צריכה עזרה...

[falchon]

צריכה עזרה...

שלום כולם, אני נשואה כבר כמה שנים באושר. אוהבת את בעלי מאד מאד וטוב לנו ביחד. רק מבחינה מינית כל הזמן יש בעיות. הוא נעלב כשאני לא רוצה לקיים יחסי מין. אני מרגישה עם עצמי רע כשאנחנו מקיימים (בעיקר אני שונאת את זה שאני עושה את זה רק בשבילו..) אני כן נהנת בזמן היחסים עצמם, אבל לא רוצה את זה כמעט אף פעם. אין לי דחף ומשיכה ליחסים מיניים. אני כן אוהבת אותו, את הקשר שלנו ומגע לא מיני (כמו חיבוקים ונשיקות...) . מאד קשה לי עם עצמי, בעיקר כי אני חושבת שמגיע לבעלי לקבל ממני את מה שהוא צריך כמו שהוא דואג לתת לי את מה שאני צריכה.. אבל כ"כ לא טוב לי להיענות לו... רציתי לשאול אותכם האם זה אומר שאני א-מינית או שזה נורמלי? ומה זה בעצם א מיניות..? יש לזה טיפול? האם יש (שאתם מכירים או שנמצאים פה בפורום) אנשים דתיים שהם א-מיניים? הדתיים לא נותנים למיניות להיות חיצונית ובולטת ולכן קשה יותר לדעת אם מה שאני חווה הוא נורמלי ורגיל או שהוא בעייתי... וגם- יכול להיות שזה קשור למה שחינכו אותי (שמין זה אסור, שמין זה מגעיל וכו'..) בקיצור אשמח להתייעץ עם מי שמבין את העולם שלי.. תודה רבה

 

[k500]

ברוכה הבאה

זה שאת כאן, זה כבר צעד אחד טוב. האמת, על חלק מהדברים כבר ענית בעצמך, אבל אנסה לחדד מעט: א-מיניות היא בדיוק מה שאת כתבת על עצמך- חוסר משיכה מינית כלפי אחרים. אם אין לך משיכה ורצון למין, ייתכן ואת א-מינית. אין לך מה להבהל, אף אחד לא הולך לתייג אותך ולהלביש עלייך כותרות, את זה את תחליטי לבד. זה בסדר לא לרצות מין אבל כן להיות בקשר ולאהוב מישהו. רוב האנשים תופסים את המיניות כחלק בלתי נפרד מאהבה באופן אוטומטי כמעט, אולם אפשר לאהוב בלי לרצות מין. את יכולה להיות א-מינית וגם להמשיך לאהוב את בעלך. הבעיה מתחילה כשרק אחד מבני הזוג הוא א-מיני והשני הוא מיני, כמו מה שתארת אצלך. אם את רוצה להרחיב את ידיעותייך בנושא, את יכולה להעזר בשאלות הנפוצות כאן למעלה, לקרוא קצת יותר על א-מיניות ולראות מה זה אומר בעצם. אולי דברים יסתדרו לך יותר. לעניין הדת, יש דתיים וגם דתל"שים, חלק מהם גם בפורום, אולי הם יעזרו לך יותר ממני. גם לגבי החינוך שקיבלת בעבר, ייתכן ויש קשר מסוים, אך אם אין לך דחף או משיכה למין, אולי הקשר רופף יותר ואת זה תוכלי להחליט לבד דרך קריאה של חומר וגם משהייה כאן בפורום. את מוזמנת להשאר, לשאול ולתרום לפורום, אנחנו נשמח

 

[falchon]

תודה רבה,

קראתי אבל זה לא מספיק לי ואני רוצה יותר מידע (ואין לי כוח לקרוא באנגלית) יש עוד? אני חושבת לדבר הערב עם בעלי ואני רוצה לבוא מוכנה. הוא ממש מאשים את עצמו ואני מרגישה נורא עם זה. השאלה מה ההמשך? מה אני יכולה לעשות כדי לגרום לזה להצליח בכל זאת? זה כ"כ מוזר עכשיו אחרי שאני יודעת להמשיך ולקיים יחסים בשבילו?ו תודה על התגובה ועל הקבלה. כולם הרגישו כזה חוסר אונים כשהם גילו?

