בוודאי שתסעו
בדיוק דברתי אתמול עם חברה טובה שאמרה שלא שפוי בעיניה שכל המדינה עוברת כזה סיוט, והיא נמצאת בסטודיו ובונה מודלים (לקראת הגשה קרובה).
עניתי לה בתגובה שהיא מסתכלת על זה הפוך, ולמעשה זה הדבר הכי שפוי שהיא יכולה לעשות.
 
אני אסווג כבר עכשיו את דבריי בכך שברור שרקטות יכולות לגרום לנזק ברכוש ובחיי אדם (כפי שגם נוכחנו אתמול
), ואני חלילה לא מתכוונת להשמע חסרת רגישות כלפי אילו שנפגעו. אבל בגדול רקטות לא גורמות נזק ממשי כמו שהן גורמות לתחושת טרור, להפחדה ולכאוס.
הסיכויים שיפלו עליך טיל, בפרט אם את נשמעת להוראות פיקוד העורף, הם קלושים מאוד. לעומת זאת, ההפחדה שמתקפת טילים יוצרת היא לא פרופורציונלית לנזק שלה, וזה הנשק האמיתי שחמאס מפעיל מולינו כרגע. חמאס מנסה להפוך את המדינה שלנו למדינת טרור, וזאת למרות שאין לו ממש את המשאבים לכך. וכשחושבים על זה מהבחינה הזאת, אז הדבר הכי שפוי שניתן לעשות הוא להכיר בכך ולא לשחק לידיים שלהם ולא לתת לטרור לנצח.
 
אם נחזור לשאלה המקורית.. אם בכך שאת נוסעת את לא מפרה את הוראות פיקוד העורף, לא משאירה אחרייך אנשים שתלויים בך בתקופה הזאת (והם לא, כפי שהבנתי), אז הפחד שלך לעזוב אותם הוא יותר מתוך אקט של הזדהות, והוא גם ברור - אבל גם לא רציונלי.
אתם לא תרוויחו כלום מכך שתארו. אבל לעומת זאת אם תסעו, תהנו, תתאווררו ותחזרו, כולם עדיין יהיו פה, ואם כבר אז רק תעזרו בכך שתשפרו בלהעלות במשהו את המורל, ולא תתנו לטרור לנצח לכם את החיים.
 
טיסה נעימה.