צרימה לשונית

[Apella2]

צרימה לשונית

 

[Apella2]

והנה פתרתי לבד...

 

[Apella2]

האם יש מילה שמגדירה עתון שמשרת מטרה

שפלה? כמו חינמון, אבל עם משמעות שלילית חזקה?

 

[udilir]

אין בדיוק, אבל יש זיבלון, עיתון צהוב, עיתון מגויס ואצל דימון

ראניון בתרגום אליעזר כרמי היה "סמרטעיתון".

 

[udilir]

גם תאור עיתון כ-"שופרו של ..." נושא איתו קונוטציה שלילית

ובהמשך לתשובה הקודמת - הכתבים בסמרטעיתון היו "כתבלבים".

 

[Woking]

ישראל היום

 

[guprnds]

"הארס"?

גם ארס קטלני וגם משלמים על זה...

 

[קוף מקליד]

עלון תעמולה? שופר השלטון/המפלגה/התנועה?

 

[Apella2]

תודה, עזרתם!

 

[Y. Welis]

אגב צרימה - משהו מוזר בתרגום החדש ל'טייפי' של מלוויל.

קטע מתוכו צוטט במאמר ביקורת על הספר באתר 'הארץ' - http://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-1.2617479 (אפשר לקרוא את כולו דרך google cache).
&nbsp
ובו נכתב - 'בלילה המזוין הזה אנחנו נהיה למאכל וזאת האש שעליה יצלו אותנו" (עמ' 116).
&nbsp
מאחר ולא סביר שמלוויל ישתמש במילה מקבילה ל'מזויין' (גם אם המילה 'פאק' קיימת בצורתה הידועה כבר מסוף ימי הביניים), שאלתי את עצמי אם לא מדובר בטעות - אצלו או אצל מחבר הסקירה. הערב בדקתי בעותק בספריה - וזה אכן מה שנכתב שם.
&nbsp
אבל במקור - שניתן למצוא באתר גוטנברג כאן - http://www.gutenberg.org/files/1900/1900-h/1900-h.htm (לחפש בדפדפן את המלים last three days), נכתב
- we will be eaten this blessed night, and there is the fire we shall be roasted by.'
&nbsp
מדוע תורגם blessed כ'מזויין' - למתרגם הפיתרונים. אולי קרא בטעות כ-blasted? (יש עוד דוגמאות בעייתיות במאמר).
&nbsp
כמו כן לא צויין שהספר תורגם בעבר בשם 'טאי-פי' ע"י י. רביקוב ב-1962. בנוסף, פעם היה מקובל לצרף לתרגומי קלאסיקות מאמר קצר או מסה על הספר בסיום, על ערכו הספרותי ועוד דברים מעניינים. מצער שזה לא נעשה, לצד העריכה שלא היתה (בעמוד השער הפנימי, שם הספר באנגלית מאויית Tapee במקום Typee).
&nbsp

 

[פרקשיקה]

blessed יכול לשמש כלשון נקיה ל damned אבל...

אני מסכימה ש'מזוין' מחטיא את המטרה מבחינת הבוטות.
'ארור' היה פותר את רוב הבעיה, אם כי הוא לא מעביר את ענין ההתחסדות שבשימוש במילה 'נקיה'. כל נושא היופמיזם הרבה פחות מודגש בעברית.

 

[Y. Welis]

או שאולי בכל זאת 'מבורך'... בין אם ישיר ובין אם הפוך.

העריכה אגב היא של חיים פסח.

 

[elishevah]

לשון סגי נהור

גם בתנ"ך זה ישנו: "ברוך" במקום "ארור" (למשל, אשת איוב ממליצה לו ל"ברך" אלוקים ולמות). וספציפית לעניין, סבתא שלי (האנגליה) אף פעם לא השתמשה בשפה בוטה. היו לה תחליפים למילים ש"אסור להדפיס", BLESSED היתה אחת מהם. למילה היתה קצת פחות חריפות מאשר BLASTED. היא גם השתמשה ב SUGAR ו SHOOT.

 

[פרקשיקה]

זה נחשב מאוד לא תרבותי, בפרט בדור הקודם.

יש גם המון מונחים כמו Gee, gosh, crikey, far out, for crying out loud שכמו ה sugar וה shoot שהזכרת נועדו לעקוף את האיסור הדתי/תרבותי הזה. למרות שזה קצת צבוע (אם באמת רוצים להתבטא בצורה מעודנת, למה להשתמש בתחליפי ניבול פה?) זה עדיף בעיניי על, למשל, דיילת אל על שאומרת shit כשנופל לה משהו, כפי ששמעתי בטיסה לא מזמן.

 

[Y. Welis]

גם blip למילה מצונזרת (היה פרק של 'תיקים באפילה' רק עם זה)

+ son of a gun במקום bitch.
&nbsp
&nbsp