עם הילד חשוב לדבר בקול אחד
ברגע שיש בינכם חוסר הסכמה על ההגדרות, ברגע שישנם וויכוחים על דרך הטיפול, ברגע שמתערער הבטחון של הילד בעזרה אותה יקבל - הילד מתבלבל, הוא הופך להיות חרד, לפעמים אלים, הוא יכול להאשים את עצמו במצב ובזה לוקח על עצמו את המרכיב של חוסר התפקוד המשפחתי..., חשוב שקודם כל תגיעו להחלטות מאוד מעשיות מה עושים "מחר בבוקר" ואז תתחילו לדבר אליו ב"קול אחד", שיתוף הפעולה שלכם ובינכם יבנה לו את הבטחון העצמי ויאפשר לו (ולכם...), למצוא פתרונות טובים.
אם בעלך מסרב לתת לילד טיפול תרופתי שיקח אחריות וידאג שהילד יקבל טיפול אחר שעוזר, כי להגיד מה לא לעשות זה קל...אבל למצוא מה כן לעשות - זה יותר מורכב.