בעיה עם א´
המנחה הוא לא אלוהים,העולם הוא לא שלו ולעולם אבל לעולם הוא לא נגד השחקנים אבל הוא גם לא בעדם. המנחה הוא העולם, המנחה הוא המציאות של הדמויות, הוא נטרלי, הוא שופט. גישה של "אני מנחה אני אלוהים" היא לא נכונה כי זה אומר שמנחה הוא ישות כל שהיא שפועלת כנגד השחקנים. עכשיו עם מנחה טועה או שוכח אז הוא טעה והוא שכח, אסור לו להתווכח כי הוא לא אמור להגיע למצב שכזה: הוא נתן דלת מימד לדמות? הוא חייב לדעת מה זה אומר, הוא חייב לקחת את זה בחשבון כשהו תיכנן פגישה עם דרקון, והיה והוא שכח/חשב שזה משהו אחר הוא חייב להתאים את עצמו למצב החדש, הויכוח למעשה אומר "אני המנחה טעיתי ואני לא רוצה להודות". מנחה חייב להיות נזיל כמו מים והעלילה כמו קובית ג´לטין, שים מים בכוס הם הופכים להיו הכוס, שים מים בקנקן תה הם יהיו קנקן תה, העלילה חייב לעטוף את הדמות מכל כיוון כמו קובית ג´לטין גדולה....