צריכה מכם עצה..
זה קצת ארוך.. אני מקווה שתוכלו לתת לי עצות ולעזור לי :/.. אני מאוד מאוד מתוסכלת כבר.. כל כך קשה לי.. היה לי חבר חודש.. היה לנו את הקשר הכי מדהים בעולם אי אפשר פשוט לתאר את זה במיליםם .. היה לי חבר כמה שנים ולא הרגשתי איתו ככה אפילו..!! בחודש שעברנו יחד הרגשתי שעברתי איתו שנה... אחריי החודש הזה שניפרדנו הקשר נהייה סוג של משחק.. הוא רצה אותי בטירוף ואני לא רציתי אותו..ואז שאני רציתי הוא כבר החליט שהוא מבולבל והוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו.. מאותו רגע הבנתי שאני הולכת לאבד אותו לתמיד והתחלתי במלחמה.. מלחמה על הלב שלו.. או יותר נכון מלחמה עם הלב שלו.. כל יום עבר לי במחשבות עליו ואיך אנחנו חוזרים.. אנחנו באותה השיכבה ככה שאני רואה אותו כל יום.. בהתחלה היינו מתעלמים ולא דיברנו.. ואז השלמנו והתקרבנו שוב.. יצאו לנו פעמיים שגם התנשקנו.. כל הזמן הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.. היה מתקשר... ולאט לאט זה גם נגמר.. הוא לא היה מתקשר כבר ולאט לאט גם הפסקנו לדבר... אני רק ניסיתי להתקרב אליו... וכל פעם שהתקרבתי הרגשתי אותו מתרחק.. לפעמים הוא היה נותן לי להרגיש שהוא רוצה אותי ושהוא אוהב אותי.. הוא היה שולח לי הודעות יפות כמו אני אוהב אותך, תתחתני איתי.. וכו".. בכל אופן הייתה לו התנהגות נורא נורא אינפנתילית.. כל ריב שלנו הוא פשוט היה נעלם, לא מדבר איתי, מסנן אותי.. הייתה יום הולדת לחברה מאוד טובה שלי.. אני לא יודעת למה ואיך אבל הוא היה שם למרות שהוא בכלל לא מכיר אותה.. מאז שהוא הגיע לא התייחסתי אליו בכלל.. כל החברים שלו הסתכלו עליי ולא הבינו למה אני ככה.. הוא הסתכל עליי במבט מושפל.. אני הלכתי יד ביד עם ידיד שלי טוב.. ובמקרה הידיד הזה הכיר את כל החברים שלו.. אז הוא לקח אותי בכוח אליו.. ואני ברוב טיפשותי.. אמרתי שלום והלכתי.. במקום לקחת אותו לצד ולדבר איתו!!! במקום לנצל את הרגע שלי איתו לבד!!!! אחריי כמה דקות הוא נכנס לאוטו שלו ולא יצא .. הוא רק הסתכל עליי מהחלון במבט כואב ומושפל ואז הלך הבייתה.. הרגשתי שמשהו התנפץ שם.. הרגשתי רע עם עצמי.. ישר חזרתי הבייתה וכתבתי לו מכתב ובו כתבתי כל מה שאני מרגישה אליו וכל מה שעובר עליי בזמן הזה שכל הקשר הזה הפך למשחק.. כמה שכואב לי כמה שאני בוכה בלילות ולא נירדמת.. הוא לא היה מוכן לקרוא את המכתב.. והוא אמר לי שהוא אפילו לא רוצה לדבר איתי.. כמה ימים אחריי היה לו יום הולדת.. שלחתי לו הודעה בדיוק ב:00:00 מזל טוב אפילו תודה הוא לא ענה לי!! התחברתי למחשב מאוחר יותר ואמרתי לו שזה לא כל כך קשה להגיב לי להודעה.. אז הוא אמר לי "תודה.." ניסיתי לדבר איתו והוא אמר לי שהוא לא רוצה לדבר איתי וזהו ..