קבלת השונה
בזמנו, שוחחתי עם ילדה בת חמש לערך. היא היתה עצובה. שאלתי אותה: "מה את רוצה?" והיא ענתה: "להיות כמו כולם" לכשנשאלה "אילו פנים יש לכולם?", חשבה ואז אורו פניה "לכולם יש שתי עיניים ואף ופה..." כאן, המשיכה השיחה לכוונים אחרים. הרי כולנו שונים כל כך ודומים כל כך. גברים שונים מנשים, ובכל זאת רב הדמיון על השונה. אנשים שונים האחד מהשני ובכל זאת רב הדמיון על השונות. ודווקא אלה הסובלים מכך שייחודם נתפש כשונה ומעורר חשדנות או בוז הם אלה הראשונים בדרך כלל להיות חשדנים כלפי השונה. זאת על פי נסיוני האישי הן בתקופה שבה הייתי מדריך "פרחי באך", והן כמי שמציע לעתים טיפול או תמיכה אנרגטית חינם באמצעות שיטה שמעוררת חשדנות עקב חדשנותה. זה כל כך טבעי ואנושי, כל כך צפוי ונכון. אולי רצוי לזכור כי כל אחד מאתנו ייחודי ונבדל ובו זמנית משתייך למין האנושי או אם נרצה להרחיב - לספינת החלל שנקראת כדור הארץ. וגם את החשדנות כנגד החדשנות יש לזכור לקבל מתוך הבנה כי כך הם פני הדברים, וגם את העמדה של חלק מאתנו שמסרבים להבריא צריך לקבל. קבלת החיים כפי שהם, ראיית העובדות כפי שהן - זו החמלה האמיתית. ומתוך החמלה ניתן לנסות להציע עזרה, למי שמבקש (הן באופן ישיר או ברמיזה), וגם אז יש לוודא האם הוא רוצה עזרה.
