שבת שלום, חג שמח, וכו' וכו'.
משהו טוב ומשהו מצחיק שקרה השבוע: החלטתי לשלב כי אין לי גם משהו טוב וגם משהו מצחיק, אז פשוט תזרמו. טוב, אז היום היה אחד הימים הכי כיפים בחיים שלי- ערכתי בפעם הראשונה!!!! ולפי היום זאת גם לא האחרונה. טוב קודם כל אחד הדברים הכי טובים הם שהייתי עם במאית טובה ומגניבה שנתנה לי לעשות מה שאני רוצה, אז לפני שאני אתחיל לספר בואו נדבר קצת על הסצינה- היינו צריכים לעשות "תרגיל נס קפה", שזה בעצם לצלם סצינה שבה הדמות מכינה קפה ונתקלת בקשיים (יש חשיבות גם לעלילה וגם לזוויות צילום, בגלל שזה התרגיל הראשון עם שוטים), אז כל החננות בכיתה שלי עשו "אוי נשפך לי הקפה" "אוי נגמר הסוכר" "אוי אנחנו לא יודעים לעשות סרטים" ורק אני וקבוצתי עשינו סרט מגניב עם טוויסט- הבחורה מכינה את הקפה כבר בהתחלה! אבל לא טעים לה, אז היא מוסיפה מלא סוכר, אבל סוכר זה בנאלי אז איך לא- היא מוסיפה שיערות, ובגלל שדי.אן.איי זה יאמי יאמי היא הולכת ועושה דבר או שניים בשירותים ומגיעה עם כוס צהובה שאותה היא שופכת, ויהי טוב אז היא גם חותכת לעצמה את היד. ומתה. (התכנון היה שאחרי שהיא תחתוך לעצמה את היד היא תבוא להוציא לעצמה את העין, אבל לא היה זמן אז... למות זה חסכוני). טוב אז הנה אני ובימאתי באים לחדר עריכה בערך ב-1, ולצערי הרב לא הייתי בקורס עריכה הראשון אז לא הכי ידעתי מה לעשות אבל עזרו לנו ובסופו של דבר הייתי צריך להעביר את הקלטת *3* פעמים למחשב כי זה לא ממש הצליח לי, וברגע שהצלחנו הכל עבד טוב (או שלא). החלטנו לעשות את זה בסגנון טרנטינו בגלל שבקטע עם היד אז נשפך מלא דם (או מיץ פטל, תלוי איך מסתכלים על זה) אז שמנו את הפסקול של קיל ביל, ואז מין הסתם התחילו להגיע הפאקים: הבמאית והצלמת הגאונות שלי אמרו "אקשן" ו"קאט" על הסצינה עצמה אז הייתי צריך להשתיק אותם, אבל אז הסאונד לא יצא באיזון והייתי צריך להשתיק הכל פשוט. באחד הקטעים המצלמה זזה לכיוון השירותים ופתאום רואים את החצובה!
אז צריך לקוות שלא ישימו לב או יחשבו שזה פשוט בא עם המקרר. והכי מצחיק זה, בסוף כשהבחורה נופלת לרצפה ומתה אז היד שלה על הכיור עם כל הדם, וזה באמת קטע יפה- הכוס קפה עפה לכיור וכל החום מתערבב עם האדום, רק שאנחנו מין הסתם לא יכולים להעיף כוס קפה כי היא תישבר אז הבמאית פשוט הניחה אותה בכיור ורואים את היד שלה וזה באמת ענק
אבל באמת זה לא נורא, לא נורא כמו זה ש... שכחנו לצלם 3 שוטים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!111111111 אההההה! אז פשוט היא לא טועמת את הפיפי (לשמחתה כנראה?) וישר חותכת את היד. חבל אבל אין מה לעשות, עדיין יצא שווה ברמות. טוב ואז היו גם כמה בעיות טכניות שכללו שתי שיחות למורה המשעשע שלי (חח כשצלצלתי לשאול איך עושים פייד אין, כי מי זוכר, אז הוא שאל אם אנחנו כבר בשלב של הפייד אין ואמרתי לו שכן אנחנו כבר מסיימים ואז הוא אמר נו רואה אמרתם שתצטרכו להיות כל פסח ואז כזה אני עושה לו- לא אני אמרתי, ואז הוא פרץ בצחוק מוזר מאוד וקצת מפחיד שנמשך לפחות דקה. טוב אולי הוא עשה משהו אחר תוך כדי
איכ. והכי כיף היה שבאחד הרגעים של השיעמום בחדר העריכה (לא היו הרבה אבל בסדר) אז החלטנו להוסיף את המזכרת הקטנה שלנו לחדר (יש שם כל מיני דברים משעשעים שקולנועיסטים עשו, כמו משחק "מצא את הבמאי המתוסכל בשדה הפרחים" וכאלה) - אז הבמאית שלי כתבה שיר שהולך ככה (על לחן "אלוהים שלי רציתי שתדע..."): "חורחה שלי, רציתי שתדע, חלום שהיה לי בחדר עריכה. ובחלום, ראיתי הגשמה, יצאה לי סצינה פשוט מדהימה! וכשהתעוררתי..." *לא זוכר את ההמשך* ובסוף יש קטע משעשע של "אני אקבל את האפס וג'וני ת'סטירה"
לא משנה זה יותר מצחיק כשרואים! (היא גם כתבה בכוכבית: ג'וני - עורך העל שלי!). היה מצחיקקק. וזהו אני לא אענה על השאר כי חפרתי.
