קונה רגישה

קונה רגישה

אז כידוע לכן, או לא, חגגתי יום הולדת לפני קצת יותר משבועיים. קבלתי מתנה מאחותי חולצה מפוקס, לצערי היא היתה קטנה עלי, לכן הלכתי להחליף אותה בחנות שבדיזינגוף סנטר. בדרך כלל מידה 4 היא מידה נפוצה בחנות, אבל הפעם לא היתה מידה 4, בשום דגם.
אחת המוכרת טענה שאלו המידות שנחטפות ראשונות.
אבל
זו בכלל לא הפואנטה של הנושא, אלא התגובה שלי לסיטואציה. נורא התרגזתי ונורא נעלבתי. זו תגובה שחוזרת כאן אצל לא מעט כותבות, הצפה של רגשות לא נעימים כשאנחנו לא מוצאות משהו שרצינו.
ואני הולכת להעלות כאן סברה מאוד בעייתית, אבל לדעתי די צפויה, האם זה בגלל שאנחנו שמנות?
האם הקניה שלנו היא קניה מורכבת יותר מנשים במידות רגילות?
האם קניה עניינית יותר יכולה להניב תוצאות טובות יותר?
 

Shir Rose

New member
עונה לך..

משתי נקודות מבט:
1. של בחורה מלאה - כן, מתסכל ממש להגיע לחנות ולראות שאין מידות, שלא עולה, שלא נסגר, שאי אפשר להחליף דבר וכו'.. אנחנו לפעמים מוצפות רגשות לא נעימים בגלל התסכול הקשה של הקשיים בקניות בגלל המידה
2. בתור מי שניהלה חנות בגדים שנתיים - היו מגיעות אליי נשים מכל המינים, הגדלים, הסוגים, הגבהים והמידות... ולרוב הרזות יורדות על עצמן המון, וקונות מעט. השמנות שמצאו דברים, תמיד היו לוקחות אותם בשמחה... והרבה פעמים שלא היו מוצאות, היו יוצאות מהחנות מ-א-ו-ד ממורמרות.. לפעמים שהיו נכנסות נשים גדולות לחנות הייתי פשוט הולכת לצד השני כדי לא להתקל בתגובה שלהן (ולא שאני קטנה במיוחד...)

כן, הקניה בארץ למידות גדולות היא יותר מורכבת, אבל אנחנו צריכות לראות את כל התמונה כולה ולא לפרוק את רגשותינו על מי שסביבנו, להיות קלות יותר ונעימות למרות שזה סופר מתסכל!
 
מסכימה איתך לגמרי

זה מזכיר לי איזו סצינה שהתרחשה בפוקס, (שוב, מה קורה פה לעזאזל??!!) בחורה רזה יוצאת מתא ההלבשה כשהיא מודדת איזו שמלה מהחנות, השמלה נראתה עליה פיקס, ישבה עליה בול, כאילו נתפרה לפי הזמנה, אבל הבחורה היתה כל כך לא מרוצה, דפקה לעצמה "מחמאות" איומות, ולי היא היתה צריכה להגיד תודה, כי נורא התאפקתי שלא להוריד לה סטירה.
 

אטילה878

New member
אני מקשרת את זה לדיון על DOVE

לא.
זה לא כי אנחנו שמנות, אנחנו (אליבא DOVE) רק חושבות את עצמנו שמנות.

בכל מקרה, אני קונה עניינית.
אני לא נעלבת מזה שבפוקס אין מידה 4 יותר, למרות שאני בהחלט זוכרת את פוקס כשעוד היה להם גם מידה 5.
אני מניחה, למשל, שאם פוקס מוכנים לוותר עלי כעל קונה, הם זוכרים (או אמורים לזכור) שהם מוותרים עלי גם כשאני קונה עבור אחרים: למשל עבור גבר בן גילי עם מודעות אפסית לבגדים שאני קונה עבורו. למשל, עבור גברבר בכיתה י"א שאומר לי - אמא אני צריך ג'ינס או אמא אני צריך איזו מכופתרת. עוד גברברון בכתה ז שעושה בדיוק את אותו דבר.
אז כמו שאני לא קונה בפוקס לעצמי, אין מצב שאני אקנה עבור אחרים.
אז לא, אני לא נעלבת.
אני בוחרת To take my business elsewhere
מי שלא רוצה אותי כקונה - לא יקבל את גם את שאר הקניות שלי.
ואם אני חושבת על זה עוד - אז בכל זאת זה לא בגלל העלבון אני לא קונה דווקא!
(אגב, אני מתייחסת לפוקס ספציפית רק כי זו הדוגמא שנתת וכי הם פשוט העלו לי את הסעיף כבר לפני שנים)

אני אתן לך דוגמא אחרת: TNT
זו רשת שתמיד כיוונה לגילאים מסוימים ואף פעם לא היה בה מבחר מידות שהלך והפך למצומצם וקטן יותר עם השנים.
אז נכון שאני לא קונה שם לעצמי - כי אין ולא היו מידות גדולות - אני כן קונה לגברים שלי שם.
אז לא - אני לא נעלבת.

