אגב צרימה - משהו מוזר בתרגום החדש ל'טייפי' של מלוויל.
קטע מתוכו צוטט במאמר ביקורת על הספר באתר 'הארץ' -
http://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-1.2617479 (אפשר לקרוא את כולו דרך google cache).
 
ובו נכתב - 'בלילה המזוין הזה אנחנו נהיה למאכל וזאת האש שעליה יצלו אותנו" (עמ' 116).
 
מאחר ולא סביר שמלוויל ישתמש במילה מקבילה ל'מזויין' (גם אם המילה 'פאק' קיימת בצורתה הידועה כבר מסוף ימי הביניים), שאלתי את עצמי אם לא מדובר בטעות - אצלו או אצל מחבר הסקירה. הערב בדקתי בעותק בספריה - וזה אכן מה שנכתב שם.
 
אבל במקור - שניתן למצוא באתר גוטנברג כאן -
http://www.gutenberg.org/files/1900/1900-h/1900-h.htm (לחפש בדפדפן את המלים last three days), נכתב
- we will be eaten this blessed night, and there is the fire we shall be roasted by.'
 
מדוע תורגם blessed כ'מזויין' - למתרגם הפיתרונים. אולי קרא בטעות כ-blasted? (יש עוד דוגמאות בעייתיות במאמר).
 
כמו כן לא צויין שהספר תורגם בעבר בשם 'טאי-פי' ע"י י. רביקוב ב-1962. בנוסף, פעם היה מקובל לצרף לתרגומי קלאסיקות מאמר קצר או מסה על הספר בסיום, על ערכו הספרותי ועוד דברים מעניינים. מצער שזה לא נעשה, לצד העריכה שלא היתה (בעמוד השער הפנימי, שם הספר באנגלית מאויית Tapee במקום Typee).