קצת רקע לכל המעוניין
ראשית, קוראים לי יוני.
אני מנגן מאז גיל 7, מה שאומר שאני מנגן כבר 25 שנה.. וואוו, איך הזמן רץ..
אחרי הצבא השקעתי את רוב זמני דווקא על חשמלית ובתקופה ההיא אף התפרנסתי בחלק מהזמן כגיטריסט וזמר שכיר של כל מני גיגים סטייל בירה ונשירה, להקות אירועים, וכו'..
עד שיום אחד נמאס לי לנגן בהרכב והחלטתי להפוך את עצמי להרכב
בגדול, ההשפעות שלי בעברי הן בעיקר כספי, רכטר, גרוניך, גזוז, יידוב ועד כל מני דברים ישנים ונהדרים שכאלה.
בלועזי זה גאנז, פינק פלויד, דייר סטרייטס (כל אלה בעיקר מהתקופה של החשמלית) ואח"כ זה הפך להיות סטיבי וונדר, סטינג, וכמובן הגיטריסט האהוב עלי שממנו קיבלתי את האומץ ללכת על עיבודים שכאלה- טומי עמנואל.
העיבודים עצמם באים נטו מהשמיעה, וזאת בעיקר מכיוון שמעולם לא למדתי תווים או אפילו קריאת טאבים מעבר לטאבים בסיסיים כמו יונתן הקטן..חח
אני אגב רואה בזה יתרון, כי ככה אני בא נקי לשיר, ובאמת שומע את כל התפקידים וכל הכלים ומכיל את הוייב של השיר.
אני חושב שכשלומדים משהו מתווים, לפעמים הולך לאיבוד ה-say שלך, ואתה נאלץ להיות נאמן לתווים המקוריים שבכלל מתייחסים לכלי נגינה אחד ולא לכל המכלול הזה שנקרא שיר..
לדוגמא, ברפסודיה בוהמית זה מאוד בולט שכל הקאברים ביוטיוב הם חיקוי לאדגר קרוז וכולם ממש הולכים תו תו אחריו, כמו העכברים אחרי החלילן מהמלין.. חלק עושים את זה בצורה מוצלחת, חלק פחות, אבל בשורה התחתונה, זה לא העיבוד שלהם אלא חיקוי לאדגר..
מעבר להכול, שמחתי שאהבת את יד ימין. לדעתי זו היד החשובה יותר. ובהקשר הזה, יש לי אמרה שהולכת כך:
" מישהו עם יד שמאל מדהימה, גורם לך להתפעלות והשתאות.
מישהו עם יד ימין מדהימה גורם לך גם לחזור למחרת ולשמוע שוב.."