וחוץ מזה שוב מזל טוב - ואם תרשי לי בנימה אישית....את רחוקה משמנה ואם בפוקס אין מידה עבורך אנחנו במצב לא טוב!

טוב, עוד סיפור קטן על פוקס וזהו:
פעם עבור הבן שהיום לומד ב יא' חיפשתי חולצה בפוקס כשהוא היה אולי בן 4. היו חולצות מחוררות מאוד נחמדות מבד שלימים הפל להיות ידוע כמנדף זיעה. אבל מה? הן היו על מדפי הנשים. בכל זאת לקחתי לו.
התאים פיקס.
הסיפור הוא שבגיל 4 לקחתי לו בפוקס חולצה ממדף של שנים בגודל P - כלומר פטיט.
העצוב הוא שכבר לפני כ 12 שנה בפוקס מידה P עבור נשים היתה שווה לגודל של ילד בן 4 (והוא לא היה גדול במיוחד, ההיפך היה ילד בגודל קצת מתחת לממוצע)

ועכשיו נקשר את זה חזרה לפרסומת הישראלית של DOVE - מה הפלא של 6 מתוך 10 בנות עשרה יש בעיה עם הדימוי הגופני שלהן? מי בכלל יכולה לעמוד בדרישות שמציבות יצרניות הבגדים היום?
 
ב-TNT פעם היה ניתן למצוא עד מידה 50 לנשים!!

יש לי עדיין קורדרויי שלהם שאני מסרבת להיפטר ממנו


ומסכימה עם הגישה לך.
 

אטילה878

New member
את רואה? פיספסתי. כשאני התחלתי להיכנס לTNT

זה היה בעקבות דרישה של הבנות בכיתה של הבן שלי שאקנה לו סקיני (כדי שהוא יוכל להתכופף ולהרים את העטים שהן זורקות) וזה היה לפני 4 אולי 5 שנים.
 

אטילה878

New member
בואו נעשה תרגיל בדמיון מודרך

בחור צעיר
ג'ינס הדוק
עט על הרצפה
הוא מתכופף
...........................
 
תשמעי

אני לא יודעת אם שמת לב, אבל הסיבות שגרמו לך לקחת את "עסקייך למקום אחר" היו אכזבה מהרשת, היתה תגובה רגשית, שגרמה לך להחליט החלטה ולפעול לפיה. כלומר זה לא מהלך שכל כולו הגיון, כי אנחנו כן עושות את הקניות שלנו גם ממקום ריגשי.
לענין פוקס, שזה הענין השולי כאן, יכול להיות שלא אכנס לשם שוב בקרוב, ואת המתנה איאלץ להחזיר לאחותי :) אבל זה שולי כאמור.
בכל מקרה אני מרגישה שאני קצת נכת קניות, כי הקניות הטובות יותר שלי הן בכלל בהחלפות, או ביד שניה, ובחנויות הרגילות אני פתאום פחות מסתדרת :).
 

Shir Rose

New member
בעיני, יש בגדים מהממים לשמנות בארץ!!

אבל המבחר דל, והייתי שמחה אם היה עוד הרבה..
והמחיר ב-ש-מ-יי-ם וזו הבעיה הכי רצינית!!
אלמביקה, ליאורה ורינה, מיקושה, חגית טסה, ML.. ובבורדו תמיד אני מוצאת דברים יפים...
אבל בגלל הרבה בד, אנחנו צריכות לשלם הרבה כסף..
 
חזרתי לפני כמה ימים מארה"ב מנסיעת עבודה.

כמובן ששילבתי שופינג.

אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת לקנות שם, היא שברוב החנויות הרגילות לנשים (לא מדברת על חנויות כמו אמריקן אפרל או אבקרומבי שמיועדות לנערות וגם לא על חנויות למידות גדולות במיוחד), אני מידה L.

בארץ, בחנויות "רגילות" אני XL או שלא מוצאת כי אין במידה שלי. וזה מתסכל ומבאס אותי טילים, כי אני באמת לא חושבת שאני כזו שמנה.

אז כן, אני נעלבת קצת בלב כשאני הולכת עם החברות לקסטרו, ובמידה 44 יש ג'ינס מחטב וזהו בערך. מבינה אותך לגמרי.
 
