../images/Emo4.gif מה זאת קארמה?../images/Emo7.gif../images/Emo122.gif../images/Emo6.gif../images/Emo140.gif
או: חוק הסיבה והתוצאה המושג קארמה, מבטא חוק קוסמי. חוק הסיבה והתוצאה. אולם בשל אי ההבנה הבסיסית את המושג, כשהרעיון, הפך להיות נחלת הכלל, השתנתה משמעותו המקורית. היות שתת המודע הקיבוצי, מהווה מסה קריטית. למעשה, ככל שהמושג "קארמה", השתרש יותר ויותר, כך גדל, המרחק בינו לבין משמעותו המקורית. הוא הוצא מהקשרו, ומהעיקרון שעליו הוא מתבסס. חוק הסיבה והתוצאה, מבוסס על תפיסה שגויה של הבריאה. למעשה, הסיבה, היא מונח מתאים לאחדות המוחלטת והתוצאה- היא ההולוגרמה של האחדות המוחלטת. (כלומר- אנחנו) אולם הבריאה השגויה שלנו, המבוססת על פחד. כשבוראים באופן שגוי, סובלים כאב. אין למדים דרך כאב- רק דרך אהבה. ככל שאנשים בעולם מקבלים חוק זה יותר ויותר, קיימת נטייה גדלה והולכת של החוק עצמו להשתנות, על פי רמת תפיסתו של כל אחד והפירוש שלו לחוק זה. אילו שאלנו אלף איש: " מה זאת קארמה?" מגוון התשובות שהיינו מקבלים, היה מדהים ברבגוניותו ועוד יותר מדהימות היו התסבוכות הקשורות לחוק פשוט זה. על מנת להבהיר מה זאת קארמה נתחקה על משמעותו משלושה מקורות בסיסיים ואז, נשלב את שלוש המשמעויות יחדיו לתרכובת המשמעותית ביותר המבטאת את תמצית פנימיותו. הזרע של חוק הקארמה. קיימים רק שני רגשות בסיסיים, שהכל נובע מהם. אהבה ופחד. אהבה= הכל. פחד= לא-כלום הכל והלא- כלום, אינם יכולים להתקיים יחדיו, בעת ובעונה אחת. האמונה בכל, מכחישה את הלא כלום וההפך. בדיוק כפי שהאמונה בפחד, מכחישה את קיומה של האהבה. 1. העיקרון הראשון של הקארמה מבוסס על המחשבה. לפני אלפי שנים אמר גוטאמה בודהה ("הנאור"):"אתה מה שהנך חושב והופך להיות מה שחשבת." כוונתו הייתה, שלמחשבותינו יש כוח יצירתי. המחשבות שלנו, יוצרות אותנו ואת מה שאנו חווים. אנו משתנים מרגע לרגע... אם אנו הופכים להיות מה שחשבנו, אזי ככל שמחשבותינו משתנות מרגע אחד למשנהו, כך גם אנו משתנים. ברגע שאנו מפסיקים לחשוב כפי שחשבנו, אנו מפסיקים להיות תוצאה של מחשבותינו. אם מישהו חושב: "אני מסכן", באותו רגע, הוא הופך להיות מסכן. אם מישהו חושב: " אני עייף", "אני עני", "אני מרושע", "אני מכוער", זה מה שהוא הופך להיות. וזה קורה, מפני שקימת הנכונות להאמין שכל מה שאנו חושבים, זו האמת. אך באותה מידה גם, "מה שהנך מתנגד לו, הוא מה שתיהפך להיות", ככל שאנו מתנגדים לדבר מה, אנו מגבירים את השפעתו עלינו. התנגדות נובעת מפחד. כאשר אנו מפחדים מדבר מה, אנו מעצימים את כוחו. פחד הוא אי נכונות לקבל את השונה. אולם מה שאיננו אוהבים אצל אחרים, הוא משהו שאנו מתכחשים לו אצל עצמנו. לכן, מה שאנו מתנגדים לו, הוא מה שנהפך להיות. מטרת החיים בגוף הפיזי, היא: שינוי הפחד לביטוי של אהבה ללא תנאי. כיצד זה מתבצע? על ידי הגברת מקצב הרטיטות של גופינו ובניית גוף של אור באמצעות פעילות של אהבה, חמלה והרמוניה. על ידי קבלת הפחד בחיבה, בשלום ובאי-אלימות, הרגעת הפחד ושחרורו. אפשר לאמר, שמטרת החיים היא: הגשמת הדהרמה (היעוד) ויציאה ממעגל הקארמה (חוק הסיבה והתוצאה). 2. העקרון השני של הקארמה, מתבסס על חוק פיזיקלי. חוק ניוטון, אומר:"לכל פעולה חייבת להיות תגובה נגדית שווה ." והכוונה היא, שכל פעולה, הנעשית על ידינו, יוצרת תגובה נגדית. לכל פעולה, המתחוללת, ישנה תוצאה נגדית. לכן עקרון ה"נדנדה" בחוק הסיבה והתוצאה, אומר: "אם שיחקנו את המלך, בבוא היום נשחק את הקבצן". אם חווינו בתקופת חיים אחת, חוויה מסוימת, בחיים הבאים, נחזור על מנת לחוות את היפוכה, למען האיזון של החוויה. כדי לחוות את "שני הצדדים של המטבע." כל פעולה היא בחירה. כך שאם ברצוננו להצליח, עלינו לעזור לאחרים להצליח. אם ברצוננו בהערכה עצמית, עלינו להעריך את האחרים. ואם אנו חפצים בשפע, עלינו לשפע את האחרים. מפני שבנתינה לאחר, אני נותן לעצמי. 3. גם העקרון השלישי של הקארמה מבוסס על חוק פיזיקלי: חוק ההתמדה אומר:"כל גוף נוטה להתמיד בתנועתו."זהו עקרון "הגל" בחוק הסיבה והתוצאה. כלומר: "אם היינו מחפשי אמת, בבוא הזמן נהיה נביאים. ואם לא נכשלנו כנביאים, נגיע להיות נאורים". אך גם באותה מידה, ככל שפעולה מסוימת שאנו עושים, גורמת לנו לרגשות אשם, אנו נמגנט אותה אלינו שוב ושוב, מכוח האינרציה. עד אשר נפסיק את השרשרת של: עשייה, רגש אשם, הלקאה על חטא והענשה עצמית. לכן, כל עוד לא נלמד את השיעור, אותה תוצאה, לא תשתנה ואנו נתפוס זאת כ"עונש על חטאינו." . והאינדיאנים אומרים: "אל תשפוט אף אחד, כי ברגע שאתה שופט מישהו, אתה לוקח עליך את השיעור שלו." וזה בדוק. ט.ט. L&L TALYA