 

[המבורגר76]

את יכולה להציע לו לכנס לפורום

ושישאל שאלות. בסופו של דבר, זה תלוי אם את שלמה עם המצב שלך. אישית, אני לא מרגישה שום חוסר אונים עצם זה שאני לא מרגישה משיכה מינית כלפי אחרים, תמיד הייתי שלמה עם עצמי, גם אם לא הייתי מודעת למושג "א-מיניות". פשוט הרגשתי ש"אני לא רוצה". בכל אופן, לא ברור לי מאיפה הביאו את הרעיון שכל אחד צריך לרצות או לאהוב סקס. גם לא ברור לי מי קבע שזוגיות חייבת לכלול מין. הכל זה המצאות של הסביבה המאוד מינית שלנו. אני לא הייתי ממליצה לך להמשיך לעשות משהו שאת לא מרגישה רצון לעשות. במיוחד יחסי מין. יש לזה השלכות נפשיות שלא מיטיבות עם זה שמקריב את עצמו. אבל שוב, זו כבר החלטה שלך.

 

[falchon]

תגובה ושאלה

המצב קצת שונה כשאתה באמת נשוי באושר... ואני בחיים לא אוותר על הנישואים שלנו! אז בגלל זה מתלווה לי תחושת חוסר אונים. ואני לא מבינה מה הבדל בין "חוסר חשק" ששומעים עליו הרבה וכותבים עליו הרבה לבין א-מיניות שמאד קשה לקיים יחסים זוגיים איתו ומאד קשה למצוא עליו מידע? (לפחות מהקריאה שלי ברשת...) תודה על התגובה . עוד שאלה- יכול להיות שמה שאני מרגישה קשור לשחלות פוליציסטיות שהיא בעיה רפואית שמשפיעה גם על הורמונים?

 

[Berethor]

כן זה יכול להיות קשור

כי השחלות קשורות בין היתר ליצור הטסטוסטרון אצל אישה. חוץ מזה בתור מישהי שבזוגיות עם אדם מיני בהחלט אי אפשר להשוות את מצבך למצבה של מישהי רווקה. בסופו של דבר הבעיה נוצרת לא כאשר לבד אלא כאשר נמצאים בזוגיות(מינית), כמובן שיש גם אופציה של זוגיות א-מינית, אבל זה לא כל כך קל למצוא וזה גם אומר שצריך לצאת מהנוכחית. בכל אופן אני בהחלט מבין את הקושי והדילמה שעומדים לפניך, זה נושא לא קל. זה שחוץ מזה הזוגיות שלהם היא מאושרת בטח הופך את זה ליותר קשה, אם כי צריך גם לקחת בחשבון שחוסר התאמה מינית זה לא דבר של מה בכך, ועל כן גם אם בהיתר הכל טוב, זאת סיבה מפני אצמה שאתם עדיין אוליי לא מתאימים.

 

[k500]

רגע, לאט

השאלות הנפוצות הן בעברית, תעייני בהן. המאמרים הם באנגלית, אבל אלו מאמרים המפרטים על א-מיניות בהרחבה ובאמת, אין צורך להתחיל מהם אם לא רוצים. את גם מוזמנת לשאול ספציפית אם משהו עדיין לא ברור, נשמח לענות. מה שאני מציע בתור התחלה זה לא לבוא דווקא היום בערב לבעלך כי בשביל זה צריך להיות ממוקד ורציני, לכן את צריכה לדעת מהי א-מיניות ולכן עדיף שתקראי כמה דברים קודם. אחרי שתביני מה זו א-מיניות ותחליטי אם את מוצאת את עצמך בקטגוריה הזו, תוכלי לנהל שיחות בניחותא עם מי שתרצי. ברגע שתהיי מודעת למה שקורה איתך ותדעי להגדיר לעצמך קודם האם את באמת א-מינית, תוכלי להסביר לבעלך את הדברים כמו שצריך מאחר והוא יראה שאת שלמה עם עצמך ולא מתנסה במשהו חולף "שיעבור לך" אחרי כמה זמן. אל תשכחי שאת צריכה להסביר לו משהו שאת בעצמך עדיין לא יודעת אותו ולכן קחי את הזמן לקריאה והבנה ואל תילחצי מזה. כידוע, סוף מעשה במחשבה תחילה.

