צריך רעיונות

רמץ

New member
קברים

שוד קברים הוא אפשרות נוחה למדי... גם אם בעייתית מצפונית ו... ...וקצת יותר מזה אם אנחנו מדברים על מו"ד...
 

Illithid

New member
לא לגנוב!

סתם, אל תייחס לדעתי חשיבות - לי יש מזל רע באופן כללי עם גניבות... אולי זה רק המזל שלי או השה"ם האכזר שלי, אבל יוצא שכל דבר שאני רק חושב לגנוב מסבך אותי בצרות שגדולות עלי בשלוש מידות. שדדתי פעם שיירת דרואידים... מאז אני דוב.
 

Illithid

New member
לא לא, בשיא הרצינות

אני דוב. מסתבר שהשיירה ששדדתי היתה די חשובה לדרואידים... הרגתי חצי מהשומרים (סיפור הקרב די יפה אם מישהו ירצה לשמוע אח"כ) והשאר עילפתי. לקחתי את הקרונות עם הסחורה והסוסים ומכרתי אותם בשוק השחור בשביל כמה אלפי מטבעות זהב. באותו לילה התעוררתי משנתי מוקף בנחש חנק בגודל משאית, ואיזה אלף שיגר אותי למועצה דרואידית של האיזור. הם שפטו אותי שם על רצח חבריהם, הפכו אותי לדוב, ושלחו אותי לאיזו משימה שאף אחד עדיין לא חזר ממנה... עכשיו אני תקוע בצורת דוב כבר כמה שבועות ומנסה לבצע את ההוראות שהם נתנו לי.
 

l o r e

New member
קרב הספרים – סיפור קרבות לניאהו

מעשה שהיה כך היה. בתוך מימד חלום מוזר ביותר טיילה חבורתנו, וחפשה את נשמתה של נערה צעירה ותמימה כדי להצילה. חברי נקטפו אחד אחד בידי שומרי המקום, ולבסוף נשארנו רק אני (ביגפוט הזוטון) וחברי בונזו רוטשילד. מצבנו היה חמור ביותר היות ולבונזו היקר היה מס' כפול של נק"פ מאלו שלי, ולי הייתה רק נקודה אחת. כאשר לפתע מתוך החשיכה צף ועלה בן משפחתו המקולל של ידידי. בן משפחה זה, שכונה בונזו רוטשילד 13, היה אלוף המזל הרע (של אחרים). הוא נשא בידו חרב אפילה ואדירת עוצמה, וקסמי החשיכה הגנו עליו, כך שנשקנו לא יכלו להרע לו, עקב כך שלא היה בהם הקסם הנדרש. באותו שלב עלה במוחנו הרעיון המופלא להשתמש בספרים רבי העוצמה שסחבנו שנינו. התחלנו להרביץ לו בעזרת הספרים, בעוד שהוא מכה בנו בחרבו האדירה. המזל היה לצידנו, הגבנו במהירות ומכותינו הראשונות היו אדירות בעוצמן (20 לי ולו, ונזק מקסימלי). מר 13 הניף את חרבו האדירה, ידענו שמישהו עומד ליפול, אבל כנראה שאלינו חייכו אלינו, והנבל החטיא את שנינו בשעה שזינקנו הצידה וכמעט איבד את חרבו (1 בקובייה). המומים אך נדהמים, ניצלנו את העובדה שיריבנו לא היה בעמדה להגן על עצמו, והכנו אותו משני צדדיו. הנבל קילל והניף את חרבו בפעם השנייה, ושוב אלת המזל הייתה רחומה וחנונה ומכתו שעמדה לערוף את ראשי מעלי, נבלמה ע"י ספר (1 נוסף). מכות נוספות מצידנו שכנעו את אויבנו המקולל שהיום אינו שלו, והוא ברח במהירות. מצאנו את הנשמה האבודה, וחזרנו לעולמנו נדהמים לחלוטין. אלי הסטטיסטיקה זכו לקורבנות רבים באותו הלילה.
 

