ובכן איזי, אלפרד נענה לאתגר...
יש רק להרדים ולומר, שנקודת ההתייחסות של אלפרד, כחבר פורום פעיל, אך עדיין וירטואלי, מהווה אולי את עיקר הבעיתיות בדיון הזה, ויש לזכור את זה במהלך הדיון. אם כך, נתחיל מן הסוף להתחלה. טען כאן החרגול לפני מספר ימים בגנותו של הפורום שהפך ל"מתנשא". טענה שנפלה על אוזניים ערלות, משום שלטענת אלפרד, לא מעט מחברי הפורום לא רואים מילימטר ימינה מביצתם השמאלית, ועל מה מדובר? אמר אלפרד בעצמו שאין הוא חושב שמקומו של הפורום (הפתוח לקהל הרחב, כזכור), אינו מוקיר תמונות כגון ווילי בכביש ציבורי, כמו שאין מקום גם להתערבויות ילדותיות יותר או פחות על חציית הכרך. עוד נאמר כאן לא אחת, שחברי מועדון האופנועים, אינם ששים לקבל לשורותיהם את חברי הפורום, משום היותם "רוח צעירה" בין שורות המועדון הוותיקות. מה עולה בין השורות? נכון, דימויו של הפורום, בין היתר גם בקרב חברי המועדון, של חבורת ילדים להוטי מצערת, שבאו לשנות את העולם. ושואל אלפרד: הגם אם נכון הדימוי, או שמא אינו, האם כך יש לייצג את הפורום לקידום עניינים ציבוריים? האין מספיק מפגשים פרטיים של הפורום בהם אפשר להפיץ את התמונות המהוללות (שאמנם מרשימות מבחינה מקצועית אך אינן מוסיפות כבוד לדימויו של הפורום), מדוע שתמונות אלו אינן יופצו ברשימת תפוצה, כמו שהציע כבוד מנהל הפורום לגבי חומרים אחרים המופצים כאן? לאלפרד נדמה שהגרעין הקשה של הפורום שכח את היותו של הפורום פ-ת-ו-ח לדיון, ולא מועדון סגור, ושוב, צדק החרגול באבחנתו. האם כבודו, דובר המועדון, מאמין שיש להקנות לרוכב חדש הרגלי רכיבה נכונים, על ידי הקנטתו לגבי מצב צמיגיו? האם כבוד הדובר מודע לעובדה שלא מעט מן הצעירים השוצפים בפורום בימים אלו אימם מצויידים עדיין בשיקול הדעת ההולם הנחוץ לרכיבה בטיחותית (כפי שגילה ג. על בשרו)? אלפרד ינסה לתמצת את תחושתו. כשאלפרד הצטרף לפורום, לפני שנתיים ויותר, הגרעין הקשה כלל חבורה לא גדולה שנשאה בקרבה מכנה משותף אחד והוא, מן הסתם, האהבה לאופנוענות על שלל גוניה. בחודשים האחרונים, כך על פי תחושתו של אלפרד, הפך הפורום ל"סמכות על" בעיני עצמו, בכל הנוגע להוויה האופנוענית בישראל. ביקורת על פרדר. ביקורת על המועדון. ביקורת על "מוטו". ובוז בסיסי, לכל מה ומי שאינו קשור ישירות ל"עשייה" הנוצרת כאן. אלפרד חושב, והמחיר מבחינתו לא קל, שלגרעין המופשט הזה, עלה השתן לראש. לא ככה אלפרד רואה פורום מתנהל (לא ברמת הניהול, כי אם ברמת ההתנהלות). תחושת הבוז והחידלון המקבלת את פניהם של מצטרפים חדשים, אינה פתח להגדלת כוחו של הפורום, כי אם התבוססות לא בריאה בהפרשות. כל זה, אולי, אינו חידוש לבכוד הדובר, שבוודאי ראה כבר הכל, כפי שהודעתו המקורית מבשרת. התנשאות? אנחנו?
