אני מקווה שלא מאוחר מדי. עוד סיפור על תרנגול
בחווה אחת התגורר תרנגול. כל בקר היה עולה על גדר החווה זוקף את צוארו, מנער בגאווה את כרבולתו ,מרים אל על את מקורו וקורא בקול. הוא היה גאה מאוד כאשר ראה את כולם יוצאים לעבודה מייד עם קריאתו. הוא חש שהוא הדמות החשובה ביותר בחווה והצטער שאין זו חווה גדולה יותר, הוא היה בטוח שהוא נולד לגדולות ולא סתם בחוונת טיפשונת זו. הוא החל להתנהג בגאותנות כלפי כל החיות, דרש מהם להתיחס אליו כאל מלך החיות לפחות. כנראה שעבר שם איזה שדון וראה את התנהגות התרנגול והחליט להעניש אותו על גאותנותו והתנהגותו. ובאמת עם זריחת השמש, כאשר התרנגול, כהרגלו קפץ על הגדר , זקף צוארו ,ניער כרבולתו, ופתח את מקורו לקרא בקול, יצא מתוך גרונו נהמה של אריה. רעש ,חיל ורעדה בלול, אנשים מייד יצאו מתוך בית החווה עם רובים בידיהם ושמע התרנגול שהאנשים אומרים "כנראה מלך החיות מבקר פה בסביבה ,צריך להזהר". מממ...זה מצא חן בעיני התרנגול, הנה אנשים שמבינים דבר, הוא מלך החיות. וכך נמשך הדבר אולי 2 בקרים? 3 בקרים? עד שבקר אחד ,אחד השומרים תפס את התרנגול בצוארו, כולם כעסו על התרנגול הגאותן, והוא? נעלב וכעס גם הוא, איך מתיחסים אליו, אל מלך החיות. "מלך החיות אתה?! אם כן מקומך לא איתנו , לך לך ליער!" וכך גרש בעל החוה את התרנגול. התרנגול לא התבלבל, ובכרבולת זקופה ומתנופפת, צעד בצעד בטוח וגאה אל עבר היער, אך ככל שהתקרב אל היער, הריח את הריחות הזרים, שמע קולות מוזרים, מפחידים, ראה את צפיפות העצים והחשכה ששררה בפנים. צעדיו נעשו פחות ופחות בטוחים, עד שנעצר, ממש בשולי היער. פתאום שמע מעובי היער מספר נהמות שסימרו כל נוצה בגופו. מייד רץ ,בכל המהירות אל החווה, קפץ על הגדר וקרא בקריאת התרנגול הרגילה שלו על בוא היום. מאז,לא היתה חיה ענווה, כמוהו בכל החוה. הוא היה מאושר להיות...תרנגול