צ'רקסייה כפולה
- פותח הנושא פּלפּל
- פורסם בתאריך
אחד מצמד הכפרים הצ'רקסים - ריחנייה
הוא ישוב שכן, כך שיצא ויוצא לנו להפגש הרבה. יש לנו הרבה קשרים אתם גם חברתיים, תרבותיים וגם כלכליים.ילדיהם, כאשר ההורים בוחרים שלא לשלחם ללמוד בבית הספר המקומי (הצ'רקסי), לומדים יחד עם ילדינו בבית הספר היסודי והתיכון. הם אכן מנסים לעורר את הקרבה והמודעות לתרבות וההיסטוריה הצ'רקסית. נושא נוסף שמעסיק אותם הוא מעמד הנשים, הנשים פעילות ומעורבות, משכילות ומתפרנסות. זה לא תמיד מתקבל באהבה...במקביל ישנה תופעה של "חזרה בתשובה" של לא מעט מבני ובנות הדור הצעיר. הגיוס לצבא הוא חובה ורבים מהם משרתים כלוחמים. אבל גם שם מתעוררות שאלות לגבי השירות. (הערה "קטנה" - מצבם, בדומה לדרוזים בענין זה, חייבים בחובות אך המדינה מקצה להם הרבה הרבה פחות ונראה כאילו הם אזרחים סוג ב'...) הבחורות היום, למשל, כבר אינן ששות לשתף פעולה עם מנהג ה"חטיפה". מצד שני אין רצון לבעוט לחלוטין במסורת. הם מתחתנים אך ורק עם בני העדה - או בין שני הכפרים או שנוסעים לירדן/סוריה להתחתן. בדרך כלל תלך הכלה אל משפחת הבעל. ישנו שוני די בולט בין כפר כמא לבין ריחנייה. כפר כמא יותר "עירוניים", יותר "מערביים" על כל המשמעויות (כולל חוליי החברה...) ריחנייה יותר כפריים וזהו גם ישוב קטן הרבה יותר. מהכרות עם כמה בחורות שעשו את המעבר בעקבות נישואין אני יודעת שהוא קשה מאד עבורן. הם מאד מקפידים לציין שהם אינם ערבים (והם כן מוסלמים-סונים) ונפגעים כשהיהודים אומרים "מה? זה לא אותו דבר?!". העם הצ'רקסי סבל מרדיפות וגירוש ולא פעם הם מרגישים קרבה לגורל היהודים. הם מציינים את "יום השואה הצ'רקסי" בטקס הדומה מאד לטקסי הזיכרון המקובלים בארץ (כולל צפירה, עמידת דום, הורדת דגלים ומעין יזכור). ה"טיהור האתני" של הצ'רקסים במאה ה-19 על ידי הרוסים הסתיים בערך עם תחילת הגירוש היהודי. יותר משלושה מיליון צ'רקסים גורשו , רבים מהם הומתו בשיטתיות. 90% מהאוכלוסיה הצ'קסית הושמד. כיום, להרבה מילדיהם יש שמות ישראליים מאד (כמו מורן ותמיר, ארנה, אסנת וליאת) - שמות המשפחה (ח'ון, שבסו, נפסו) הם אולי אלה שמזכירים את מוצאם. הם מדברים צ'רקסית בבית, בכתה א' מתחילים ללמוד גם ערבית (כולל קרוא וכתוב), בכתה ג' עברית, בכתה ד' גם אנגלית. כל שפה עם האותיות שלה, הכללים שלה וכו'. לאחרונה, בעקבות השימוש באינטרנט הם גם יוצרים קשר וחיפוש קרובים, בין כל קהילות הצ'רקסים בעולם. ישנם גם מסעות "שורשים" ומפגשים בינלאומיים. אם יצא לכם (כדאי ומומלץ) - שווה לבקר בריחנייה, במוזיאון החוויה הצ'רקסית, בכפר, במסעדה עם מטעמי העדה (חאלוז'....יאמי!). שאוקי (שוקי) ואסמהאן ח'ון מטפחים את המוזיאון והמסעדה ועושים גם הפעלות, סיורים וכו למשפחות, קבוצות מבוגרים/נוער,ילדים - בעצם לכולם. (אני לא מקבלת אחוזים - סתם ממליצה..)
