הבלש חסר הבית
New member
קוסם - מטיל לחשים?
השאלה הזו נשמעת באמת מוזרה לאור התפיסות המוכרות ממשחקי תפקידים פנטסטיים, בהם ברור שקוסם מטיל לחשים, אבל אם נסתכל על הקוסמים מהספרות והאגדות, אז נגלה משהו מעניין. קוסמים בקושי מטילים לחשים, אם בכלל. דוגמאות לקוסמים שלא ממש התעסקו בלחשים. בסגריים - המקור בו הופיעו: פרוספרו (הסערה/שייקספיר): הוא שולט בכל מיני רוחות ויצורי-פלא, יש לו מטה קסמים, הוא יכול לזמן סערה ולשלוט בה, וגם להיעלם מעין ולהפיל שינה. מבחר לחשים מצומצם. המלכה הלבנה (האריה, המכשפה וארון הבגדים/סי אס לואיס): יש לה מטה שהופך אנשים וחיות לאבן, ושיקוי שהופך לאוכל - וזהו. גנדלף (שר הטבעות וההוביט/טולקין): הוא יודע להדליק איצטרובלים ולעשות לחשי אור, וזהו. אה, והוא הקוסם היחיד שבאמת מופיע במסיבות! פלאג (עיני הדרקון/סטפן קינג): הוא יודע בערך להיעלם מעין, ויש לו איזה גביש מוזר שמראה לו עתידות, וידע רב ברעלים, אבל זה הכל. מרלין (אגדות המלך ארתור/מחברים שונים): הוא עושה כמה אשליות, וזהו בערך. קירקה (האודיסאה/הומרוס): אז היא יכלה להפוך אנשים לחזירים, וזהו. יש עוד כמה, שכרגע לא עולים לי לראש. אבל לכולם יש מאפיין משותף - הקסם שלהם מאוד עקיף, יותר מתעתע מאשר משנה מציאות, פיוטי ולא באמת מובן. זו גם לא הדרך היחידה שלהם להתמודד עם מצבים - פרוספרו בסופו של דבר שובר את מטהו וקובר את ספרי-כשפיו, גנדלף מסתובב עם חרב, וכשפלאג צריך לסגור עניינים הוא מביא איתו גרזן גדול. קוסם במשחק תפקידים פנטסטי ממוצע, לעומת זאת, מסתמך בעיקר על כשפיו ואף צובר עם הזמן כמות נכבדה מהם - הקוסם שיודע רק לחש-שניים הוא ברייה כמעט לא מוכרת במשחק.
השאלה הזו נשמעת באמת מוזרה לאור התפיסות המוכרות ממשחקי תפקידים פנטסטיים, בהם ברור שקוסם מטיל לחשים, אבל אם נסתכל על הקוסמים מהספרות והאגדות, אז נגלה משהו מעניין. קוסמים בקושי מטילים לחשים, אם בכלל. דוגמאות לקוסמים שלא ממש התעסקו בלחשים. בסגריים - המקור בו הופיעו: פרוספרו (הסערה/שייקספיר): הוא שולט בכל מיני רוחות ויצורי-פלא, יש לו מטה קסמים, הוא יכול לזמן סערה ולשלוט בה, וגם להיעלם מעין ולהפיל שינה. מבחר לחשים מצומצם. המלכה הלבנה (האריה, המכשפה וארון הבגדים/סי אס לואיס): יש לה מטה שהופך אנשים וחיות לאבן, ושיקוי שהופך לאוכל - וזהו. גנדלף (שר הטבעות וההוביט/טולקין): הוא יודע להדליק איצטרובלים ולעשות לחשי אור, וזהו. אה, והוא הקוסם היחיד שבאמת מופיע במסיבות! פלאג (עיני הדרקון/סטפן קינג): הוא יודע בערך להיעלם מעין, ויש לו איזה גביש מוזר שמראה לו עתידות, וידע רב ברעלים, אבל זה הכל. מרלין (אגדות המלך ארתור/מחברים שונים): הוא עושה כמה אשליות, וזהו בערך. קירקה (האודיסאה/הומרוס): אז היא יכלה להפוך אנשים לחזירים, וזהו. יש עוד כמה, שכרגע לא עולים לי לראש. אבל לכולם יש מאפיין משותף - הקסם שלהם מאוד עקיף, יותר מתעתע מאשר משנה מציאות, פיוטי ולא באמת מובן. זו גם לא הדרך היחידה שלהם להתמודד עם מצבים - פרוספרו בסופו של דבר שובר את מטהו וקובר את ספרי-כשפיו, גנדלף מסתובב עם חרב, וכשפלאג צריך לסגור עניינים הוא מביא איתו גרזן גדול. קוסם במשחק תפקידים פנטסטי ממוצע, לעומת זאת, מסתמך בעיקר על כשפיו ואף צובר עם הזמן כמות נכבדה מהם - הקוסם שיודע רק לחש-שניים הוא ברייה כמעט לא מוכרת במשחק.