תבורך גנגי על מאמציה.
נראה, שההתעקשות לכתוב בכתיב חסר אין בה יותר מאשר התעקשות לשמה וחוסר רצון להשקיע בלימוד מספר כללים פשוטים. אשר לדוגמאות שהבאת כדי להגחיך את הכתיב המלא, צר לי אך כולן אינן כתובות נכון ורב בהן הגודש והייתור (וליתר דיוק, המיותרוּת). "ציפורני חתול" ולא "ציפורניי חתול" - ה-י' היא אם קריאה כאן ולא עיצור. "בני ברק" ולא "בניי ברק" - מאותה סיבה. "מבני ברק" ולא "מיבני ברק" - הברת "מב" הינה הברה סגורה בעליל (לא צריך להיות מומחה להברות, מספיק להקשיב לאופן הגיית המילה, וגם אם טועים לפעמים, ברוב המקרים זיהוי ההברה כפתוחה או כסגורה, נכון). "לילה" ולא "ליילה" - כאן יש מילכוד* קטן, שכן לכאורה היה צריך להיות אכן ליילה, וסיבת הכתיבה "לילה" היא שמילה זו היא יוצאת מן הכלל. אך המילכוד הינו קטן, כי מספר המילים היוצאות מן הכלל הינו זעום, ולא בעיה ללמוד את הרשימה שלהן בעל-פה. ______ * לפי הכללים הנוקשים צריך להיכתב מלכוד, אך אני מרשה לעצמי סטיות קלות מהם, כדי למנוע טעויות בהבנה או אי נוחות בקריאה.