הוא ישוב שכן, כך שיצא ויוצא לנו להפגש הרבה. יש לנו הרבה קשרים אתם גם חברתיים, תרבותיים וגם כלכליים.ילדיהם, כאשר ההורים בוחרים שלא לשלחם ללמוד בבית הספר המקומי (הצ'רקסי), לומדים יחד עם ילדינו בבית הספר היסודי והתיכון. הם אכן מנסים לעורר את הקרבה והמודעות לתרבות וההיסטוריה הצ'רקסית. נושא נוסף שמעסיק אותם הוא מעמד הנשים, הנשים פעילות ומעורבות, משכילות ומתפרנסות. זה לא תמיד מתקבל באהבה...במקביל ישנה תופעה של "חזרה בתשובה" של לא מעט מבני ובנות הדור הצעיר. הגיוס לצבא הוא חובה ורבים מהם משרתים כלוחמים. אבל גם שם מתעוררות שאלות לגבי השירות. (הערה "קטנה" - מצבם, בדומה לדרוזים בענין זה, חייבים בחובות אך המדינה מקצה להם הרבה הרבה פחות ונראה כאילו הם אזרחים סוג ב'...) הבחורות היום, למשל, כבר אינן ששות לשתף פעולה עם מנהג ה"חטיפה". מצד שני אין רצון לבעוט לחלוטין במסורת. הם מתחתנים אך ורק עם בני העדה - או בין שני הכפרים או שנוסעים לירדן/סוריה להתחתן. בדרך כלל תלך הכלה אל משפחת הבעל. ישנו שוני די בולט בין כפר כמא לבין ריחנייה. כפר כמא יותר "עירוניים", יותר "מערביים" על כל המשמעויות (כולל חוליי החברה...) ריחנייה יותר כפריים וזהו גם ישוב קטן הרבה יותר. מהכרות עם כמה בחורות שעשו את המעבר בעקבות נישואין אני יודעת שהוא קשה מאד עבורן. הם מאד מקפידים לציין שהם אינם ערבים (והם כן מוסלמים-סונים) ונפגעים כשהיהודים אומרים "מה? זה לא אותו דבר?!". העם הצ'רקסי סבל מרדיפות וגירוש ולא פעם הם מרגישים קרבה לגורל היהודים. הם מציינים את "יום השואה הצ'רקסי" בטקס הדומה מאד לטקסי הזיכרון המקובלים בארץ (כולל צפירה, עמידת דום, הורדת דגלים ומעין יזכור). ה"טיהור האתני" של הצ'רקסים במאה ה-19 על ידי הרוסים הסתיים בערך עם תחילת הגירוש היהודי. יותר משלושה מיליון צ'רקסים גורשו , רבים מהם הומתו בשיטתיות. 90% מהאוכלוסיה הצ'קסית הושמד. כיום, להרבה מילדיהם יש שמות ישראליים מאד (כמו מורן ותמיר, ארנה, אסנת וליאת) - שמות המשפחה (ח'ון, שבסו, נפסו) הם אולי אלה שמזכירים את מוצאם. הם מדברים צ'רקסית בבית, בכתה א' מתחילים ללמוד גם ערבית (כולל קרוא וכתוב), בכתה ג' עברית, בכתה ד' גם אנגלית. כל שפה עם האותיות שלה, הכללים שלה וכו'. לאחרונה, בעקבות השימוש באינטרנט הם גם יוצרים קשר וחיפוש קרובים, בין כל קהילות הצ'רקסים בעולם. ישנם גם מסעות "שורשים" ומפגשים בינלאומיים. אם יצא לכם (כדאי ומומלץ) - שווה לבקר בריחנייה, במוזיאון החוויה הצ'רקסית, בכפר, במסעדה עם מטעמי העדה (חאלוז'....יאמי!). שאוקי (שוקי) ואסמהאן ח'ון מטפחים את המוזיאון והמסעדה ועושים גם הפעלות, סיורים וכו למשפחות, קבוצות מבוגרים/נוער,ילדים - בעצם לכולם. (אני לא מקבלת אחוזים - סתם ממליצה..)
עפרונית מהודרת
New member
גם אני מסמנת צלב
על תפוח אדמה לפני שאני מכניסה אותו למיקרוגל. אז מה זה אומר
על תפוח אדמה לפני שאני מכניסה אותו למיקרוגל. אז מה זה אומר
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.