Nihau

New member
!!! שמעתי כבר שהעט חזקה מהחרב

אבל באיזה עט כתבו את הספרים הללו? או אולי כדאי לשאול באיזה כריכות כרכו אותם? טיטאניום מחוסם? סדרה כזאת של הצלחות ממוזלות והחטאות קטאסטרופאליות מעולם לא שמעתי! אדיר!
 

l o r e

New member
אלו היו Tomes

ספרים גדולים למדי, בגודל של בערך 4 ספרים בני ימינו מונחים במלבן, עם כריכת עץ עבה, מכוסה בעור של איזה ייצור מיסתורי. הספרים הכילו סודות רבים, וקסם חזק הגן עליהם, וזה מה שאפשר לנו לפגוע באותו ייצור מסתורי.
 

Nihau

New member
תגובת ניהאו וואלאר, ספרנית ראשית

"המזל שלהם משחק להם רק כל עוד הם לא פגעו בספרים היקרים החבוטים הללו. אם אמצא אפילו חתך אחד בכריכות המסכנות הם ישבו ויעתיקו את הספרים הללו פעמיים בצורה מושלמת ואז גם ילמדו אצל הנפח ויערכו להם כריכות מחוזקות, רק למקרה שההרגלים הרעים של חביטת ספרים באוייבים תישנה" עד כאן דעתה הרושפת של ניהאו וואלאר, כוהנת טאום וספרנית לעת מצוא
 

l o r e

New member
צייצן אדום - עוד סיפור קרבות לניאהו

במשחק זה לא השתתפתי. שמעתי את הסיפור מאחד השחקנים. קבוצה די גדולה של שכירי חרב נוודים עשתה את דרכה ממלכה אחת לאחרת, כשבדרך נאלצה לעבור דרך יער עד. הקבוצה הגיעה לקרחת יער גדולה, והחלו לשמוע קולות ציוץ מוזרים. הם הסתכלו סביבם, כשלפתע כדור אדום וגדול נחת על אחד הלוחמים, ומעך אותו למוות. הכדור המשיך לקפץ מצייץ ומוחץ בעוד שבני החבורה מנסים לפגוע בו בכל נשק או קסם אפשרי. שניים נוספים מבני חבורתם שכבו מחוצים, והאחרים היו כבר פצועים היטב, כשנראה היה שמכה אחת או שתיים יחסלו את הכדור הנורא. הכדור התגלגל הצידה, מבין שסופו קרב, כשאל קרחת היער פרצו לפתע שני סיירי יערות חמושים היטב, וצעקו: "עצרו! מה אתם עושים?! זה צייצן אדום מוגן!". הסיירים ריפאו חלק מפצעיו של הצייצן, וקנסו את החבורה ב-200 פ"ז, ששולמו במקום (הקבוצה לא הייתה בעמדת וויכוח טובה).
 

Nihau

New member
מזכיר לי את הסוף של הגביע הקדוש

בסוף המשטרה באה ועצרה את הקרב ואסרה את כולם כחשודים ברצח... ולסיפור הזה אפילו יש (הללויה) מעין ניסיון למוסר אקולוגי! ויאמרו "אמן" ועכשיו בשעשוע לא מבוטל אכן אלך לי לישון. מחר סיפור חדש דוד לור?
 

