שמלת תחרה1
Well-known member
כמה יישובים בארץ מסתתרים בתוך הטקסט?
בין הפותרים נכונה יוגרל אחד שלא פתר נכונה
אחת, לא חשוב מאיזו עיר, יצאה מגדרה כדי להגיע לרחובות, בגלל איזה פטיש לעבור בדיקה שתוכיח אחת ולתמיד שהיא פוריה. בחוץ הייתה סופה והכל סער וגעש. היא נגבה את המים שנכנסו לחדרה, עד שלא נשאר להם שריד. היא הייתה כבר רטובה מראש העין ועד ברכיה, וגם שערה סמר, אך למרות שהייתה בצרה, לא התייאשה. לבשה שמלה סגולה, ובשלווה ובנועם יצאה לדרכה.
בדרך לשם חצתה נתיבות רבות, שלא לומר נתיבים רבים, חלפה על פני שדרות, דילגה מעל ערוגות ורגבים, וראתה אופקים עד שהגיעה לטירה שבה נערכות הבדיקות ומרחביה משובצים גן ירק.
מיד שנכנסה פנימה, ננעלו שעריה. אף אחד לא יפתח לה את הדלת, היא הבינה זאת מיד. היא לא נותרה חסרת ישע. בתושיה רבה מצאה פתח תקווה, נחושה ועקשנית היא חצבה את דרכה, עד שהגיעה למקום מבטחים ועמדה על קרקע חולית.
ערה? ערה? נשמע פתאום קול… נדמה שמישהו מנסה ולא מצליח להעיר אותה משנתה העמוקה. זה היה אחד מבניה, דרור. "סוף סוף מישהו בא לבדוק לשלומי" היא חשבה לעצמה. היא פקחה את עיניה, התעוררה רעננה. "איפה חנית? בני דרור" הייתה השאלה הראשונה שלה אליו. "אצל השכנה החדשה שלך" הוא ענה. היא הרגישה שהוא חיפה על מישהי, שכן הוא כבר פרוד. אך לה זה כבר לא משנה, כאילו גמרה עומר (הטעות במקור) שמזרע שלו כבר לא תגיע גאולה. עדיף אולי שאשדוד בנק. ככה אולי אגיע מהר יותר למנוחה ונחלה.
בין הפותרים נכונה יוגרל אחד שלא פתר נכונה
אחת, לא חשוב מאיזו עיר, יצאה מגדרה כדי להגיע לרחובות, בגלל איזה פטיש לעבור בדיקה שתוכיח אחת ולתמיד שהיא פוריה. בחוץ הייתה סופה והכל סער וגעש. היא נגבה את המים שנכנסו לחדרה, עד שלא נשאר להם שריד. היא הייתה כבר רטובה מראש העין ועד ברכיה, וגם שערה סמר, אך למרות שהייתה בצרה, לא התייאשה. לבשה שמלה סגולה, ובשלווה ובנועם יצאה לדרכה.
בדרך לשם חצתה נתיבות רבות, שלא לומר נתיבים רבים, חלפה על פני שדרות, דילגה מעל ערוגות ורגבים, וראתה אופקים עד שהגיעה לטירה שבה נערכות הבדיקות ומרחביה משובצים גן ירק.
מיד שנכנסה פנימה, ננעלו שעריה. אף אחד לא יפתח לה את הדלת, היא הבינה זאת מיד. היא לא נותרה חסרת ישע. בתושיה רבה מצאה פתח תקווה, נחושה ועקשנית היא חצבה את דרכה, עד שהגיעה למקום מבטחים ועמדה על קרקע חולית.
ערה? ערה? נשמע פתאום קול… נדמה שמישהו מנסה ולא מצליח להעיר אותה משנתה העמוקה. זה היה אחד מבניה, דרור. "סוף סוף מישהו בא לבדוק לשלומי" היא חשבה לעצמה. היא פקחה את עיניה, התעוררה רעננה. "איפה חנית? בני דרור" הייתה השאלה הראשונה שלה אליו. "אצל השכנה החדשה שלך" הוא ענה. היא הרגישה שהוא חיפה על מישהי, שכן הוא כבר פרוד. אך לה זה כבר לא משנה, כאילו גמרה עומר (הטעות במקור) שמזרע שלו כבר לא תגיע גאולה. עדיף אולי שאשדוד בנק. ככה אולי אגיע מהר יותר למנוחה ונחלה.
