קבוצה חברתית

ענתנוי

New member
קבוצה חברתית

הגדרת אוסף אנשים כקבוצה תלויה בקריטריון שמגדיר את גבולות הקבוצה - וזה תלוי במגדיר בלבד.

קבוצת האנשים על הספקטרום האוטיסטי עברה הרבה שינויים ויצרה בילבול מושגים וקשיים מעשיים:
הגישה הביו-רפואית: יצרה את הפער בין נשים לגברים וגרמה עוול להרבה נשים על הספקטרום האוטיסטי שאובחנו בטעות כמפגרות או משוגעות.
הגישה ההתנהגותית: יצרה את הפער בין תפקוד גבוה ונמוך וגרמה עוול למשפחות שנכנסו למרוץ חסר סיכוי ל"ריפוי האוטיזם".
הגישה החברתית: או "תיאוריית המיינד" יצרה פער בין אוטיזם חברתי לתפקודי וגרמה עוול לאנשים בעלי צרכים מיוחדים, בקיצוץ תקציבים והתעלמות מפתרונות של הנגשה שפתית.
הגישה היחידה שנותנת מענה לכולם היא הגישה ההומנית, כפי שהיא מתבטאת באמנה הבינלאומית להגנה על זכויות אדם עם מוגבלות.

בהתאם לגישה הזו, כל בני האדם נכללים בקבוצה אחת, וכל אחד הוא יחיד ומיוחד - כלומר, פתרון מעשי מותאם לאדם ולא לקבוצה.
"מוגבלות" זו הגדרה חברתית ולא אישית, ולכן אין בהגדרת המגבלה כל התניה או אפשרות לכפייה של שיטת חינוך, טיפול או ריפוי.
ועל זה חייבים להילחם: כל טיפול חייב להתאים לאדם בהתאם לצרכיו ומטרותיו ואין לרווחה או לבית הספר ואפילו לא לרופא המשפחה את הזכות להתערב בבחירה.
 
יש הבדל מהותי בין זכויות ילדים לזכויות אנשים בוגרים

כמו כן יש הבדלים בין אנשים עצמאיים ללא עצמאיים, גם אם הגבולות מטושטשים.
יש אנשים שאם לא יקבלו טיפול תרופתי יכנסו להתקף פסיכוטי אלים למשל ומסוגלים לגרום לנזק לסביבה או אפילו לרצוח בלי להיות מודעים לכך.
ולאחר מכן הם מתעוררים מההתקף בבית חולים פסיכיאטרי במחלקה סגורה ולא מבינים למה הם שם....
מי שאחראי מבחינה חוקית על ילדים הם ההורים, או האפוטרופוס שלהם אם אין הורים או אם הם לא כשירים....
&nbsp
&nbsp
 

arana1

New member
זהו שאין

יש הבדל, אבל הוא לא מהותי ולא עקרוני אלא יחסי וזמני, למעשה, התפישה שלילד יש זכות כמו למבוגר מהווה ומגדירה את אחד משלבי ההתפתחות הכי מהותיים לחברה

עצמאות היא תוצאה, לא סיבה, אם אדם לא מגיע לעצמאות אז יש בעייה עם הסביבה, ולכן את הסיבה להבדלים יש לחפש דרך ההגדרות של ענת ולא דרך ההגדרות המקובלות עליך ועל אנשי המקצוע
כי הם, בדיוק כמוך, מבלבלים לחלוטין בין סיבה לתוצאה

אם אדם מגיע לצורך בטיפול תרופתי, למרות שאינו סובל מפגם פתולוגי, אז הדבר מהווה אינדיקציה שאין ברורה ממנה לכשל סביבתי
מי שאחראי לילדים זה החברה כולה
שלכן אמורה לעזור גם להורים
וגם לילד, במקרה, הנפוץ מדי, שהוריו מהווים הפרעה להתפחותו
ואגב
סוכני הרווחה והסעד, בדיוק כמו אנשי מקצוע אחרים, פועלים ביותר מדי מקרים על מנת להפריע דווקא להורים מסורים ומוסריים בזמן שאין להם שום בעייה עם הורים מזניחים שכמוהם יודעים לדבר יפה ולעשות את התנועות הנכונות ולהתחזות לבני אדם בזמן שהם הכי מפלצות
 
