בטוח כמו קניון מאובטח
שומן הוא אכן חיוני פחות משריר. הבעיה (ונדמה לי שהיה דיון לא פתור בעניין בחודשים האחרונים) היא שהגוף לא הופך ח. שומן לפחמימות וכן הופך ח. אמינו לפחמימות. החיוניות של הפחמימות היא לצריכת האנרגיה של המוח (צרכן של חד סוכרים בלבד). שני סוגים של סיבי שריר נמצאים בהרכבים שונים בשרירים בגוף. סיבים מהירים (אנאירובים, צרכני גליקוגן, מבצעים פעולות עתירות כוח, מתעייפים מהר) וסיבים איטיים (אירובים, צרכני ח.שומן, מבצעים פעולות חלשות יחסית ומתעייפים לאט). סיב מהיר כפול ברוחבו מסיב איטי. החלוקה היחסית בין סיבים מהירים לאיטיים שונה בכל שריר בגוף (בהתאם לתפקידו ותפקודו. שרירי הגב למשל יכילו יותר סיבים איטיים משרירי הזרוע). אימון מסויים גם משפיע על הרכב השרירים - באצני מרתון למשל, 82% מסיבי שריר הירך הקדמי הם איטיים (ו12% מהירים) לעומת 37% של סיבים איטיים (ו63% סיבים מהירים) באצני מרחקים קצרים. כמו שנראה, לא הצלחתי להגיע למסקנה בעניין המתאמץ המאומן לעומת המתאמץ המעושן. שיקול היעילות של המאומן נראה תקף כמו שיקול צריכת האנרגיה הגבוהה של המאומן שהעלת. איזה משני השיקולים גובר? נראה לי שהשאלה עדיין פתוחה.