צריכה ייעוץ

[pink sunset]

צריכה ייעוץ

שלום לכולם, התחלתי להתעניין בנושא הכישוף כבר לפני שנתיים כמעט. מאז קראתי הרבה מאוד באינטרנט על הנושא. ניסיתי לעשות כמה כישופים, ורק אחד עבד, ובצורה מדהימה שנותרתי פעורת פה פשוט. לצערי התלהבתי מהעניין קצת יותר מידיי.. וסיפרתי על הכישוף ליותר מידיי אנשים.. מאז בכל פעם שניסיתי לעשות את הכישוף שוב, הוא פשוט לא עבד. יש לי הרגשה שזה בגלל שסיפרתי על כך לאנשים כשבעצם הייתי אמורה לשמור את זה לעצמי, אולי אני מעין "נענשת" על הרברבנות? מה אתם חושבים?

 

[L e s t a t]

אין שום סיבה שתיענשי על "רברבנות"

כולנו אוהבים לספר לאנשים על ההישגים שלנו ולשמוע את דעתם, לטוב ולרע, זה משחרר. כמובן שיש גבולות מסויימים, אך האם כישוף חייב להיות אחד מהם? לא ממש. השיוך של השתיקה לכישוף הוא שיוך מאז תקופת ימי הביניים המאוחרים, בהם התחילה הכנסייה הנוצרית בציד מכשפות, שעל מנת לחיות כמכשף בתקופה הזו אסור היה למכשף להרשות לעצמו לספר על כך לאנשים אחרים. האלים לא מפלים מכשף שמספר על כך לטובת מכשף ששומר שתיקה ולהפך. האלים מפילים את האדם שלא למד מספיק תיאוריה ועבר ישר לפרקטיקה. כמובן, באיזשהו שלב של למידת התיאוריה אי אפשר להבין בלי לחוות את זה על הבשר והפרקטיקה כבר תתחיל להשתלב לבד. לא מקבלים כושר טוב מלקרוא ספרים על ספורט בלבד - מה שמקבלים מכאן זה הידע איך להתאמן, מה עדיף שלא לעשות ומה עושים כשקורה משהו ואיך בכלל מתחילים, אבל כושר לא מקבלים מהספרים בלבד ובשלב זה או אחר הספורטאי חייב למצוא את עצמו עושה קצת שכיבות שמיכה או שמוטב לו לשקול אם לקרוא לעצמו "ספורטאי".. אבל לי נראה שאת צריכה עוד לקרוא את הספרים לפני שתתחילי עם הכישוף בצורה הפרקטית. בברכה, לסטט

 

[DaniZisserman]

קיים מושג של UNNECESSARY TALKING...

וזהו יסוד חושב מאוד בכל תורה אזוטרית (ךאו דווקא מאגית) רצינית. ישנן מספר סיבות לאזהרה בפני "דיבור מיותר": 1. בטיחות ואחריות: יתכן שהידע שלך מתקדם, ואת עלולה לגלות מידע שאנשים אחרים לא מוכנים לו עדיין. כמו-כן, את עלולה לעוות את מה שלימדו אותך בדבריך, ולכן דיברו מיותר עלול להיות חסר אחריות מצדך. 2. המנעות מגאווה: הגאווה היא מכשול מאוד גדול בדרך. חטא הגאווה תמיד עורב בפינה לאנשים חזקים. דיבור מיותר עלול לעורר גאווה. 3. (וזאת הנקודה העיקרית): דיבורים לרוב באים על חשבון מילים. עיקרון חשוב הוא שאם את רוצה *לעשות* משהו - אל לך *לדבר* עליו. כשאת מדברת על משהו, אז חלק מהאנרגיות שלך שהיו אמורות להיות שמורות למעשה, פשוט מתבזבזות על המילים. על פי העקרון הזה למשל, אם שני אנשים מדברים יותר מדי על הקשר ביניהם - הקשר עלול להפגם. כמו-כן, אם את מתכוונת לבצע שינוי משמעותי בחיים שלך, עדיף שלא תדברי עליו בכלל (או רק בצמצום), שכן אחרת לא תשארנה מספיק אנרגיות לעשותו. אם משהו מספיק חשוב לך, כדאי לכבד אותו בשתיקה. אפשר אולי לספר לאדם אחד או שניים - כאלה שמאוד קרובים לך ויכולים אולי לתרום לך מידע נוסף. אבל דיבור מכני ובלתי-מבוקר יגרום לשחרור של האנרגיות הדרושות למעשה, ועלול להשיק גם ברמות אחרות (בטיחות, אחריות, גאווה). לא ברור בדיוק מהיכן מגיע ה-"כח" שמאפשר לנו לבצע כל מיני דברים מעניינים. אבל אם גורם "חיצוני" כלשהו העניק לך גישה לכח הזה, אז דיבור מיותר עליו עלול לגרום לאותו "גורם חיצוני" לשקול שנית. כח הוא משהו שאדם צריך להיות ראוי לו - מהרבה בחינות. עם כל זאת - טעיות קורות בדרך, וניתן לכפר עליהן ע"י תיקון דרכינו. דני

