קהלת צדק!
שלום חברי פורום יקרים. שמי ליש. מאז ומעולם העלתי שאלות פילוסופיות מתנגחות בכל הנוגע לנעלם ולמעבר. חייתי בתשובה משך שישה חודשים שראשיתם ובסיסם ב"ערכים", מוסד שהיה מבחינתי מורה רוחני ומחזק נפש. ניתן לומר שבשלב זה של חיי הגעתי לכדי טירוף ממש בכל הנוגע לשאלות שנברו במוחי. בדיעבד אני מוכרחה לומר שהדת על מאפייניה ההלכתיים והמופשטים כאחד היו בעצם גלגל הצלה מבחינתי, ויתכן כי לא הייתי מסתובבת היום במסדרונות האונ´ ומתערסלת בדשא אלמלא אותה מסגרת דתית מחבקת אותה אימצתי בעוורון. יש ונדמה כי המדובר הוא בעולם חשוך המציב סייגים לעולם הנאור והליברלי. אפס יישות אומללה על סף שבר וחדלון שאינה מסוגלת לעכל את המציאות המרה הלא נתפסת לכאורה חייבת לעצמה מסגרת המגישה כמו על מגש של כסף פתרונים וסיבתיות אליה כמהתי בכל נימי נפשי. ידיד אמת הושיט לי יד אלוהים ומשה אותי מטעויות שעוד הייתי מסוגלת לעשות כעיינים מכוסות ברטיית האשליה המתוקה הזאת, ולוקחתי על ידו לחוזר בשאלה ותיק ואהוב (קיים בינינו קשר אמיץ וחם מאז) שאיפס אותי ושינה את כל השקפת עולמי הפתאית והציג לפני יהדות אחרת ואלוהים אחר. כיום אני מנהלת אורח חיים חילוני כבעבר, ומן הסתם אותו אדם מוכר על ידי כמציל נפש בישראל, שכן כל האינטרפטציה שלי את העולם התהפכה. את המבוא לכל העניין לא אחסיר מכם, קוראים חביבים שלי. שברון הלב המפלח אותי לגזרים עד עצם היום הזה ממש ל"עוכר ישראל", כפי שכיניתיהו אז, הביא אותי אל היכלי הדת. מתוך דבקות גמעתי בשקיקה כל מוצא פיו של מרצה כזה או אחר. אני היום מגלה סלחנות יתרה אל כל "פורק עול" מחרדות ומבינה לליבו עד מאוד אך מעשהו של את שאהבה נפשי, וזאת אני מקלידה כשלחלוחית בעיינים דורשת קינוח, הותיר אותי רצוצה, עגומה, עגונה ויותר מכל נכספת אל הבלתי מושג. כל זאת תיעדתי על מנת להבהיר מסר אחד: יזהר אדם בדיני נפשות, כי הדם הוא הנפש, ושופך דם האדם - דינו ידוע. תהנו מן החיים, תפיקו מהם את המירב, אך אל תבזו את עיקרם. אני בחיי שלי חיה, אמנם מתוך כאב, אולם מתוך הכרה באמת והתמודדות עמה.
שלום חברי פורום יקרים. שמי ליש. מאז ומעולם העלתי שאלות פילוסופיות מתנגחות בכל הנוגע לנעלם ולמעבר. חייתי בתשובה משך שישה חודשים שראשיתם ובסיסם ב"ערכים", מוסד שהיה מבחינתי מורה רוחני ומחזק נפש. ניתן לומר שבשלב זה של חיי הגעתי לכדי טירוף ממש בכל הנוגע לשאלות שנברו במוחי. בדיעבד אני מוכרחה לומר שהדת על מאפייניה ההלכתיים והמופשטים כאחד היו בעצם גלגל הצלה מבחינתי, ויתכן כי לא הייתי מסתובבת היום במסדרונות האונ´ ומתערסלת בדשא אלמלא אותה מסגרת דתית מחבקת אותה אימצתי בעוורון. יש ונדמה כי המדובר הוא בעולם חשוך המציב סייגים לעולם הנאור והליברלי. אפס יישות אומללה על סף שבר וחדלון שאינה מסוגלת לעכל את המציאות המרה הלא נתפסת לכאורה חייבת לעצמה מסגרת המגישה כמו על מגש של כסף פתרונים וסיבתיות אליה כמהתי בכל נימי נפשי. ידיד אמת הושיט לי יד אלוהים ומשה אותי מטעויות שעוד הייתי מסוגלת לעשות כעיינים מכוסות ברטיית האשליה המתוקה הזאת, ולוקחתי על ידו לחוזר בשאלה ותיק ואהוב (קיים בינינו קשר אמיץ וחם מאז) שאיפס אותי ושינה את כל השקפת עולמי הפתאית והציג לפני יהדות אחרת ואלוהים אחר. כיום אני מנהלת אורח חיים חילוני כבעבר, ומן הסתם אותו אדם מוכר על ידי כמציל נפש בישראל, שכן כל האינטרפטציה שלי את העולם התהפכה. את המבוא לכל העניין לא אחסיר מכם, קוראים חביבים שלי. שברון הלב המפלח אותי לגזרים עד עצם היום הזה ממש ל"עוכר ישראל", כפי שכיניתיהו אז, הביא אותי אל היכלי הדת. מתוך דבקות גמעתי בשקיקה כל מוצא פיו של מרצה כזה או אחר. אני היום מגלה סלחנות יתרה אל כל "פורק עול" מחרדות ומבינה לליבו עד מאוד אך מעשהו של את שאהבה נפשי, וזאת אני מקלידה כשלחלוחית בעיינים דורשת קינוח, הותיר אותי רצוצה, עגומה, עגונה ויותר מכל נכספת אל הבלתי מושג. כל זאת תיעדתי על מנת להבהיר מסר אחד: יזהר אדם בדיני נפשות, כי הדם הוא הנפש, ושופך דם האדם - דינו ידוע. תהנו מן החיים, תפיקו מהם את המירב, אך אל תבזו את עיקרם. אני בחיי שלי חיה, אמנם מתוך כאב, אולם מתוך הכרה באמת והתמודדות עמה.