פשוט לנתק איתי קשר.. לא התווכחתי איתו ושיחררתי אותו.. ברגע זה עשיתי את טעות חיי.. הפכתי לו לזרה!! מאז כל יום אני מעבירה בכאב והימים עוברים לי לאט לאט... רק חושבת עליו וכמה טוב שהיה לנו יחד.. מסתכלת בתמונות.. כותבת לו מכתבים שהוא לעולם לא ייקרא.. מאז לא דיברנו... אני רואה אותו בבית-ספר ואנחנו מתעלמים ... המבטים שלנו מצטלבים אבל הוא לא יפיל את האגו שלו לריצפה.. בל"ג בעומר ראיתי אותו וכאב לי הכי בעולם.. לא הפסקתי לבכות פשוט.. אני ראיתי את הכאב מול העיניים שלי!! אף פעם לא כאב לי ככה.. אני בדיכאון.. אני לא אוכלת כלום אני מרגישה שאיבדתי את אהבת חיי.. אני כל כך כל כך אוהבת אותו.. הוא הדבר שהכי חשוב לי בעולם.. :// יצא לי לדבר עם חבר טוב שלו והוא ניסה לרמוז לי שהוא רק כועס עליי כנראה.. והוא אמר לי "אם את רוצה עצה, הוא עוד מרגיש אלייך משהו.." אז אולי באמת הוא מרגיש אליי משהו.. ואני .. אני לא מוכנה לאבד את האהבה שלי בגלל הגאווה שלו .. אני אוהבת אותו ואני לא רוצה לוותר עליו.. אבל מה אני יכולה לעשות?!.. ופה אני פונה אליכם כדיי לקבל כמה עצות.. מה אני יכולה לעשות כדיי להחזיר אותו אליי!?.... הרי לדבר איתו אי אפשר כי הוא לא מוכן לשמוע ממני!.. הוא לא רוצה לדבר איתי בכלל.. בבקשה תעזרו ://..
זה קצת ארוך.. אני מקווה שתוכלו לתת לי עצות ולעזור לי :/.. אני מאוד מאוד מתוסכלת כבר.. כל כך קשה לי.. היה לי חבר חודש.. היה לנו את הקשר הכי מדהים בעולם אי אפשר פשוט לתאר את זה במיליםם .. היה לי חבר כמה שנים ולא הרגשתי איתו ככה אפילו..!! בחודש שעברנו יחד הרגשתי שעברתי איתו שנה... אחריי החודש הזה שניפרדנו הקשר נהייה סוג של משחק.. הוא רצה אותי בטירוף ואני לא רציתי אותו..ואז שאני רציתי הוא כבר החליט שהוא מבולבל והוא לא יודע מה הוא רוצה מעצמו.. מאותו רגע הבנתי שאני הולכת לאבד אותו לתמיד והתחלתי במלחמה.. מלחמה על הלב שלו.. או יותר נכון מלחמה עם הלב שלו.. כל יום עבר לי במחשבות עליו ואיך אנחנו חוזרים.. אנחנו באותה השיכבה ככה שאני רואה אותו כל יום.. בהתחלה היינו מתעלמים ולא דיברנו.. ואז השלמנו והתקרבנו שוב.. יצאו לנו פעמיים שגם התנשקנו.. כל הזמן הוא אמר לי שהוא אוהב אותי.. היה מתקשר... ולאט לאט זה גם נגמר.. הוא לא היה מתקשר כבר ולאט לאט גם הפסקנו לדבר... אני רק ניסיתי להתקרב אליו... וכל פעם שהתקרבתי הרגשתי אותו מתרחק.. לפעמים הוא היה נותן לי להרגיש שהוא רוצה אותי ושהוא אוהב אותי.. הוא היה שולח לי הודעות יפות כמו אני אוהב אותך, תתחתני איתי.. וכו".. בכל אופן הייתה לו התנהגות נורא