 

[L e s t a t]

ביקורונת

בקשר לחטא ההיבריס: אם אתה מתכוון שהתרברבות מיותרת עלולה להיות מסוכנת - הן כלפי המוניטין של המכשף והן כלפי המוניטין של הכישוף - אז הבעיה היחידה היא אם אותו אדם אכן מרגיש צורך להשוויץ במה שהוא השיג (או מה שהוא טוען שהוא השיג) אז מה שיש לו זה לא גאווה אלא שחצנות יומרנית בלבד. אני גאה בעצמי ובהישגים שלי, הגאווה שלי היא שלי ואני לא צריך להשוויץ בה כלפי אחרים ולא להתרברב על הכישופים שלי. הגאווה לבדה אינה מסוכנת כלל ואף מועילה - גאווה עיוורת, כמו אמונה עיוורת, יכולה להיות מכשול לא קטן אבל גם לא כל כך גדול. באשר למילים ומעשים: שמע, לפעמים דיבור על מה שמתכוונים לעשות הוא דווקא מועיל. אתה עלול למצוא את עצמך עם אדם מנוסה ממך כשאתה מקבל הצצה לתוך נקודת מבט שאולי לא חשבת עליה, מה שמביא אותך למסקנה שאולי מה שתכננת לעשות הוא דווקא מעשה שגוי או לא נחוץ ויש לחברך רעיון טוב יותר. כמו גם שלפעמים אנו נוטים ממש לאבד את הכיוון ואנו מוצאים את עצמנו במצב שאנו רוצים לקלל קללת מוות אדם שהטריד אותנו מעט (לא במובנים רציניים ממש) ולאחר שיחה על זה עם חבר\ים אנו פורקים את הכעס שלנו ובעצם השקפתנו חזרה לצלילותה ואנו רואים שהקללה אינה כל כך נחוצה כמו שחשבנו ושעדיף לנו לנצל הן את האנרגיה והן את המילים שלנו לדברים יותר מועילים. בברכה, לסטט

 

[DaniZisserman]

לא דיברתי על מוניטין בכלל...

אלא על חטא הגאווה הפנימית, אשר גורמת לעוורון ולשכחה עצמית. בכל מקרה, מותר לדבר אם יש בדיבור מן התועלת. מותר לדבר אם הדיבור מהווה בקשת עזרה או שאילת שאלות. הדיבור המסוכן הוא זה שאין לו מטרה מעבר לסיפוק נטיות מכניות פנימיות. דיבור זה מתבטא לרוב בכך שאנשים מספרים את אותו הסיפור למספר גדול של אנשים, לרוב בלי בהחנה אמיתית. דיבור לשם דיבור הוא לרוב מיותר. דני

 

[כוכב ה שחר]

