטי. ביקשנו עוד כוס פפסי, המלצר הלך וחזר אחרי כמה דקות לשאול אם הכל בסדר. הזכרנו לו שאנחנו מחכים, אז הוא שוב הלך . וזה בעצם היה מוטיב חוזר בכל הערב. הולך, חוזר ללא בקשתנו ושוב הולך. על הקינוח ויתרנו, למרות שהיה שטרודל בננה שעשה רושם טעים, אבל היה צריך להמתיו 20 דקות והיינו בטוחים שנקבל אותו לאחר כארבעים. סה"כ היתה חוויה נחמדה, היה טעים להפליא. נחזור ביום קצת פחות עמוס. 205 ש"ח ללא טיפ.