l o r e

New member
הידד לפיילה והכישלון המוצלח שלי

אחד המשחקים הארוכים ביותר ששחקנו אי פעם (16 שעות) נערך בטירתו של ערפד. לאחר 8 שעות של משחק חיסלנו את הנבל, למרות שהוא הצליח לתעתע בנו במשך זמן רב. החלטנו לטהר את הטירה סופית, ולהפוך אותה למבצרנו, אבל אז גילינו שלערפד יש קרובי משפחה. קרובי המשפחה כך הסתבר הם שלושה אחים ערפדיים למדי, שכעסו מאוד על כך שהשמדנו את אחיהם בכורם. פריצתם לטירה הייתה מהירה ואכזרית, ואנו פגועים קשות פרשנו לחדר הידידותי היחידי במקום הנורא הזה. מסתבר שבלב הטירה שכן חדר קדוש (כמה נוח), שאת פשרו לא הצלחנו להבין עד היום. במרכז החדר עמדה מזרקה של מים קדושים, ואת קירותיו עטרו יתדות עץ וגדילי שום משומרים היטב. התבצרנו שם, כשלרשותנו הדברים שנמצאו בחדר פלוס גיגית ענקית, שאחד השחקנים החליט לסחוב. הערפדים צבאו על דלתות החדר משתמשים בכל כישרונותיהם במטרה לגרום לנו לצאת החוצה. הערפד הראשון חוסל במזל גדול. מושון היקר ז"ל (השחקן ז"ל גם כן לצערי ד"א) מילא נוד מים במים קדושים והשפריץ דרך חור המנעול, והצליח לפגוע פגיעה ישירה בחזהו של הערפד הנודניק ביותר. 'המסכן' פשוט התפורר במקום. השני חוסל בעזרת קטפולטה של מים קודשים, ששגרה עליו את הפיילה מלאת המים הקדושים. הפריצה החוצה לוותה בערפד האחרון שהסתער עלינו כשיצאנו מהחדר, ונתקל במטח בקבוקוני מים קדושים וסערת אבנים שפרקה את גופו. הייצור המתועב ברח לארון קבורה, שהוכן מראש במקום סודי. לרוע מזלו, גילינו את מיקומו של החדר הסודי במהלך טיהור הטירה אם כי לא ביקרנו שם. הדרך לחדר עברה במעלית פרימיטיבית, שירדה ועלתה בין הקומות במהירות גבוהה, שאינה מפריעה לערפד, אך עלולה לגרום לנזקים חמורים למי שמנסה לעלות או לרדת ממנה, ולמי שמגיע איתה עד למעלה (ספלאץ' על התקרה). זינקנו פנימה, כשדמותי היקרה ביגפוט הזוטון מזנקת ראשונה. למרות זריזותו הרבה של ביגפוט היקר הייתי היחידי שכשל לרדת בקומה הנכונה. הצלחתי איכשהו לזנק דרך היציאה לגג, והמתנתי בשעה שחברי הצליחו להשמיד את הערפד, למרות שנגרם להם נזק רב (בעיקר בנק"נ). אמנם היה משעמם על הגג, אבל כישלון זה הוא הפעם היחידה שלא הצטערתי שכשלתי בקובייה. בפעם הבאה "טיהור בשלט רחוק"...
 

Nihau

New member
SOD, החדר באמת נותן הרגשה רעה

כאילו השה"מ שיחק יותר מידי משחקי מחשב. הסבר אפשרי יכול להיות שזהו חדר ה"מזכרות, מכל אלו שהערפד חיסל - במקום ראשים על הקיר הוא תלה את כל מה שהם רצו להשתמש עליו. לגבי זריקות רעות בקוביה- הייתה איזו ארוחה קסומה שארגנתי לקבוצה שלי ועל כל מאכל הם היו צריכים לזרוק גלגול הצלה. אם הם נכשלו ההשפעה הקסומה הייתה פועלת עליהם וחצי מהם היו טובות וחצי היו רעות. הם רעדו עם כל ביס.
 

סנדרין

New member
בסופו של דבר, ../images/Emo142.gif../images/Emo1.gif

הארוחה הקסומה החביבה הוסיפה נק"פים בכמויות לכל הגברים החסונים שלנו, ולדמות המסכנה (5 נק"פ! 5! ><) נוספה רק נקודה אחת. [הו, גורל אכזר]
 

ogmios

New member
פלשבקים מטירת אמבר

יצאתי משם עם זנב עכברוש וכנפי מלאך.
 

DDN

New member
לא זוכרת טירת אמבר?

הארוחה? גלגולי ההצלה? התופעות הקסומות?
 
למעלה