צריכה עזרה

שושה58

New member
צריכה עזרה

ערב טוב/בוקר טוב אני צריכה סיוע. אני מארגנת מסיבת סוף שנה לילדי כיתה ב'. המסיבה היא מסיבת זריחה. כלומר נפגשים בארבע וחצי בבוקר וצופים יחדיו בזריחה. אנו רוצים לספר לילדים סיפור בזמן שאנו יושבים בחושך וממתנים לזריחה. אין לי מושג ולו קלוש על סיפור ולכן אשמח לכל רעיון והצעה. תודה מראש שלי
 

Joe the wolf

New member
שלי

רעיון מעולה.. אני הייתי מספר להם כמובן את הסיפור למה לתרנגול יש כרבולת אדומה...(לא לטעות ולהגיד תרנגולת!!!) אל תגידי לי שאת לא מכירה את זה, אחד הסיפורים החביבים ביותר עם מוסר הסכל חכם. אם לא מכירה..אנא פני שוב ואשמח לספר לך..
 

שושה58

New member
ברור שאני לא מכירה

לא שייחת בצער רב לאותם אנשים מדהימים שיש להם מאגר עצום של סיפורים. אשמח לקישור לסיפור (מבטיחה במידה ואשתמש להגות נכון( תודה שלי
 

Joe the wolf

New member
מהזיכרון..

אם אינני טועה במקור זה בחרוזים התרנגול היה דמות מאוד מאוד חשובה בעולם והכל עשו לו תמיד המון כבוד. אתם שואלים למה? הוא היה 'חתום' על השמש. כל בוקר לפני עליית החמה הוא הרי קורא בקול גדול ורק לאחר מכן השמש מיד זורחת, עולה ומאירה את העולם. הכל ידעו שבלעדי התרנגול ירום הודו השמש לא תזרח לעולם. יום אחד התרנגול נעלב ממשהו, או שסתם רצה להזכיר לכל כמה הוא חשוב. הוא מסר הודעה דרמטית שמחר בבוקר הוא עושה שביתה ולא יקרא את קריאת הגבר הידועה קו-קו-ריקו!!! עד להודעה חדשה. פחד ומורא גדול נפל על העולם. הרי היה ברור לכל שאם התרנגול חס וחלילה חס ושלום, טפו טפו טפו, לא יקרא את קריאתו, את הקוקוריקו החשוב שלו, השמש לא תזרח אפילו לא בקצת. ובלי השמש אין חיים. מיד עלו לרגל משלחות משלחות בתחינה וסליחה שיועיל בטובו הגדול כן לקרא בבוקר כי בלי השמש הם ימותו. הפרחים התחננו שבלי השמש הם ימותו מיד, והציפורים עלו לרגל לתרנגול שהם לא יוכלו לנדוד בלי השמש, והחרדונים התחננו לפניו כי בלי השמש הם יקפאו מקור והפילים והגירפות והאריות לא ימצאו את האוכל שלהם, והשפנים ימותו מפחד לחיות כל הזמן בחושך, והצמחים התחננו לתרנגול שבלי השמש לא תהיה תופעת הפוטוסינטזה והם ימותו מרעב וכמובן בני האדם התחננו מהסיבות המובנות. אבל התרנגול עמד בעיקשותו וסירובו ואמר לא!!!! מחר בבוקר אין קריאה!!! אין קוקוריקו!!! עד הודעה חדשה. החרדה היתה עצומה, והיו משוכנעים שהעולם יעמוד מלכת. ייהרס, ייגמר. וכך גם חייהם. הם לא ישנו כל הלילה מדאגה רק קוננו ובכו. רק התרנגול היה מבסוט שאוטוטו כולם ידעו טוב טוב מי הכי חשוב בעולם. והנה השעה היעודה הגיעה, הפחד הגיע לשיאו, ומכיוון הלול של התרנגול לא נשמע כל ציוץ או רחש. כלום. נאדה. ו...למרות זאת... פתאום...נס!!!! השמש זרחה על העולם ממש כמו כל בוקר אחר. החיות והצמחים בני האדם והעצים צהלו ושמחו ורק התרנגול כל כך נעלב, ובוייש שהשמש מעיזה לזרוח בלי שנתן לה סימן באמצעות הקוקוריקו שלו, עד שהסמיק כמו עגבנייה מרוב מבוכה ומאז ועד היום יש לו כרבולת אדומה זכר לבושה הגדולה שתקפה אותו - ובצדק - באותו בוקר של שיפורנו. אז מאז העולם חי בשמחה ושלווה והתרנגול..ירצה יקרא, לא ירצה לא יקרא, השמש תזרח בכל מצב, והוא במקרה הטוב יהיה שניצל טעים. (ומוסר ההשכל ברור, לא?)
 

