שינוי מצב מודעות
הוא הכרחי לכל אקט מאגי, לא רק למאגיה גבוהה. אני חושבת שמי שיש לו בעיה עם שינוי מצב המודעות נמצא בתחום הלא נכון. גם שיקוי "קסם" הכי פשוט ופושטי בעולם לא יעבוד בלי שינוי מצב מודעות. לא, אני מתנגדת למאגיה הטקסית מכמה סיבות אחרות: 1. הבסיס ההיסטורי שלה לוקה בליקויים חמורים. שמות של "אלוהים" של "שדים" ושל "מלאכים" הם עיוותי שמות אלים פגניים מדתות בבליות ופרסיות. יתר על כן, כקרובה לדתות פגניות, אני לא נוטה להשתמש בשיטה מאגית שמערבת יסודות יהודיים ונוצריים. בעיניי ההפרדה חשובה. 2. הבסיס הפילוסופי שלה לא קוהרנטי מבחינה לוגית. לא מבחינת מהי אלוהות ולא מבחינת מהו הסדר ביקום. כמובן אני לא אומרת שיש למישהו תפיסה חותכת בנושא, אבל אם כבר מציגים תפיסה מסוימת, אז שתהיה הגיונית. 3. היא מאוד "שלילית". כל השבעות השדים, הטרדת רוחות המתים, האגואיזם של המאג והנרקיסיזם שדרוש ממנו כדי להצליח בפעולה המאגית - זה לא בשבילי ומאוד זר לאורח חיי ולתפיסות שלי. 4. זה יישמע קצת סקסיסטי, אבל גיליתי, שמאגיה טקסית היא עניין לגברים שהמציאו אותה מפני שהם לא מסוגלים למאגיה "טבעית" שלנשים (כולל אני) באה בהרבה יותר קלות. כמובן שזוהי הכללה גסה ואיומה. פגשתי נשים מאגיות טקסיות חזקות מאוד וגם גברים שמאגיה טבעית זורמת אצלם, אבל באופן כללי זה ככה. וכאשה, מאגיה טקסית זה ממני והלאה. בתקופת שהותי בגרמניה התנסיתי בשלושה מסדרים של מאגיה טקסית הן בצפון המדינה והן בדרומה. זה היה במקביל לחברותי בקבוצה ויקנית. אני זהירה מטבעי וגם (נו, אני חייבת להודות) די סנובית - אז כולם נבדקו בקפדנות ועמדו בקריטריונים מחמירים של איכות ורצינות לפני שהצבתי את כף רגלי על מפתנם. למרות זאת אני לא יכולה לומר בפה מלא ובבטחון מלא ששלשלת המסדר שלהם היא "עתיקה" ונמשכת זמן רב אחורה. מקסימום אמצע המאה התשע עשרה, לא יותר. באירופה, אגב, קיימות "אגודות סודיות" בהמונים וקשה מאוד לסנן. המסדר ביער השחור היה שונה מן האחרים בגלל השפה והספרות שהשתמשו בה - דיאלקט מקומי כבד ולא אנגלית או אפילו גרמנית תקנית והרבה טקסים מאוד מקומיים, שקשורים לישויות מקומיות ולאתרים מקודשים מקומיים, שלא נתקלתי בהם בשום מקום אחר. שוב - לצערי אני לא יכולה להרחיב. ושוב אני אומרת שחוויות אישיות במשך חצי שנה מספיקות עבורי כדי לקבוע שהטקסים התיאורגיים והגואטיים עובדים להפליא. אם מישהו מוכן למכור את נשמתו בעד נזיד עדשים, שילמד את הנושא. רק מתוך חוויות אישיות למדתי להבין מדוע אומרים היהודים והנוצרים ש"כישוף זה מסוכן" או ש"כישוף זה שחור". בצורה הזאת - הם צודקים. המאגיה שהתפתחה בימי הביניים היא מאגיה מאוד שלילית, מאוד "מלוכלכת" מבחינה אתית וגם מבחינת בריאות נפשית של העוסק בה. שומר נפשו ירחק ואכן אני - אחרי חצי שנה - התרחקתי ואין לי כוונות לשוב. העניין עם המוטיב היודאו-נוצרי הוא באמת בעייתי בהקשר של מאגיה טקסית ומאגית ימי הביניים מפני שהוא לא נמצא שם בצורתו הטהורה, אלא "מעורבב" בצורה לא נקייה ולא קוהרנטית עם אלמנטים פגניים. לגבי זה אני יכולה לומר שכל מערכת סמלים במאגיה תעבוד, אם יודעים איך להשתמש בה ואם יש בה היגיון פנימי. ויש שיטות מאגיות שלמות שפשוט המציאו סמלים וזה עובד נהדר. העניין הוא שמערכת הסמלים של המאגיה הטקסית היא מיש-מש מבלבל ממקורות שונים ומשונים, ומי שאין לו חוש להיסטוריה ולבלשנות, לעולם לא יבין איך לכל הרוחות צירופי המילים והאותיות האלו יכולים ליצור מעשה מאגי. אני וקארל יונג - העניין מורכב קמעא. כשהייתי בת 17 קראתי את פרויד וגיבשתי דעה שלילית ומוצקה לגבי הפסיכואנליזה, שרק בנות 17 עקשניות יכולות לגבש. ככה שכשהגעתי ליונג, נזהרתי בצוננין. קראתי את ה-כ-ל שלו. פשוט הכל.בגרמנית יש 20 כרכים שנקראים Gesammelte Werke וכל יום הייתי מבלה שעות בספריה כדי לכסות את כולן בכל אספה ויקנית שמכבדת את עצמה, קארל יונג זו קריאת חובה. יש חטיבה שלמה של ספרות פסיכולוגית מומלצת, כולל פסיכולוגיה של החלומות, פסיכולוגיה של המחזור הנשי, מאמרים על "דיבוק" ומחלות נפש וכדומה. בבית יש לי את Archetypen, העבודה שלו על הארכיטיפים והזכרון הקולקטיבי, שמאוד יישומית במאגיה. אבל כמו שאמרתי אני כבר לא משתמשת במערכת הסמלים שלו. GURDJEFF/OUSPENSKI - לא קראתי. אשמח אם תרחיב בנושא!