מי שמבלבל בין סיבה לתוצאה וממציא סיבות לא קיימות זה אתה

וזה שוב מראה עד כמה אתה לא מכיר את המציאות.
&nbsp
&nbsp
 
זהות אסי"ת היא זהות תקשורתית - והקשר לסוג ה"טיפול"

ביצה ותרנגולת
הזהות התקשוריתית גורמת לקושי בוויסות
או
הקושי בוויסות גורם לקושי תקשורתי
איך יודעים ?
זה משנה בכלל ?
כי כל מה שכתבת מרגיש נכון,
השאלה איך יודעים במה לטפל,
בסמפטומים הנראים לעין
או
שמשהו שלאדם מבחוץ אין דרך לדעת ולחוות
ולכן גם כ"כ מאיים חברתית ואישית
 
קושי בויסות זה לא בהכרח קושי תקשורתי

רגישות לאור או לרעש למשל יכולה להתקיים בנפרד מאנשים אחרים, ולמעשה זה אחת הדרכים לבחון את קיומה ולא את היותה תוצאה של התקשורת.
גם ויסות רגשי לא בהכרח תלוי בסביבה אלא יכול לנבוע ממתחים פנימיים.....
 

schlomitsmile

Member
מנהל
נכון, אבל היא משפיעה על התקשורת עם אחרים
לי למשל יש רגישות לאור.
כשאני מסונוורת (ורוב האנשים ממש לא, חלקם אפילו נהנים מהאור הבהיר)
אני לא ממש פנויה לתקשורת עם מישהו.
https://www.youtube.com/watch?v=rBAlQ1fG7qA
&nbsp
כשבנאדם עם רגישות שמיעתית, כמו הפיצקי שלי למשל, נחרד מקולות,
הוא מתכווץ לקונכיה שלו (יש אנשים שצורחים).
בשנה שעברה מצאנו לו מורה פרטי לקפוארה כי בזכות הרגישות שמיעתית
הוא מאד מגיב לצלילים וקצב, וזה עשה לו ממש טוב,
אבל בשום אופן לא היה מסוגל להשתתף בקבוצת קפוארה עם כל ההמולה וההד שבאולם.
 
בהחלט גם אני מפסיק להגיב לתקשורת סביבי

כשיש יותר מדי אור או קולות..... או קולות צורמים מדי, אם כי לא כמו הבן שלך...
אבל אצלי הרגישות הזאת קיימת גם כשאני לבד....למשל אני תמיד מחפש בית קפה שקט...
באופן פרדוקסלי אנשים מאוד מתלהבים מיכולת התקשורת שלי כשאני באחד על אחד שקט ורגוע...
אבל זה לזמן קצר כי אני מתעייף.....
 

arana1

New member
הרגישות קיימת תמיד

אבל זה שדבר קיים גם בנפרד מהתרחשות מסויימת לא אומר שאין לו משמעות או תפקיד או קשר אליה
זה שאוטיסט רגיש לקולות ואורות גם כשהוא לבד
לא אומר שלדבר אין משמעות וקשר גם לצורת החיבור שלו לחברה

למעשה, הדבר אפילו מאוד הכי נורא קשור לנטייה של אוטיסטים להעדיף תקשורת של אחד על אחד
שזו נטייה שהיא מאוד בסיסית ומהותית לזהות ובוודאי לזהותם
וגם העייפות מ ובמצבים אלה לא מייצגת מאפיין אינהרנטי אלא בסך הכל בדיוק את הרגישות לזהות האחד או האחת שאיתו אתה מתייחד
ומכאן גם הסלקטיביות שגם אותה בעלי המקצוע מנסים לדכא במסגרת המאמצים שלהם להרוס לאוטיסטים את הזהות והחיים לחלוטין

זה שאדם הוא שחור עור גם כשהוא לבד לא אומר שאין קשר בין צבע עורו לאפלייתו לרעה כשהוא בחברה
יש פגמים מאוד מהותיים בתהליך הסקת המסקנות שלך
מציע לך ולאנשי המקצוע לבדוק אותו שוב
 
בדיוק ומאוד חשוב לדעת להבדיל בין המצבים

מבחינה זאת הדיאסם החדש הוא חיובי, כי הכניס את הויסות החושי כאחד ממאפייני אוטיזם, מצד שני זה עלול ליצור מצב מאוד מבלבל וצריך יהיה לבדוק את הסיטואציות התקשורתיות במצבים בהם אין בעיה של ויסות חושי...
 

