קבלה או נתינה?
איזה טיפוס אתם חושבים שאתם יותר-של קבלה או נתינה,
ולמה אתם חושבים שזה קשור-לאיזה תכונות?
ביטחון/חוסר ביטחון.
צניעות/חוסר צניעות.
חוצפה/פחות חוצפה.
חינוך טוב או פחות טוב..
אני כפי הנראה טיפוס של יותר לתת מאשר לקבל.
ואני רואה את זה כעובדה-
כשאני מקבלת משהו ממישהו בגדול, מיד נוצרת אצלי תחושה שאני לא רוצה,
שאני אולי חייבת לאותו אחד/ת, שלא נוח לי עם זה, שזה לא ממש...משמח אותי!
וככה אני מוצאת את עצמי מתחמקת מכל מיני מצבים של לקבל.
אפילו מחמאות! במסגרת העבודה שלי....
רק כשמכריחים אותי אני מגיעה למקום שבו אני "מציגה את עצמי".
לא מסתדרת עם זה!!
עכשיו-בגלל שזה נראה מופלץ ומתחסד מידי-אני מנסה גם להסתיר את זה
שככה אני מרגישה-אז אני פשוט נמנעת כמה שיותר.
לעומת התחושה של לתת-נטו אושר. נטו סיפוק..בלי שום תופעות ביניים
ותחושות נלוות..
כמובן שיש גם דרך לתת. עולם ומלואו...הכל בהתאם לאדם/לסיטוציה..הכל בהתאם.
אני אעדיף לא לתת-אם אני אדע שיש מצב שאותו אדם עלול להפגע מהנתינה הזו שלי..
מה שנקרא-רק נתינה בטוחה....
איזה טיפוס אתם חושבים שאתם יותר-של קבלה או נתינה,
ולמה אתם חושבים שזה קשור-לאיזה תכונות?
ביטחון/חוסר ביטחון.
צניעות/חוסר צניעות.
חוצפה/פחות חוצפה.
חינוך טוב או פחות טוב..
אני כפי הנראה טיפוס של יותר לתת מאשר לקבל.
ואני רואה את זה כעובדה-
כשאני מקבלת משהו ממישהו בגדול, מיד נוצרת אצלי תחושה שאני לא רוצה,
שאני אולי חייבת לאותו אחד/ת, שלא נוח לי עם זה, שזה לא ממש...משמח אותי!
וככה אני מוצאת את עצמי מתחמקת מכל מיני מצבים של לקבל.
אפילו מחמאות! במסגרת העבודה שלי....
רק כשמכריחים אותי אני מגיעה למקום שבו אני "מציגה את עצמי".
לא מסתדרת עם זה!!
עכשיו-בגלל שזה נראה מופלץ ומתחסד מידי-אני מנסה גם להסתיר את זה
שככה אני מרגישה-אז אני פשוט נמנעת כמה שיותר.
לעומת התחושה של לתת-נטו אושר. נטו סיפוק..בלי שום תופעות ביניים
ותחושות נלוות..
כמובן שיש גם דרך לתת. עולם ומלואו...הכל בהתאם לאדם/לסיטוציה..הכל בהתאם.
אני אעדיף לא לתת-אם אני אדע שיש מצב שאותו אדם עלול להפגע מהנתינה הזו שלי..
מה שנקרא-רק נתינה בטוחה....
