קבלה או נתינה?

[אiרשינא]

איזה מזל שאני טיפוס נותן

אחרת הייתי מה זה עף על עצמי עכשיו

תודה : )

 

[somewoman]

אני

אוהבת את השרשורים שלך. הם נותנים חומר למחשבה

אני חושבת שחסר לך "טיפוס" - זה של "לקחת" כי גם כאלה יש..
הם לוקחים, בדרכים שלהם, אבל זה הטיפוס..

אני טיפוס של לתת, עושה לי טוב, יש שיגידו שזה גם אנוכי, כי הרי הנתינה עושה לי טוב.. אבל אני נהנית לראות את הצד מנגד נהנה מהנתינה.
אבל אם אני רק נותנת, מתישהו, אני הולכת, כי לתת בלי לקבל - משהו שם לא שלם.

לדעת לתת זו לא חכמה, עבורי בכל אופן, לדעת לקבל זו חכמה לא קטנה, לא תמיד הנותן יודע לקבל..

זה אמור להיות מעגל שלם, לדעת לתת ולדעת לקבל..

 

[LdsPdV]

 

[somewoman]

 

[shayCn]

אין לי גבול לנתינה

וזו בעיה אצלי כי איבדתי את זה איפה שהוא..
בחיים אני לא מוכן לקבל יותר ממה שאני נותן.ואני נותן.אני יודע שאני נותן.
הורים,משפחה,חברים מנסים לתת לי כל הזמן ,אבל אני נוהג לסרב.
אם הייתי יודע לקבל במידה שווה לנתינה,החיים שלי היו יכולים להיות פשוטים יותר.
הקינאה שלי לעצמאות שלי ולהשגת מטרותיי בעצמי הפכה למושא ולמשא.
הדירה,הרכב,לימודים,חו"ל,קניות וללמוד לעשות דברים לבד..הכל למדתי בעצמי.אבל ככה אני.

בן אדם יכול לעלוב בי,לפגוע בי,לנקום בי,להשתמש בי,לצאת עליי,להתייחס אליי כאל פח זבל ולבגוד בי ובאמוני ובכבודי,
ואני מסוגל לסלוח לו ולהתקדם הלאה כאילו זה לא קרה מעולם.
אם זו לא נתינה לאחר--לתת את ההרגשה שהעולם לא תלוי גם בהתנהגותו, אז אני כבר לא יודע מה זו נתינה.
אבל זה גובה ממני מחיר כבד.הפכתי לקהה רגש הרבה יותר ממה שהייתי בעבר.
כבר קשה לי הרבה יותר להיות תמים ורגיש לאחרים.
זה הופך אותי ליותר אגואיסט,יותר נרקסיסט.כי אני צריך לפצות את עצמי.