ההסברים של לסטט ודני

כיסו את רוב הנקודות. הנקודה שאני רוצה להעביר קרובה למשהו שדני אמר על שדיבור בא על חשבון מעשים ומפריע להם. התאוריה המאגית גורסת (לפחות אחת מהן) כי הפעולה מאגית/כישוף יוצר דבר הנקרא "צורון מחשבה" (Thought Form) אשר עושה את עבודתו במישור האסטרלי. לא רק המכשף יכול להשפיע עליו, כי אם כל מי שיודע על הכישוף. מחשבותיהם של אנשים אחרים, אשר גם משפיעות על המישור האסטרלי (פעמים רבות שלא במודע) - עשויות להפריע לאותו צורון המחשבה. ישנו מושג אשר נתקלתי בו במשחק תפקידים (Mage - The Ascension) ויסלחו לי דני וטל (גם אני משתדל שלא לערב משחקי תפקידים) - אפקט הפרדוקס. לא אלאה אתכם בתאוריה שאותה מציג המשחק - אלא בקטע שאני מצאתי באופן מפתיע מתקבל על הדעת. אפקט הפרדוקס מתרחש כאשר מישהו שלא מאמין בכישוף/מאגיה רואה/יודע פעולתו של כישוף מסויים, הכישוף עשוי להתבטל. הדבר מתאים למה שציינתי קודם על צורון המחשבה (לא, את הקטע הזה לא לקחתי מהמשחק) - אם אדם שלא מאמין, ואמונתו חזקה (וכנראה הוא עצמו לא מודע לכח שיש לו - וליתר דיוק, אי אמונתו) הדבר עשוי להפריע לצורון המחשבה שיושב לו בממלכת המחשבות המוקרנות (ז"א, המישור האסטרלי). מאז שנתקלתי בביטוי, החלטתי לקרוא לזה - "אפקט הפרדוקס". האפקט גם לא חייב להיות חיצוני... אי אמונו של המכשף עצמו בודאי ובודאי שפוגע בצורון המחשבה, אם הצליח ליצור אחד בכלל. שלך

 

[pink sunset]

עוד שאלה..

אתה צודק, באמת האנשים שסיפרתי להם היו אנשים שלא האמינו בכישוף ורציתי לשכנע אותם שזה דווקא כן עובד. אני יודעת שעשיתי טעות, באמת שהחלטתי עם עצמי שאני לא אעשה זאת שוב, אבל שום כישוף לא עובד לי מאז וזה דיי מתסכל.. אני מרגישה שהאמונה שלי בכשפים ובכוח שלי להצליח אובדת.. כמה שזה אירוני כי נוכחתי במו-עיניי אחרת באותו המיקרה. אבל אני לא שולטת על זה. מישהו יכול להציע לי דרך או כישוף כדי לכפר על ה"פה הגדול" שלי ושהכישופים יחזרו לעבוד ?

 

[DaniZisserman]

רק כפרה פנימית רלוונטית...

בקשי סליחה מהעולם ("האלים", "היקום", או מה שאת מעדיפה). בקשי סליחה מעצמך. הפנימי את השיעור שלמדת - עשי עם עצמך ועם העולם הסכם לזכור את הטעות שלך ולנסות להמנע ממנה בעתיד. הראי לעולם ולעצמך שאפשר לסמוך עלייך. הכי חשוב - התאזרי בסבלנות. תני לעולם לראות שכוונותיך רציניות ושהבנת את ה-"חטא" שלך לעומק. אם היה משהו "אמיתי" ו-"נכון" בחוויה הראשונית שלך - הרי שאותו ה-"משהו" יחזור אליך עם הזמן. דני

 

[L e s t a t]

על זה אני אסלח לך, על מה שלא אסלח

הוא שנתקלת בMage ולא טרחת לדבר איתי

 

[כוכב ה שחר]

ניתקלתי?

יש לי את זה כבר שלוש שנים בבית. נתקלתי ב"אחיו" (Werewolf) עוד בכיתה י"א (המממ, לפני 7 שנים).

 

[L e s t a t]

וכמובן שאתה מאוד רוצה להיפטר מהם

איזה צירוף מקרים מוזר! אני בדיוק מוכן לפטור אותך מהם ואני אפילו מוכן לקבל על זה כסף אם אתה רוצה, אני מוכן לאחסן אותם בבטחה על מדף הספרים שלי - לא, לא, אני מתעקש