טיפול בקבוצה
נותן דברים שלעולם לא יהיו בטיפול פרטני. כשמו, הוא נותן תמיכה שאי אפשר למצוא במקום אחר, תחושה שאתה לא לבד עם הבעיה, קבלה ותחושה שאפשר להכיל אותך ויש לך מקום בעולם. התמודדות יחד עם אנשים אחרים שמתמודדים. חוץ מכל זה, בטיפול קבוצתי יש משהו טיפולי שאין במקום אחר- הקבוצה היא מיקרוקוסמוס של העולם. שלא כמו בטיפול פרטני שהוא סגור מהעולם, שהוא מרחב אחר לגמרי, וכשיוצאים צריך להתמודד עם הקשיים שבחוץ, שמובאים לטיפול רק על ידי מילים וסיפורים. בתוך הקבוצה עולים גם הקשיים שאיתם אתה תתמודד אחר כך בעולם החברתי, כל מה שקורה לך בחברת אנשים. אם אתה אדם ביישן שלא מצליח לדבר-הקושי הזה יצוף בקבוצה. אם אתה שתלטן, זה יצוף בקבוצה. הטיפול בקבוצה מאפשר לך להיות בסימולציה של חברה, של העולם, ותוך כדי זה להיות מטופל. אתה לומד את הדברים ואח"כ יוצא איתם החוצה. יש כמובן זמנים שצריך טיפול פרטני. במיוחד בדברים שאי אפשר להגיע אליהם בטיפול כללי, דברים מאוד אישיים, או דברים שהם מצב של SOS. לא כל דבר מתאים לטיפול קבוצתי, ולא לכל אחד זה מתאים. אבל באופן כללי, אני בעד. מנסיון אישי, זה דבר מדהים ומקדם מאוד, שנותן המון דברים שלא מקבלים בטיפול פרטני. מעבר לסטיגמות שהמילים "קבוצת תמיכה" מעוררות ("כולנו אוהבים את יורם.") אם תחשבו על זה רגע, מה שיש לנו כאן בפורומים, ובמיוחד בפורומי התמיכה, הוא קבוצת תמיכה ווירטואלית. מה שמוביל אנשים לפורומי תמיכה הוא מה שמוביל אנשים לקבוצות תמיכה. [אגב, טיפול קבוצתי וקבוצת תמיכה הם לא בדיוק אותו דבר. אבל את ערבבת בינהם אז הרשיתי גם לעצמי.] לילה טוב