 

[falchon]

עוד שאלה

ועוד שאלה, איך אני יודעת אם זה באמת א-מיניות או סתם רמה נמוכה של תשוקה.. (הגיוני שאני לא מצליחה לתרגם תשוקה ומשיכה לרגשות/חוויות שלי? )

 

[k500]

בגלל זה צריך לקרוא יותר, אין תשובה מתמטית

אנחנו לא יכולים "לאבחן" אותך ולהגיד אם זה א' או ב', את זה רק את יכולה לדעת לבד ברגע שתביני מהי א-מיניות. זה יהיה לא אחראי להגיד לך בשלט רחוק מה כל דבר. אנחנו מדברים פה על החיים שלנו והאישיות המרכיבה אותנו והדבר מצריך הבנה עמוקה של הדברים, אחרת אין לזה משמעות. ואגב, כשגילינו את המושג א-מיניות, אני חושב שהרוב דווקא הרגיש הקלה ולאו דווקא חוסר אונים משום שלדעת שאת/ה לא לבד בעולם ושיש להרגשה שלך שֵם ושאפשר לקבל א-מיניות ולא חייבים להיות כמו כולם, זה דבר משחרר יותר. אל תשכחי שלגלות ולהבין מהי א-מיניות זה שלב אחד ולא הסוף. אי אפשר לפתור הכל בדקה, אחרי השלב הראשון יבואו אחרים, אבל הכל תלוי בנכונות שלך לקבל דברים.

 

[p019]

אני חושבת שכדי שתחקי שורוד עם נצנצים תענה לך

היא היתה מצב שלך ויכול להיות שתוכל לתת לך יותר מנקודת המבט שלה - לפני שאת אולכת לדבר עם בעלך. הזהרה קטנה שנובעת מהתמודדויות שעברו אנשים אחרים: אני לא מקירה אותך ואת בעלך - אבל 90% מהאנשים שסיפרו לבני זוג או חברים טובים - התשובה שהם קיבלו היתה לרוב - אין דבר כזה א-מיניות וניסיון לשכנע שהם לא א-מיניים. אני מקווה שבעלך לא יגיב כך - אבל כיוון שזו אפשרות את צריכה להגיע מגובשת עם עצמך כדי לא להרגיש מותקפת.

 

[Berethor]

א-מיניות לא חייבת להיות מוחלטת

אבל אם זה קרוב למוחלטת, ההבדל כמעט ולא מורגש, במיוחד מהצד המיני(בן זוג מיני או חברתית). ככה שהשאלה היא אם יש תשוקה ומשיכה נמוכים, עד כמה הם נמוכים.

 

[ורוד עם נצנצים]

ברוכה הבאה!

קראתי את כל השרשור ולאור הדברים שעלו גם בהמשך אני אתחיל בלהציג את עצמי: אני באמצע שנות ה-30 לחיי, גרושה (+2) ודתלשי"ת. כשהייתי נשואה הייתי דתיה. אז אני מניחה שהעולם שלי לא שונה משלך בהרבה..

קודם כל מה שאת מתארת אכן נשמע כמו א-מיניות, למרות שזה נושא מאוד מורכב וצריך להיות מאוד זהירים בו ובסופו של דבר רק את יכולה לומר מה את. במיוחד שכל מה שאנחנו יודעים עליך זה הודעה בפורום...

אז מה ההבדל בין חשק נמוך לא-מיניות? א-מיניות מדברת על משיכה, על מה מעורר אותך מינית ועם מי את רוצה לקיים יחסים. אם את בעלת נטייה הטרו-מינית (הטרוסקסואל) ואת אישה, זה אומר שאת נמשכת לגברים=רוצה לקיים יחסי מין עם גברים=גברים מעוררים אותך מינית. אם את בעלת נטייה הומו-מינית (הומוסקסואלית) ואת אישה, זה אומר שאת נמשכת לנשים=רוצה לקיים יחסי מין עם נשים=נשים מעוררות אותך מינית. אם את א-מינית (אסקסואלית), זה אומר שאף אחד מהמינים לא מושך אותך. את לא מרגישה צורך לקיים יחסי מין עם אף אחד מהם ואף אחד מהם לא מעורר אותך מינית. חשק לעומת זאת, עדיין יכול להיות לך. לכן יכול להיות מצב של א-מיני שמאונן. בדיוק כמו שכמינית יכול להיות לך חשק מיני, אבל כל עוד לא יהיה גבר לידך לא תלכי לממש אותו עם אישה, כי היא לא מושכת אותך.. אם אין לך חשק בכלל, זה לא משנה מה הנטייה שלך, כי במצב כזה, גם לא תרגישי צורך לקיים יחסי מין עם אף אחד. אבל זה יגיע ממקום אחר מהא-מיניות... חוסר חשק לרוב מגיע בתקופות. נניח אחרי לידה או בעקבות דיכאון או תרופות מאבדים את החשק. לפעמים הוא חוזר אח"כ ולפעמים לא. לרוב בני האדם יש תקופות של ירידה בחשק. א-מיניות היא משהו יותר מובנה אישיות. לא משהו שתלוי בגורמים חיצוניים. כדי להבדיל את צריכה לשאול את עצמך: האם אי פעם חשתי משיכה מינית? האם אי פעם חשתי צורך/רצון לקיים יחסי מין? ויחסי מין זה לא חיבוקים וקרבה גם עם היא אינטימית. עכשיו, חשוב להבין שמיניות היא משהו רציף, אנלוגי. הוא לא בדיד. לכן, מיניות היא לא: יש או אין. אין בכלל זה קצה אחד שלה. יש יותר מידי (מכורים למין) זה קצה אחר שלה. ועל הציר שבניהם יכולים להיות ים של רמות. רמות של משיכה ורמות של חשק. אז כפי הנראה את חשה משיכה כלשהי לגברים שאולי יש בה אפילו פן מיני, אבל לא מספיק כדי לרצות לקיים יחסי מין. (אני אגב כזו. ויכול להיות שאת נשמעת לי ככה מתוך זה, אבל זה מה שאני מבינה ממה שאת כותבת. בכל מקרה, הרעיון כאן הוא להסביר. תקחי מזה אח"כ מה שמתאים לך.) את אותם א/נשים שמרגישים משיכה מינית, אבל לא מספיק כדי לרצות לקיים יחסי מין, אנחנו מכנים א-פורים. (ובאנגלית: Gray-A) זה תחום האפור שבין א-מיניות למיניות. ובאופן כללי מכניסים לכאן כל מה שלא ממש א-מיניות ולא ממש מיניות. כמו שאני רואה את זה, גם מי שחש א-פור יכול בקלות להגדיר עצמו כא-מיני כדי לא לסבך דברים כלפי חוץ, ורק אחרי שיש הבנה בסיסית של הרעיון אפשר לדייק אותו יותר.

