צריכה עצה

MIRA7

New member
צריכה עצה

היום יש לי אבחון עם הבן, ילד סרבן מאד שנתון למצבי רוח. שאלתי היא מה אני מספרת לילד לאן הולכים?
אם יידע שזה לאיבחון עלול להתנגד ולא לשתף פעולה.
אשמח לתשובה

מירה
 
לשים את הכל על השולחן

אם הוא ידע שזה לטובתו - הוא ישתף פעולה, לא להסתיר כלום !!
 
גיוס המאובחן לאבחון

אני בעד לשים את הדברים על השולחן, כפי שהציע רונן.

אני לרוב נוהג לארוך פגישה עם ההורים בנפרד, ורק אח"כ עם הילד - כדאי לנסות לחשוב ביחד עם המאבחן על האופן בו תציגו לילד את האבחון וכן כיצד המאבחן יכול להגיע לילד מבלי לעורר התנגדות.
נסו לבדוק האם אפשר לפצל את פגישת הפתיחה של האבחון.
גיל
 

MIRA7

New member
כבר איחרנו

את הרכבת , היינו אתמול והתנהג בצורה מחפירה.גם אם הייתי משתפת אותו שזה עבורו בכדי לעזור לו זה לא מתקבל אצלו, מתנגד.
 


 

chipadripa

New member
כשהבנתי שגם אצלינו אין שיתוף פעולה מצד הבן

שלי, החלטתי פשוט להבטיח שאם יהיה שיתוף פעולה מבחינתו אז נקנה משהו אח"כ. לא הייתה ברירה. אבל אצלינו הוא רק בן 4..
 

MIRA7

New member
היי

כבר עשיתי זאת כל הזמן אנחנו מבטיחים מתנות, אך זה לא משכנע אותו.
הבעיה שלי יותר מורכבת שגם בעלי מסרב לטיפול תרופתי, והמצב רק מידרדר.
 
עם הילד חשוב לדבר בקול אחד

ברגע שיש בינכם חוסר הסכמה על ההגדרות, ברגע שישנם וויכוחים על דרך הטיפול, ברגע שמתערער הבטחון של הילד בעזרה אותה יקבל - הילד מתבלבל, הוא הופך להיות חרד, לפעמים אלים, הוא יכול להאשים את עצמו במצב ובזה לוקח על עצמו את המרכיב של חוסר התפקוד המשפחתי..., חשוב שקודם כל תגיעו להחלטות מאוד מעשיות מה עושים "מחר בבוקר" ואז תתחילו לדבר אליו ב"קול אחד", שיתוף הפעולה שלכם ובינכם יבנה לו את הבטחון העצמי ויאפשר לו (ולכם...), למצוא פתרונות טובים.
אם בעלך מסרב לתת לילד טיפול תרופתי שיקח אחריות וידאג שהילד יקבל טיפול אחר שעוזר, כי להגיד מה לא לעשות זה קל...אבל למצוא מה כן לעשות - זה יותר מורכב.
 

MIRA7

New member
אני חייבת לספר

לך שכל מה שרשמת כרגע זה בדיוק מה שהפסכיאטרית אמרה לי. התחלנו איבחון אצלה והגעתי עם הילד ומכתב מהאב שמאשר איבחון. סיפרתי לה שישנה התנגדות מהאב ומהילד ביקשה שלמפגש הבא נגיע ביחד אחרת אין טעם לאיבחון. הסברתי לבעלי את כל הנאמר, אמר שיבוא אך הוא כמובן עד המועד יכול לשנות את דעתו כמו שאני מכירה אותו. האמת גם אם יגיע אני לא בטוחה שזה יתן משהו כיוון שמתנגד בכל תוקף לטיפול תרופתי ועוד כרגע אמרה לי שצריך להרגיע את הילד תקופה קצרה ולא מדברת על הריטלין.
אני עצמי מפחדת נורא מרספירדל ולכך יש לי התנגדות, אך מצד שני אני רואה אייך הילד מתנהג בבית במיוחד אליי אפילו מרים עליי ידיים, קללות, יריקות וגם בבי"ס גרוע. אז אני מנסה להרגיע את עצמי לא לפחד ואולי כן להסכים לכך, למרות שאני חושבת אייך זו תרופה ליום - יום שאסור להפסיקה ואת הריטלין לא מוכן לקחת אייך תרופה כזו יקח שיש לה גם תופעות לוואי שהמחשבה עליהן מפחידה אותי מאד. אני כבר לא יודעת מה לעשות.
 
למעלה