הומינר

New member
סיפור התרנגול

מוכר וידוע, אולם את המשפט האחרון הייתי מוותר עליו, וכי למה, או, לפני זמן רב שאלתי את נכדתי בת הארבע בשעתו, מה ההבדל בין עוף ותרנגולת, והיא ללא היסוס ענתה - עוף אוכלים, ותרנגולת הולכת.
 

שושה58

New member
תודה תודה תודה. ובקשה נוספת

אני רוצה המלצה לסיפור נוסף, סיפור מותח/מפחיד..... שוב, תודה מראש שלי
 

Joe the wolf

New member
תספרי להם על מה שמתחולל עכשיו בעזה..

סתםם סתםםם פייר לי אין מפחידים תנסי אולי בפורום צ'יזבטים. (שוב סתםם, אין כזה פורום) בהצלחה
 

שושה58

New member
חבל שאין פורם צ'יזבטים.

תודה רבה על ההעינות שלך לעזור לילה טוב שלי
 
אני מקווה שלא מאוחר מדי. עוד סיפור על תרנגול

בחווה אחת התגורר תרנגול. כל בקר היה עולה על גדר החווה זוקף את צוארו, מנער בגאווה את כרבולתו ,מרים אל על את מקורו וקורא בקול. הוא היה גאה מאוד כאשר ראה את כולם יוצאים לעבודה מייד עם קריאתו. הוא חש שהוא הדמות החשובה ביותר בחווה והצטער שאין זו חווה גדולה יותר, הוא היה בטוח שהוא נולד לגדולות ולא סתם בחוונת טיפשונת זו. הוא החל להתנהג בגאותנות כלפי כל החיות, דרש מהם להתיחס אליו כאל מלך החיות לפחות. כנראה שעבר שם איזה שדון וראה את התנהגות התרנגול והחליט להעניש אותו על גאותנותו והתנהגותו. ובאמת עם זריחת השמש, כאשר התרנגול, כהרגלו קפץ על הגדר , זקף צוארו ,ניער כרבולתו, ופתח את מקורו לקרא בקול, יצא מתוך גרונו נהמה של אריה. רעש ,חיל ורעדה בלול, אנשים מייד יצאו מתוך בית החווה עם רובים בידיהם ושמע התרנגול שהאנשים אומרים "כנראה מלך החיות מבקר פה בסביבה ,צריך להזהר". מממ...זה מצא חן בעיני התרנגול, הנה אנשים שמבינים דבר, הוא מלך החיות. וכך נמשך הדבר אולי 2 בקרים? 3 בקרים? עד שבקר אחד ,אחד השומרים תפס את התרנגול בצוארו, כולם כעסו על התרנגול הגאותן, והוא? נעלב וכעס גם הוא, איך מתיחסים אליו, אל מלך החיות. "מלך החיות אתה?! אם כן מקומך לא איתנו , לך לך ליער!" וכך גרש בעל החוה את התרנגול. התרנגול לא התבלבל, ובכרבולת זקופה ומתנופפת, צעד בצעד בטוח וגאה אל עבר היער, אך ככל שהתקרב אל היער, הריח את הריחות הזרים, שמע קולות מוזרים, מפחידים, ראה את צפיפות העצים והחשכה ששררה בפנים. צעדיו נעשו פחות ופחות בטוחים, עד שנעצר, ממש בשולי היער. פתאום שמע מעובי היער מספר נהמות שסימרו כל נוצה בגופו. מייד רץ ,בכל המהירות אל החווה, קפץ על הגדר וקרא בקריאת התרנגול הרגילה שלו על בוא היום. מאז,לא היתה חיה ענווה, כמוהו בכל החוה. הוא היה מאושר להיות...תרנגול
 
תודה לך על סיפור התרנגול החמוד

אני מאד אוהבת סיפורי חיות כאלה, על ענוה, גאותנות וצניעות....
 
למעלה