צריכה חיזוק
התיעצות עם חכמי העם: לפני שבועיים הכרתי בחור, לאחר שנתיים של תרדמת יזומה מקשר זוגי, עם הצלחה לא מבוטלת של קבורת הצורך הטבעי לזוגיות עמוק עמוק עד שכמעט נעלם. וראה זה פלא הבחור הזיז לי משהוא בלב, אממה, יש קוץ לא קטן והוא - שהבחור רווק. אני את שלב הילדים עברתי ללא שוב ולכן לאחר קשר בן חודש, חתכתי בבשר החי ולשם שינוי הצלחתי לעשות זאת הפעם מבלי להיגרר ליחסים של שנים ונעלמתי טוטאלית. דרך אגב זו הפעם השלישית שדיברתי על פרידה רק שהפעם ביצעתי באופן החלטי. השאלה שלי היא: האם נורמלי לצפות שהבחור יתקשר אלי ויראה טיפ טיפה איכפתיות אלי ? יצר הרע אומר לי שצריך להילחם קצת יותר על אנשים גם אם הסיבה ניראת לכאורה מוצדקת. ואני יודעת שסה"כ אני זו "שהעפתי" אותו, אבל בכל זאת מוגזם אם אני מתגעגעת לשמוע עוד "קושקוש" ממנו? אבל ממש מתגעגעת? ואני יודעת שההגיון שלי בריא רק לעזעזל הוא לא מטפטף לי אל הלב!
התיעצות עם חכמי העם: לפני שבועיים הכרתי בחור, לאחר שנתיים של תרדמת יזומה מקשר זוגי, עם הצלחה לא מבוטלת של קבורת הצורך הטבעי לזוגיות עמוק עמוק עד שכמעט נעלם. וראה זה פלא הבחור הזיז לי משהוא בלב, אממה, יש קוץ לא קטן והוא - שהבחור רווק. אני את שלב הילדים עברתי ללא שוב ולכן לאחר קשר בן חודש, חתכתי בבשר החי ולשם שינוי הצלחתי לעשות זאת הפעם מבלי להיגרר ליחסים של שנים ונעלמתי טוטאלית. דרך אגב זו הפעם השלישית שדיברתי על פרידה רק שהפעם ביצעתי באופן החלטי. השאלה שלי היא: האם נורמלי לצפות שהבחור יתקשר אלי ויראה טיפ טיפה איכפתיות אלי ? יצר הרע אומר לי שצריך להילחם קצת יותר על אנשים גם אם הסיבה ניראת לכאורה מוצדקת. ואני יודעת שסה"כ אני זו "שהעפתי" אותו, אבל בכל זאת מוגזם אם אני מתגעגעת לשמוע עוד "קושקוש" ממנו? אבל ממש מתגעגעת? ואני יודעת שההגיון שלי בריא רק לעזעזל הוא לא מטפטף לי אל הלב!