לגבי הדת וההשפעה שלה על מיניות: כמו שאמרת, בחברה הדתית לא מחצינים מיניות. יש לזה בעיני הרבה מאוד יתרונות, אבל אחד החסרונות של זה, הוא באמת העובדה שאת לא יכולה לדעת מה נורמלי או לא והאם את חריגה, כי את לא יודעת מה קורה לכולם. זה גם מה שקרה לי. לא ידעתי שאני א-מינית, כי לא הייתי צריכה להתעמת עם השוני הזה עד החתונה. מקריאה קלה של הודעות של בני עשרה חילונים, ניתן לראות שהם חווים את השונות כבר בתיכון. אבל זה כרגע היסטוריה עבורך. כי ברגע שנחשפת למושג, זה כבר לא משנה. עכשיו את צריכה לחשוב רק אם את מזדהה איתו או לא.

האם העדר הרצון שלך לקיים יחסי מין והתחושה הלא נעימה קשורה לחינוך הדתי? יכול להיות. לפעמים חסמים פסיכולוגים (מין זה רע/מגעיל) יכולים ליצור רתיעה ממיניות וחוסר רצון לקיים אותה. האם את מרגישה גועל בזמן קיום יחסי מין? האם את מרגישה שאת עושה מעשה דוחה/רע/לא ראוי? אם את חשה משהו מכל אלה, זה אולי כיוון שכדאי לחקור. אם את מרגישה חופשיה בזמן קיום יחסים, אבל פשוט לא מוצאת בהם עניין - אז כנראה שזו לא הבעיה.

האם יש שלזה טיפול? כעקרון אין לזה טיפול. כמו שאין טיפול להומוסקסואליות. אני אישית כן מאמינה שכל דבר יכול להשתנות השאלה היא כמה רצון פנימי יש. לרוב, לא/נשים א-מיניים אין באמת רצון פנימי להשתנות אלה רצון חיצוני (מצד החברה או בן-הזוג) לשינוי. זה משהו שנעשה למען אחרים, כדי לא לאבד משהו אחר שיש בו עניין. למשל: כדי לא לאבד את הזוגיות שיש בה אהבה וילדים וכו' שהם יקרים לך. או כדי לא להרגיש מחוץ לחברה. כלומר: הרצון הוא לא באמת להיות מיני, אלה להיות כמו כולם או להיות בזוגיות. או כל סיבה אחרת חיצונית.

