ורד
קראתי את כל התכתובת שלך. שימי לב למשהו, כבר 3 ימים את מבזבזת את כל תשומת הלב שלך במה יהיה מחר בעבודה.. כלומר 4 ימים לפני שקורית מציאות כלשהי, שבסופו של דבר אין לך מושג מה יהיה, ואת חושבת עליה, דואגת לה, חיה אותה והיא עדיין לא קרתה. המציאות היא עכשיו. עכשיו יום שבת, יום מקסים, חמים בחוץ שמש מהממת, ואת כולך משקשקת ממציאות שלא קיימת. חזל אמרו - אתה נמצא איפה שהמחשבות שלך, ודא שהמחשבות שלך הן איפה שאת רוצה להיות. את מוודאה כבר כמה ימים שהמחשבות שלך יהיו איפה שאת לא רוצה להיות. כשאני והאקס הפרדנו, לא ראיתי אותו חודש וחצי. אחרי חודש וחצי הוא התקשר אליי שיש כבר דברים שלו אצלי בדירה והוא צריך לקחת אז קבענו שיבוא. אני כולי נכנסתי לחששות - כבר התגברתי עליו, כבר הייתי שוב בשמחה, פחדתי שלראות אותו, יחזיר אותי לבאסה. התקשרתי לחבר ושיתפתי אותו, והוא אמר לי שהוא יוצא לאיזה פאב, אז שאני אבוא לשם אחרי. שאני אגיד לבחור בשלב מסויים שאני צריכה ללכת כי קבעתי לצאת. כבר הרגשתי יותר טוב. כשהיה צלצול בדלת, קפץ לי הלב - לא כי הוא שם, מהחשש איך אני אגיב לפתוח את הדלת. הלכתי ופתחתי אותה, והנה הוא עומד מולי, וכל מה שעבר לי בראש זה: "מזה חששתי?!" אפילו לא הייתי צריכה את התמיכה של החבר, אבל יצאתי בכל זאת לחגוג. עכשיו, בואי נחשוב שניה. מה הכי גרוע שיכול לקרות? תראי אותו, הלב שלך יקפוץ, תרגישי לא נעים, אולי אפילו תישברי ותלכי לשירותים לבכות. יכול להיות שזה יקרה. וגם אם זה יקרה, נו אז לא תעברי את זה? ובואי נגיד שיכולה להיות אפשרות אחרת - אולי הוא בעצמו ירגיש לא נעים, אולי את תראי אותו ותרגישי בסדר גמור? אולי יהיה לך כל כך הרבה תעסוקה בעבודה כי לא היית 3 שבועות ולא תרגישי את הזמן עובר? יתכן? אולי יקרה משהו כל כך מצחיק בעבודה, וכל היום תיקרעי מצחוק עם חברים לעבודה? יתכן? לאן שהולכת תשומת הלב שלנו - לשם הולכת האנרגיה ושם נוצרות התוצאות. אז ודאי שהמחשבות שלך הן איפה שאת רוצה להיות - איך עושים את זה? שמים לשם את תשומת הלב. כשעולה מחשבה שגורמת לך לשקשק, תשאלי את עצמך, לאן אני רוצה למקד את תשומת הלב שלי -מה יכול לעלות אצלי עכשיו חיוך אמיתי? ותחפשי את המחשבה הזו. כי גם היא שם. הכל מחשבות. שום דבר מהן הן לא האמת או המציאות. המציאות היחידה היא שעכשיו את קוראת את מה שאני כותבת. אז עכשיו, הכל בסדר. מבינה?
