בסמסטר האחרון שלי בתואר
הראשון, שהיה לפני שנה בדיוק, הייתי כל כך מורעל, שבתקופת המבחנים בסוף הסמסטר, זכור לי שישבתי לפעמים בספרייה יותר מ- 12 שעות רצופות, בעיקר כשכתבתי עבודות סמינריוניות (והיו לי 4 כאלה). את המוטיבציה שאבתי ממקורות חיצוניים: הייתי מגיע בבוקר לספריה עם חברים (אמרתי לעצמי שאם הם לומדים, אז גם אני אשב ואלמד.) בהמשך היום, שחברי עזבו ונותרתי לבדי, פרט לכמה הפוגות "מתודיות" שבהן צפיתי בפרקים שונים של "סמולוויל" או של "משפחת סיפמסון" או בכל מני קונצרטים של אלוויס פרסלי ב-DVD (כמובן שלא פרקים שלמים, או הופעות שלמות. לא צריך להגזים. מדובר בסה"כ בלא יותר מ 5- 6 דקות בכל פעם, קצת יותר משעה מצטברת) נותרתי בספרייה ללמוד, בעיקר בגלל הסיבה שהספרים שנעזרתי בהם לא ניתנים להשאלה... דאנטה