arana1

New member
ואולי זה ההפך, קושי תקשורתי מביא לקשיי וויסות

בדקת פעם מה קורה לך כשאת מנסה לבטא משהו ולא מבינים אותך ?
הלחץ שלך עולה
את מתחילה להתעצבן
האזניים מתחילות לזמזם וברקים מופיעים לך בעיניים ואת הופכת חסרת מנוחה וחרדה וקשה לך להירגע

האמת שלא נכון לנתח תהליך שמטבעו אינו ליניארי רק דרך פרספקטיבה ליניארית
המבנה החושי השונה מתבטא כצורך תקשורתי שונה
וכשזה לא מסופק אז החושי מתערער ומאבד וויסות
בדיוק כמו אצל כל אדם

עכשיו לכי תנסי להסביר את זה לאנשים ששום דבר לא יזיז אותם מההנחה הכל כך נוחה לרוב הכחני של המיעוט השונה כפגום ולקוי
מאחל לך הרבה בהצלחה
כי את בטוח תכשלי
 

schlomitsmile

Member
מנהל
גם לי נראה שזה לא ליניארי
יש קשר דו כיווני בין הרגישות החושית לרגישות בכלל,
כולל רגישות בתחום התקשורתי, מה שמכונה "סלקטיביות יתר".
&nbsp
מי שרגיש יותר, רגיש יותר להכל-
לצלילים, לאור, למגע, לאנרגיה הנובעת מתקשורת עם בני אדם.
לכן המינונים שמתאימים לו, שונים.
בנוסף, כיון שצפוי שהוא ייאלץ להחשף למינונים שמתאימים לרוב האנשים אבל לא לו,
סביר שהוא יהיה מכווץ מבפנים, או מתוח כמו מיתר מתוח, קרוב לפקוע.
https://www.youtube.com/watch?v=0588Oano1yo
 

arana1

New member
כל כך מוזר שזה לא מובן מאליו

עד שאת מכירה את הרמה של בעלי המקצוע והפסיכולוגים והמחנכים ואנשי הסעד... ואז כשמתברר עם מי ומה יש לנו עסק הציפיות למשהו שדומה להתנהלות שפויה, מכילה, מתחשבת, יורדות באחת לאפס
 

schlomitsmile

Member
מנהל
TOM

זה לא מובן מאליו לנ"טים, כי זה שונה מהם.
לכל אדם מובן מאליו מה שטבעי לו, ולא מובן מאליו מה שלא.
לא חושבת שזה קשור דוקא לאנשי מקצוע,
לעו"ס או פסיכולוג א"א או א"ס סביר שזה כן יהיה מובן מאליו

ואם הוא נ"ט פתוח ורגיש- כן, יש גם כאלה, מכירה אישית-
זה אולי לא יהיה מובן מאליו, אבל יהיה מובן אחרי שיוסבר.
 
זה לא מובן כי קשה להבדיל בין הדברים גם לאוטיסטים

יש דווקא לא מעט נ"ט עם בעיות רציניות של ויסות חושי....
 
אז זה לא ויסות חושי אלא רגשי עם השלכות גופניות

ידוע שלחץ ומתח גורמים לתגובות גופניות אצל אנשים רבים...
ואז גם ההתמודדות שונה מאוד...
אצל אוטיסטים הרבה פעמים ההתמודדות משולבת גם עם הקושי החושי וגם עם המתח
 

schlomitsmile

Member
מנהל
מסכימה עם המשפט המסיים שלך
זה לא או-או, זה שילוב של השניים.
כל אחד מהם מזין את ומוזן ע"י השני.
&nbsp
יחד עם זה, נראה לי חשוב לזכור שהרגישות הזאת היא לא רק קושי

כמו בדוגמא שהבאתי מהבן הקטן שלי- לפעמים היא גורמת לו לסבל
ולפעמים ממלאת את גופו ונפשו באור מוזיקה ושימחה.
 
אז כנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב כי זה לא מה שאמרתי

אמרתי ששני המצבים קיימים בנפרד, אולם אצל אוטיסטים הרבה פעמים יש גם וגם...
ואז צריך לעבוד על שתי התופעות.
&nbsp
 
למעלה