אני שונאת את חוויית הקניה

אני שונאת להסתכל בראי בחנות. אני שונאת שמפנים אותי למחסן. אני שונאת שאין מידות. אני שונאת שיש מידות ולאחר מדידה אני נראית כמו הדודה של עצמי. אני שונאת את המוכרות. אני שונאת את הנשים האחרות בחנות שמשוות באבחה מהירה בין הגוף שלהן לשלי. אני שונאת שאני עושה טעות רכישתית רק בגלל שהיו לי נקודות. אני שונאת שאני קונה רק בגלל שהיה בגד במידה שלי. אני שונאת שאני קונה 3 פריטים זהים בגזרה ובצבע שונה, רק בגלל שזה היה במידה שלי ואחר כך אני לובשת רק פריט אחד, והאחרים נשארים מיותמים בארון. אני שונאת להתאים אאוטפיטים ומרגישה שאני מפספסת שוב ושוב את הפואנטה ולא ממש יודעת לעשות את זה טוב.

הלוואי והיתה לי סטייליסטית אישית שאני סומכת על טעמה שהיתה מביאה לי בגדים הביתה לפי בחירתה, והייתי מודדת בפרטיות של הבית שלי. לפעמים אני מרגישה שזה שכל המירוץ הזה אחרי בגדים ומחירים, גדול כעלי - ואז אני משתבללת ומפסיקה לקנות, ומפסיקה להתלבש מוקפד כמו שהייתי רוצה.

שורה תחתונה - אני שונאת לקנות בגדים וגם נעלים. זהו.
 
לא יודעת אם לזה התכוונת

אבל ההודעה שלך מאוד הצחיקה אותי :)
פעם אהבתי לקנות רק נעליים, אבל עכשיו זה נהיה פחות כייף, דווקא עם הבגדים הולך לי יותר, חוץ ממקרים בהם אני נעלבת
ומתרגזת
 
אולי רק השורה האחרונה

היתה קצת בצחוק.

עוד אני שונאת מוכרות רזות, שהרזון שלהן הוא חזות הכל (בעיניהן) והן מתנשאות מעליי (בעצם מעל כל הנשים במידות הגדולות) ומרגישות שב-10 דקות שהייתי שם אל מולן, הן הרגישו נעלות מעליי. זה נורא בעיני ואני מבינה מאיפה זה בא אצלן ובכ"ז לא מצליחה שלא להכניס רגש לסיטואציה הזאת בכל פעם מחדש.

לא פגשתי אפילו מוכרת אחת שלא הרגשתי ממנה משב של התנשאות כלפיי. (בעצם היתה אחת ממתאים לי, שהיתה מלאכית ממש)

בגלל זה אני שונאת לקנות ולמדוד, כולל נעליים שפעם אהבתי מאוד. בגלל זה אני קונה מהירה, העיקר להפטר מהסיטואציה, ובגלל זה אני עושה לפעמים טעויות.

אולי אלו צרות של עשירים, אבל גם לנו מותר להוציא קיטור מדי פעם.
 
בתור אחת שלא מצאה בגדים בארץ

ועכשיו, כשאני אפילו יותר גדולה, אין לי שום בעיה להכנס לחנות ולצאת עם בגד (אח, אירופה...
) אני יכולה להגיד שלפחות אני אישית חווה הצפה של רגשות לא נעימים כשאני מנסה לקנות בגדים בארץ. למה? כי בארץ לא סופרים אותי. וכל פעם שאני נכנסת לחנות בגדים ורואה שוואלה, *שוב* לא סופרים אותי, זה מעצבן. פעם, פעמיים, שלוש - ניחא. אבל כל פעם?! ההצפה הרגשית היא התפרצות של התסכול שאני חווה כאישה, כאדם, שלא סופרים אותו. גם אלה שאמורים לכוון בדיוק אל הצרכים שלי. אף אחד לא אוהב להיות שקוף. היום, כשאני חיה בברלין, הקניה שלי ענינית, פשוט בגלל שיש מידות בחנויות. כאן *כן* סופרים אותי. וכיוון שכך, התסכול נעלם מעצמו, וההצפה הרגשית איתו.

מה שכן, הבדל בין כאן ושם שגם יכול להיות קשור - בארץ הכל הרבה יותר רגשי. העוצמות הרבה יותר גדולות. תקראו לזה "הקרירות האירופאית" או וואטאבר, אבל כאן אני הרבה יותר רגועה והתגובות שלי הרבה יותר מאוזנות *בכללי*, ומתוך כך, גם הרגשת תסכול. אז גם אם אני נכנסת לחנות בגדים ואין במידה שלי (או קניה של כל דבר אחר) גם אם יש תסכול, הוא הרבה פחות עוצמתי, ונמשך הרבה פחות זמן. בישראל הכל "בגדול", בעיקר רגש. באירופה הרבה יותר רגוע. אני חושבת שזה גם משפיע.
 
סבבה דוקא


עשיתי בשבוע שעבר קניות! שתי שמלות, חצאית אחת, מכנסיים אחד וזוג נעליים (C&A רולזזז!!!). אבל אין לי לאן ללבוש אותם, אז עוד לא העליתי תמונות

אני רואה שאצלך כרגיל - מהמם!
 
למעלה