 

[ורוד עם נצנצים]

המשך חפירה: לגבי בן-זוגך

קודם כל עד שהדברים לא ממש ברורים לך, אין מה לרוץ לספר, כי את עלולה ליצור יותר בלבול ובעיות גם לך לא רק לא... קודם כדאי שתביני מה בדיוק את מרגישה ואיפה את שמה את עצמך על הסקלה. אני ממליצה לך בחום לקרוא את מספר המאמרים שיש בעברית (אני מבינה אותך לגבי האנגלית, גם לי ממש קשה עם אנגלית..) חלקם פשוט תרגום של האנגלית כמו 101 על א-מיניות, וחלקם מראש נכתבו בעברית. בנוסף השאלות הנפוצות כמובן. ואת כמובן מוזמנת לשאול כאן שאלות. ועוד דבר אחרון: כמי שהיתה בזוגיות עם אדם מיני וקיימה יחסי מין בניגוד לתחושה הפנימית, אני חושבת שזה דבר נוראי ושצריך להמנע ממנו בכל מחיר. ברור לי שהמצב שלך מורכב, כי אתם נשואים ואוהבים (יש ילדים?) וכתבת שאת לא מתכוונת לוותר על הזוגיות הזו. אין לי פתרון קסם עבורך, אבל קחי בחשבון שהמצב הנוכחי גובה ממך מחיר גבוה ולא סביר.

 

[Berethor]

לא הבנתי רק נקודה אחת

את כותבת שאת נהנת בזמן היחסים עצמם, האם את באמת נהנת? איזה סוג הנאה זאת? האם זאת הנאה שאותה חווה גם אדם מיני/הנאה אישית או מה שא-מיניים קוראים לו "נהנה שאחר נהנה". אם מעורב פה הנאה אישית אז את יכולה לתנחם בזה שאת מרגישה לפחות חצי מהעניין המיני, הרי העניין במין מחולק לפחות לשני חלקים, דחף/משיכה והנאה, יצא לי לשמוע גם על מצבים ההפוכים אנשים שיש להם תמשיכה לזה אבל שמגיעים לזה פתאום לא נהנים בכלל(מה שבטח הרבה יותר מבאס), אז אם היה צריך לבחור בין השניים מה שיש לך הוא עדיף. מה שעוד לא ברור לי זה הנקודה שמצד אחד את אומרת שמצד אחד את מרגישה רע עם עצמך שאת עושה את זה רק בשבילו, ומצד שני את אומרת שאת נהנת בזמן היחסים עצמם, כביכול אם את נהנת מהיחסים עצמם אז את לא בדיוק עושה את זה רק בשבילו, אפילו אם את לא זאת שיוזמת. אני לא בטוח כמה הדחף והמשיכה משפיעים על הנאה מיחסי מין, אבל בגלל ששמעתי גם על מצבים הפוכים אני מניח שאוליי זה יכול להיות גם בנפרד, אבל תמיד יכול להיות גם שאת לא באמת נהנת. בעיקרון מה שאת אומרת כן אומר שאת א-מינית, לא יודע אם בצורה מוחלטת או לא, אבל נשים מיניות חוות פחות או יותר מה שגבר מיני חווה. גם אם גברים כקבוצה בדרך כלל נחשבים ליותר מיניים(בלי להכליל), אבל לא מדובר פה בדרך בפערים עצומים, כמו בין מיני לא-מיני, אלא הבדלים בין מיניים. כן אידיאולוגיה דתית אנטיססקסואלית, יכולה לדכא מיניות של אנשים, ברור שאם גורמים לך לאמין שמשהו אסור, מגעיל, לא מכובד, חד צדדי ופוגע בך יש לזה השפעה(לא על כולם אבל עדיין), למעשה אצל דתיים יש צביעות גדולה בנושא הזה, כי מצד אחד הם מטיפים לך שמין זה רע וגוף האדם זה רע, ומצד שני הם מצפים ממך לעשות את זה, לפחות דתות שיש בהן קהילות של נזירים לא כאלה צבועות. פה זה פשוט לרקוד על שני חתונות, גם לשחק אותה חסוד וגם להיות בקשר מיני. במקום שיטיפו רק נגד בהם דברים רעים באמת כמו התהוללות, סטוצים, בגידות ואונס, הם מטיפים נגד הכל ובקושי מבדילים. האם יש לזה טיפול? לא ממש, לא ידוע על שיטה להפוך א-מיני למיני, זאת גם אחת הסיבות שאנשים פשוט משלימים עם מה שהם, וכן אני מודע לזה שכאשר מדובר בזוגיות בין מיני לא-מיני זה מצב בעייתי. יש כל מיני שיטות יעילות יותר ויעילות פחות למי שמחפש את זה, בעיקרון אם העניין הוא ביצר ולא בהנאה אז זה פחות מסובך, שמעתי שטיפול בטוטוסטרון זה דבר יעיל. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3550457,00.html