הולם את הגישה התועלתנית שלך, אבל לא
-לא "ניתן". אני אנסה להסביר מה אני מבינה: יש תן וקח בין אדם לחברו ויש תן וקח בין אדם לאלוהיו, והם לא עובדים לפי אותם חוקים, אז אולי עדיף לא להשוות בינהם. יש שקונים את עולמם ברגע ויש שלא. זה משהו שקורה לא משהו שעושים. קצת דומה לגישה היוגית והזנית להארה- היוגים עובדים קשה מטפסים שלב אחד ועוד שלב מתאמצים מזיעים מקווים לאט לאט להתפתח בהדרגתיות. הזן טוען להארה פתאומית, זבנג וגמרנו. זה יכול לקרות ככה וזה יכול לקרות אחרת וכמובן ברוב המקרים זה יכול לא לקרות בכלל. האמת, אני מאמינה שno pain no gain, גם מי ש"קנה עולמו ברגע" כבר הזיע ועבד קשה בעברו (גם אם עברו הרחוק והנשכח). כך או כך, אין זה בשליטתו (או טווח ידיעתו המוקדמת) של האדם. מה שבשליטתו של האדם זה ההתנהגות שלו (תחת נסיבות) והדרך בה הוא מגיב. לכן יש הפרדה בין פיתוח אופי לבין התפתחות רוחנית. שני דברים שונים, עם זיקה בינהם אבל לא בהכרח ישירה ומיידית. המוטיבציה לנהוג בצורה צודקת לא צריכה להיות "רווח רוחני" כזה או אחר או הבטחות לעתיד טוב יותר, אלא הכרה שזו הדרך הנכונה לנהוג, הרצון להטיב עם חבריך וסביבתך. בלי פרסים. מי שמגיע לו- יקבל קרמבו, ומי שלא- יקבל עוד סיבוב על הגלגל, אבל אין זה בטווח שיפוטו או ידיעתו של האדם, וטוב שכך, כי אחרת היתה מסחרה בדיוק כפי שתארת בחינניות כה רבה.