נורא אינפנתילית.. כל ריב שלנו הוא פשוט היה נעלם, לא מדבר איתי, מסנן אותי.. הייתה יום הולדת לחברה מאוד טובה שלי.. אני לא יודעת למה ואיך אבל הוא היה שם למרות שהוא בכלל לא מכיר אותה.. מאז שהוא הגיע לא התייחסתי אליו בכלל.. כל החברים שלו הסתכלו עליי ולא הבינו למה אני ככה.. הוא הסתכל עליי במבט מושפל.. אני הלכתי יד ביד עם ידיד שלי טוב.. ובמקרה הידיד הזה הכיר את כל החברים שלו.. אז הוא לקח אותי בכוח אליו.. ואני ברוב טיפשותי.. אמרתי שלום והלכתי.. במקום לקחת אותו לצד ולדבר איתו!!! במקום לנצל את הרגע שלי איתו לבד!!!! אחריי כמה דקות הוא נכנס לאוטו שלו ולא יצא .. הוא רק הסתכל עליי מהחלון במבט כואב ומושפל ואז הלך הבייתה.. הרגשתי שמשהו התנפץ שם.. הרגשתי רע עם עצמי.. ישר חזרתי הבייתה וכתבתי לו מכתב ובו כתבתי כל מה שאני מרגישה אליו וכל מה שעובר עליי בזמן הזה שכל הקשר הזה הפך למשחק.. כמה שכואב לי כמה שאני בוכה בלילות ולא נירדמת.. הוא לא היה מוכן לקרוא את המכתב.. והוא אמר לי שהוא אפילו לא רוצה לדבר איתי.. כמה ימים אחריי היה לו יום הולדת.. שלחתי לו הודעה בדיוק ב:00:00 מזל טוב אפילו תודה הוא לא ענה לי!! התחברתי למחשב מאוחר יותר ואמרתי לו שזה לא כל כך קשה להגיב לי להודעה.. אז הוא אמר לי "תודה.." ניסיתי לדבר איתו והוא אמר לי שהוא לא רוצה לדבר איתי וזהו ..פשוט לנתק איתי קשר.. לא התווכחתי איתו ושיחררתי אותו.. ברגע זה עשיתי את טעות חיי.. הפכתי לו לזרה!! מאז כל יום אני מעבירה בכאב והימים עוברים לי לאט לאט... רק חושבת עליו וכמה טוב שהיה לנו יחד.. מסתכלת בתמונות.. כותבת לו מכתבים שהוא לעולם לא ייקרא.. מאז לא דיברנו... אני רואה אותו בבית-ספר ואנחנו מתעלמים ... המבטים שלנו מצטלבים אבל הוא לא יפיל את האגו שלו לריצפה.. בל"ג בעומר ראיתי אותו וכאב לי הכי בעולם.. לא הפסקתי לבכות פשוט.. אני ראיתי את הכאב מול העיניים שלי!! אף פעם לא כאב לי ככה.. אני בדיכאון.. אני לא אוכלת כלום אני מרגישה שאיבדתי את אהבת חיי.. אני כל כך כל כך אוהבת אותו.. הוא הדבר שהכי חשוב לי בעולם.. :// יצא לי לדבר עם חבר טוב שלו והוא ניסה לרמוז לי שהוא רק כועס עליי כנראה.. והוא אמר לי "אם את רוצה עצה, הוא עוד מרגיש אלייך משהו.." אז אולי באמת הוא מרגיש אליי משהו.. ואני .. אני לא מוכנה לאבד את האהבה שלי בגלל הגאווה שלו .. אני אוהבת אותו ואני לא רוצה לוותר עליו.. אבל מה אני יכולה לעשות?!.. ופה אני פונה אליכם כדיי לקבל כמה עצות.. מה אני יכולה לעשות כדיי להחזיר אותו אליי!?.... הרי לדבר איתו אי אפשר כי הוא לא מוכן לשמוע ממני!.. הוא לא רוצה לדבר איתי בכלל.. בבקשה תעזרו ://..